ממשלת בנט-לפיד שקמה לפני קצת יותר מחודשיים מצליחה לשרוד למרות הספקות מסביב. הממשלה, שקמה על חודו של קול, עברה לא מעט אירועים ב-60 ימי כהונתה. את חלקם עברה בהצלחה, ובאחרים נכשלה. מהשדה הפוליטי שבו נרשמו כמה מבוכות בהפלת חוקים בכנסת, ועד המדיניות עם הקורונה שמביאה לפי שעה רק לעלייה בתחלואה: תמונת מצב של צעדי הממשלה, חודשיים אחרי שקמה.
ביטחוני: מצעד הדגלים - והרקטות מלבנון
אי שם בתחילת כהונת הממשלה, אחד האתגרים הראשונים שניצבו בפניה היה מצעד הדגלים. הוא אמור היה לצאת לדרך ממש בשבוע הראשון שלה, במה שרבים כינו מהמורה שהשאיר נתניהו לבנט. המצעד נדחה בכמה ימים, ולבסוף השר לביטחון הפנים החדש עמר בר לב החליט לאשר אותו, למרות איומי חמאס והחשש ממהומות. בסופו של דבר המצעד יצא לדרך והסתיים ללא אירועים חריגים.
כ-5,000 צועדים הגיעו לרחבת הכותל המערבי בסיומו של המצעד הדגלים שהתקיים. אלפיים שוטרים ולוחמי מג"ב אבטחו את הצועדים לכל אורך המסלול - שניים מתוכם נפצעו ופונו לקבלת טיפול רפואי. במהלך המצעד נעצרו 17 חשודים ברחובות הסמוכים בשל הפרת סדר של עשרות מתפרעים שחלקם יידו אבנים ותקפו שוטרים. לפי דיווח הסהר האדום, 33 פלסטינים נפצעו בעימותים סביב העיר העתיקה ושישה מתוכם הועברו לטיפול רפואי בבית החולים.
בגזרה הצפונית הגבול מעט התחמם לאחר שחיזבאללה קיבל את האחריות על שיגורי רקטות משטח לבנון לראשונה זה שנים. זה קרה לפני כשבועיים, אז אזעקות נשמעו בצפון הגולן ובאצבע הגליל, לאחר שמטח של כ-20 רקטות נורה לעבר שטח ישראל. 10 שיגורים יורטו על ידי כיפת ברזל, ולא היו נפגעים ישראלים. צה"ל השיב באש לעבר מקורות הירי, והיה חשש שהגזרה תתחמם עוד יותר, אך לפי שעה מעבר לתקרית הזו לא הייתה התפתחות נוספת.
בגזרת עזה, הממשלה התמודדה בתחילת דרכה עם טרור בלוני התבערה, וניסתה להציב משוואה חדשה שבמסגרתה כל בלון יגרור תגובה חריפה יחסית לתגובות קודמות של ישראל. אתמול שוגרה רקטה מעזה לעבר יישובי העוטף ושדרות לראשונה מאז תום מבצע "שומר החומות". הרקטה יורטה בידי כיפת ברזל, אך צה"ל טרם הגיב. בגלל המשוואה החדשה שהמשלה ניסתה ליצור, מעניין לראות מה תהיה התגובה לאירוע הזה.
בריאות: עלייה בתחלואה - הממשלה מחכה עם ההגבלות
נראה שאחד האתגרים המרכזיים שעומדים בפני הממשלה היא מגפת הקורונה. מאז קמה, התחלואה נמצאת בעלייה בעקבות התפשטות זן הדלתא. הממשלה החליטה לנהל חיים לצד הקורונה, ולא מיהרה להטיל הגבלות, בעיקר ברקע מבצע החיסונים. אך לאחר שהתחלואה עלתה באופן משמעותי, בשבועות האחרונים הוטלו כמה הגבלות די משמעותיות.
אחת ההגבלות הראשונות של הממשלה הייתה "התו השמח" באירועים, שבעיקר חייב כניסה לאירועים של מתחסנים ומחלימים, או לא מתחסנים שמציגים בדיקת קורונה שלילית. בימים האחרונים הממשלה החליטה על תו סגול במקומות סגורים, והתו הירוק במרבית מקומות המסחר, שיחול בקרוב גם על ילדים מתחת לגיל 12. גם הגבלה מיוחדת לאירועים יצאה לאחרונה ועוררה סערה. האם ההתנהלות של הממשלה בעניין היא הצלחה או כישלון? התחלואה עלתה ביתר שאת בשבועות האחרונים, אך אם הממשלה לא תגיע לסגר כפי שהיא מקווה, מבחינתה לפחות, יהיה מדובר בהצלחה.
יחסי חוץ: ההצלחות עם האמירויות ומרוקו
בתחום המדיני הממשלה הספיקה לעבור לא מעט מאז קמה. שר החוץ לפיד הספיק לחנוך שגרירות באיחוד האמירויות, אף שאת הצעד הזה אפשר לזקוף בעיקר לזכות הממשלה הקודמת שקידמה את הסכמי אברהם. גם לפיד עצמו הודה לנתניהו בטקס חניכת השגרירות באמירויות. "נתניהו הוא הארכטיקט של ההסכמים", אמר אז. כשבועיים לאחר מכן, האמירויות חנכה את השגרירות שלה בישראל.
גם ביחסים עם מרוקו חלה התקדמות משמעותית. לפיד הודיע במסיבת עיתונאים בקזבלנקה כי בתוך חודשיים ייפתחו שגרירויות מלאות בין ישראל ומרוקו - מה שמעיד על שדרוג משמעותי של היחסים בין שתי המדינות, עד לרמה של נורמליזציה מלאה.
