המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם היום (חמישי) את מדד הדמוקרטיה השנתי. המדד מתפרסם מדי שנה מאז 2003, ומשקף מגמות שמתרחשות בדמוקרטיה הישראלית. הסקר נערך בחודש אוקטובר, לאחר שחלק מהשאלות נדגמו גם בחודש יוני. הסיבה לכך היא שבמכון הישראלי לדמוקרטיה רצו לבדוק את השפעות הקמת הממשלה החדשה וההשפעות הנרחבות של משבר הקורונה.
המדד שמתפרסם השנה מראה ירידה באמון הציבור היהודי בכל המוסדות. ירידה חדה במיוחד חלה באמון בצה"ל - מ-90% אמון בחודש יוני, ל-78% בלבד באוקטובר. מדובר באמון הנמוך ביותר שהעניק הציבור לצה"ל מאז שנת 2008. עם זאת, האמון בצה"ל הוא עדיין הגבוה ביותר מבין כלל הגופים שנבדקו.
גם בבית המשפט העליון חלה ירידה משמעותית באמון בקרב הציבור היהודי - מ-48% ל-41%. זהו המשך מגמת הירידה העקבית באמון הצבור במערכת המשפט מ-2012, שמובילה השנה לשפל של כל השנים מתחילת המדידות. האמון בציבור היהודי בנשיא המדינה ירד השנה מ-60% ל-58%.
במשטרה חלה צניחה באמון הציבור מ-42% ל-33.5%. וכך גם בתקשורת (מ-30% ל-25%), בממשלה (מ-29% ל-27%) ובכנסת (מ-28.5% ל-21%). אמון הציבור היהודי במפלגות הגיע גם הוא לשפל של 10% בלבד.
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר כי הדוח משקף את המגמה של ירידת אמון הציבור, שניתן לחוש בה היטב. "לא מדובר בנתון או שניים המטרידים, אלא במגמה של ממש שחוצה את כל המוסדות, בהם גם כאלה שזכו לאמון רב מאד בעבר", הבהיר הרצוג בנאום שנשא במהלך טקס הגשת המדד.
הנשיא יצא נגד ההתנהלות שנראתה אתמול בכנסת, ואמר כי "ההתלהמות בכנסת מטרידה ומדאיגה אותי וחלקים רבים בציבור. מופעים של שיסוי מביאים רייטינג, אבל פוגעים בראש ובראשונה באמון הציבור". הוא הוסיף כי "בכוונתי לפעול בנושא בכל דרך מתוקף תפקידי כנשיא מדינת ישראל, על מנת להביא להרגעת הרוחות".
בציבור הערבי חלה עלייה באמון בכלל המוסדות מאז חודש יוני. בצה"ל חלה עלייה מ-24% ל-36%, בנשיא מ-34.5% ל-41%, בבית המשפט העליון מ-44% ל-49%, במשטרה מ-13% ל-22%. האמון של הציבור הערבי בתקשורת הכפיל את עצמו - מ-16% ל-32%, בממשלה חלה עלייה חדה מ-19% ל-28%, בכנסת מ-22% ל-25% ובמפלגות מ-15% ל-22%.
ייתכן שהסיבה לעליית האמון בציבור הערבי קשורה לכך שבחודש יוני הייתה הטייה בעקבות מבצע "שומר החומות". לכן מוקדם לדעת אם מדובר במגמה, וביחס לשנה שעברה עדיין מדובר בירידה בנוגע לרוב הגופים. כמו כן, בכל הגופים האמון של הציבור הערבי עדיין רחוק מהשיא שלו.
מצב המדינה והגאווה להיות ישראלי
כשליש מהישראלים מעריכים את מצבה הכללי של ישראל כ"טוב" או "טוב מאוד" - השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון. ההרעה בהערכת המצב הכללית הורגשה במיוחד בקרב הציבור הערבי, אך חל בה שיפור ניכר בחודשים האחרונים. 48% הגדירו את המצב כ"רע" או "רע מאוד" ביוני 2021, לעומת 28% באוקטובר.
רוב גדול בציבור היהודי גאים בהיותם ישראלים - 84.5%, לעומת מיעוט בציבור הערבי - 27.5% בלבד. זוהי ירידה דרסטית בציבור הערבי מ-65% בשנת 2019. עם זאת, השאלה הזאת נדגמה רק בחודש יוני ולכן ייתכן שהיא נובעת בין היתר מאירועי מבצע "שומר חומות". ההעדפה להישאר בארץ גבוהה יותר בציבור הערבי, 80%, מאשר בציבור היהודי - 70%.
בתחושת הביטחון יש פער משמעותי בין יהודים לערבים. רוב היהודים השיבו שישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה, 61%, בהשוואה לשליש בלבד מהערבים. בראש "סולם המתחים", ניצב השנה המתח בין יהודים לערבים. לאחריו ניצב המתח בין ימין לשמאל, שבשנים האחרונות היה במקום הראשון.
כמעט מחצית מהיהודים סבורים שצריכות להיות להם בישראל יותר זכויות כי ישראל היא מדינה יהודית. זו עלייה חדה שנמשכת לאורך השנים האחרונות (27% ב-2018, 34% ב-2019 ו-42% באוקטובר האחרון). בימין מדובר ברוב הסבורים כך, 57%, לעומת כרבע במרכז ומיעוט זניח בשמאל.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "מדד הדמוקרטיה מראה שלמרות האתגרים העצומים שעמם מתמודדת המדינה, רוב מוחלט ומשכנע בציבור הישראלי סבור כי ישראל היא מקום לחיות בו, מה שמהווה מקור לעידוד ולהשראה". לדבריו, "על המנהיגות הפוליטית לקחת אחריות על המשבר, ולעשות שימוש במפת הדרכים שמתווה מדד הדמוקרטיה".
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, אמרה כי "היות שבשנה שחלפה הוחלפה הממשלה והשלטון עבר לממשלה המורכבת ממפלגות שבעבר לא ישבו בכפיפה אחת, ואילו מפלגת השלטון בעשורים האחרונים הליכוד, וכן המפלגות החרדיות והימין הרדיקאלי נותרו באופוזיציה, אנו רואים הצרחה בעמדות".
היא הסבירה כי "מצביעי מפלגות הקואליציה, שבעבר היו פסימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית והחזיקו בהערכות שליליות לגבי תפקודה, עברו לצד היותר אופטימי". מנגד, ציינה הרמן כי "מצביעי מפלגות האופוזיציה דהיום, שהורחקו מכס השלטון מחזיקים כיום בעמדות ביקורתיות ושליליות הרבה יותר מבעבר לגבי המערכת השלטונית".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "צה"ל הוא צבא העם ואמון הציבור מהווה מרכיב חשוב במימוש ייעודו. צה"ל רואה את נושא אמון הציבור כמרכיב משמעותי ביותר בביטחון הלאומי, ומקיים תהליכי למידה ושיפור בהתאם".