נבצרות היא מצב בו ראש הממשלה אינו מסוגל למלא את תפקידו. במצב כזה, מי שייכנס לתפקיד הוא ממלא מקום ראש הממשלה - במקרה הנוכחי, ראש הממשלה החליפי בני גנץ. נבצרות יכולה להיות זמנית או דרך קבע - בחלוף מאה ימים מכניסתו של ממלא המקום לתפקיד ראש הממשלה בפועל, הנבצרות תהפוך מזמנית לקבועה. מהי "נבצרות משפטית", ומיהו הגורם המוסמך להכריז כי נבצר מראש הממשלה נתניהו למלא את תפקידו? משפטנים בכירים מסבירים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המקרה היחיד בישראל שבו הוכרזה נבצרות על ראש הממשלה היה כשאריק שרון ז"ל נכנס לתרדמת בזמן כהונתו. בחוק יסוד הממשלה לא מופיעה התייחסות לנבצרות מסיבות פליליות או משפטיות. עם זאת, שופטי בג"ץ התייחסו לכך בעבר ביחס לאפשרות שראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ייצא לנבצרות ובמהלך הדיונים האחרונים בעתירות נגד הטלת המנדט על ראש הממשלה נתניהו. בכל אופן, גם להם וגם ליועץ המשפטי לממשלה ברור כי הכרזה על נבצרות היא צעד חריג שבחריגים השמור למצב קיצוני ביותר.
לאחרונה דחו שופטי בג"ץ עתירה שביקשה לחייב את היועמ"ש להכריז על נבצרות נתניהו. בין היתר נכתב בהחלטת השופטים - "הגם שאין להקל ראש בטענות העותרים שמפנות להתנהלותו ולהתבטאויותיו, לא מצאנו כי אלה מבססות תשתית ראייתית מספקת לתימוכין בקביעה כי נבצר מהמשיב למלא את תפקידו בנקודת הזמן הנוכחית".
חברי כנסת מהימין הביעו מורת רוח מעצם האפשרות שהיועץ המשפטי לממשלה יכריז על נבצרות. חבר הכנסת סמוטריץ' איים על היועץ, וכתב כי מנדלבליט יפגוש כוחנות נגדית במצב כזה.
סוגיית הנבצרות היא כל כך חסרת תקדים וככזו היא מביאה למחלוקות בקרב המשפטנים. פרופ' סוזי נבות, מרצה למשפט חוקתי במכללה למינהל טוענת: "שימוש בנבצרות שנכפית 'משפטית' היא מאד בעייתית בעיניי וצריכה להיות שמורה למקרה קיצון, שיש לקוות שלא יגיע לעולם". לדברי פרופ' נבות, אנחנו נמצאים בממשלת מעבר וראש הממשלה קיבל מנדט מהנשיא להרכיב ממשלה – מנדט שניתן כדין. "ראש הממשלה, גם אם נאשם בפלילים, יכול - מבחינה משפטית - להרכיב ממשלה", אומרת פרופ' סוזי נבות. "על כן לא ראוי שמערכת המשפט תפעיל 'נבצרות משפטית' בעת הזו. למערכת המשפט יש די כלים 'משפטיים' לטפל בסוגיות הכרוכות בניגוד עניינים. כלי הנבצרות איננו אחד מהם".
מנגד, פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה סובר אחרת. "וודאי שהשימוש בנבצרות הוא נדיר, אבל גם המצב שאנחנו נמצאים בו, שראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום חמור - הוא מצב נדיר", אומר פרופ' שני. "בית המשפט איפשר לנתניהו, לכהן בתנאי שמטפלים בבעיות של ניגוד עניינים. המסגרת של נבצרות היא מסגרת מתאימה כדי לטפל בבעיות של ניגוד עניינים חריף ופגיעה ביכולת לנהל הליך משפטי ראוי. מעבר לסיטואציה הבסיסית שיש בה מצב של ניגוד עניינים בכך שראש הרשות המבצעת עומד לדין, יש במקרה של נתניהו נסיבות מחריפות בצורה דרמטית - כמו הסירוב שלו לחתום על הסכם ניגוד עניינים, ההתקפות שלו ושל גורמים מטעמו נגד רשויות התביעה והעדים במשפט והפעילות השיטתית שלו על מנת להחליש את כוחם של בעלי תפקידים הקשורים למערכת אכיפת החוק, כמו הסירוב למנות פרקליט מדינה קבוע".
שאלה נוספת המצויה במחלוקת בין המומחים השונים היא שאלת הסמכות. האם היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שרשאי להורות על נבצרות של ראש הממשלה?
פרופ' סוזי נבות מסבירה: "בישראל קיימת הוראה מפורשת בחוק יסוד: נשיא המדינה, שלפיה ועדת הכנסת היא הגורם המוסמך להכריז על נבצרותו של נשיא המדינה מטעמי בריאות. גם הנשיא עצמו יכול להודיע שנבצר ממנו, באופן זמני, למלא את תפקידו. לעומת זאת, לגבי ראשות הממשלה, אין בחוק כל התייחסות לשאלה מיהו הגורם המוסמך להכריז על נבצרות". לאחרונה כתב השופט מלצר בפרשת ניגוד העניינים של ראש הממשלה כי הכרזה על נבצרות ראש הממשלה, כמו הסמכות להגיש כתב אישום כנגדו, מסורה בלעדית בידי היועמ"ש. לדברי פרופ' נבות, "קביעה זו של השופט מלצר מעוררת לא מעט שאלות וטרם זכתה להתייחסות נוספת בפסיקה".
לעומת זאת, פרופ' יובל שני טוען: "היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן הרשמי של החוק עבור הרשות המבצעת והוא נמצא בעמדה שבה הוא קובע האם מצב משפטי מסויים מתקיים או לא. כיוון שנבצרות היא מצב משפטי, הגורם ברשות המבצעת שמוסמך לעשות את זה הוא היועץ המשפטי לממשלה". עוד מוסיף פרופ' שני: "כמובן שראש הממשלה יוכל לעתור לבג"ץ נגד החלטה כזאת, אבל הקביעה הראשונית היא של היועמ"ש".