אלא שלא רק בשורות טובות היו לממשלה בתחום יחסי החוץ. במהלך כהונת הממשלה, הפרלמנט הפולני העביר תיקון לחוק השבת הרכוש שמונע מניצולי שואה ומשפחותיהם לדרוש בעלות על נכסים שנגזלו מהם בתקופת השואה. המשבר הגיע לשיא ביום שבת האחרון, אחרי שנשיא פולין החליט לחתום על החוק, ובכך אישר אותו סופית.
בתגובה לאישור החוק, שר החוץ יאיר לפיד החליט להחזיר את הנציג הישראלי מפולין, והחליט שהשגריר החדש לא ימריא לוורשה בשלב זה. "פולין אישרה היום, לא בפעם הראשונה, חוק אנטישמי ולא מוסרי", אמר לפיד, ובנט תקף: "החלטה מבישה, זלזול מחפיר בזיכרון השואה - צעד חמור שישראל לא תוכל לעמוד מולו בשיוויון נפש". גם מזכיר המדינה האמריקני הגיב היום וגינה את אישור החוק: "מאוכזב, יש למצוא פתרון לקורבנות".
השדה הפוליטי: הכישלונות - והיציבות המפתיעה
למרות הקואליציה הצרה והשבירה, היא הצליחה להעביר את רוב החוקים שהעלתה עד כה. אלא שכישלון אחד היה מהדהד במיוחד - בראשית חודש יולי, חוק האזרחות, שמונע מתן אזרחות לפלסטינים שנישאו לאזרחים ישראלים, נפל בכנסת בתום דרמה ממושכת. 59 חברי כנסת הצביעו בעד החוק ו-59 התנגדו. שני ח"כים מרע"ם תמכו בחוק - וואליד טאהא והיו"ר מנסור עבאס, ואילו מאזן גנאיים וסעיד אלחרומי נמנעו. ח"כ עמיחי שיקלי מימינה התנגד לחוק והצביע יחד עם הליכוד, לאחר לחץ שהופעל עליו משני הצדדים עד הרגע האחרון.
אומנם החוק לא עבר בסופו של דבר, אבל מבחינת יציבות פנים-קואליציונית מדובר בהצלחה יחסית של הממשלה. החוק עורר מחלוקות בתוך הקואליציה, ולמרות זאת חבריה הצליחו להגיע להסכמות ולהצביע עליו בעד כיחידה אחת במליאה, מלבד חברי הכנסת מרע"ם שנמנעו.
הצעת חוק נוספת שנפלה והביכה את הקואליציה הייתה ההצעה לאי-הפללת משתמשי קנאביס. היא נפלה ברוב של 55 מתנגדים מול 52 תומכים. הקואליציה החליטה במפתיע להעלות את הצעת החוק בקריאה טרומית, כנראה משום שחשבו שיש להם רוב בגלל היעדרות של חברי אופוזיציה. בגלל שכמה ח"כים ושרים מהקואליציה לא היו במליאה אף הם – ההצעה נפלה. כל הח"כים של רע"ם הצביעו נגד החוק.
הקרבות בתוך הממשלה
עוד פרשה משמעותית בחודשיים של הממשלה הם הקרבות הפנימיים בקבינט הקורונה והטענות לחוסר הגיבוי לרה"מ. שאשא ביטון התנגדה בריאיון לחיסונים בבית הספר, ויצאה נגד בכירים במשרד הבריאות. בתגובה, שרים בקבינט תקפו אותה: "התנהלותה הפופוליסטית ולא רצינית. בריאות תלמידי ישראל זה דבר רציני. הגיע הזמן שתבין שהיא כבר לא יו"ר ועדה אלא שרה בתפקיד ביצועי".
אתמול נרשמה עוד התפתחות בפרשה. ב"מהדורה המרכזית" פורסם לראשונה כי במהלך דיון על סוגיית החיסונים בבתי הספר, ראש הממשלה בנט הרים את הקול, ועל פי אחד הנוכחים בדיון הוא גם דפק על השולחן בזעם ואמר לשאשא ביטון ומנכ"ל משרדה: "התמלאה כוס ההמתנה, אתם צריכים להיות אלה שתובילו את מבצע החיסונים של בני הנוער, אתם לא עושים כלום!".
ביקורת רבה נשמעה על כך ששר האוצר ליברמן ושר החוץ לפיד לא השתתפו בישיבות קבינט הקורונה. רבים ביקרו אותם וטענו שהם מפקירים את בנט לבד במערכה אל מול התחלואה שנמצאת בעלייה מאז שהממשלה קמה. אחרי הסערה לפיד הודיע: "קשוב לביקורת, אשתתף בקבינט הקורונה ככל הניתן".
כלכלי: העברת התקציב בממשלה
בתחום הכלכלי הממשלה עסקה בחודשיים האחרונים בעיקר בתקציב. הצלחה נרשמה לאחר ששלוש שנים ללא תקציב - הממשלה אישרה פה אחד בתחילת החודש את תקציב המדינה לשנים 2022-2021, זאת בתום לילה של דיונים קדחניים ופשרה שהושגה בין משרד האוצר לשר הבריאות.
בין הרפורמות והנושאים שהשרים אישרו: תוכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחיה, מס על משקאות ממותקים, העלאת גיל הפרישה לנשים, העלאת קצבאות אזרחים ותיקים, רפורמה בענף החקלאות שתפתח את המשק לייבוא, ייעול מערך הכשרות, תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה. הממשלה החליטה על קיצוץ של אחוז וחצי בתקציבי כל המשרדים כדי לממן את התוספות שסוכם עליהן במשא ומתן שנערך הלילה. כעת התקציב יעבור לאישור הכנסת וצפוי לעלות להצבעה במהלך נובמבר.