5 שבועות שאנחנו עוקבים, מדווחים ו"צועקים" את המחדלים שהביאו את ישראל לפתח הגל השני בלי להיות ערוכים כראוי לטיפול בו. המחדלים זועקים לשמיים, במיוחד לאור העובדה שממשלת האחדות שהוקמה, שמה לעצמה כמטרת-על את הטיפול במשבר הקורונה. עכשיו הגיע הזמן לסיכום ביניים - מה טופל, מה לא טופל ומה נמצא בשלבי טיפול.

מחדלי ממשלת הקורונה - הכתבה הראשונה בסדרה

מעקב 1: הטיפול בכשלים

מעקב 2: הטיפול בכשלים

מעקב 3: הטיפול בכשלים

מחדל מערך החקירות

5 חודשים מאז פרוץ משבר הקורונה בישראל, 3 חודשים מאז שישראל צלחה את הגל הראשון, ו-5 שבועות מאז שהתחלנו כאן את המעקב אחרי מחדלי הממשלה, ומערך החקירות האפידמיולוגיות עדיין לא עומד בקצב. המשמעות היא אחת - חוסר יכולת לאתר ולבודד חולים, לנתק שרשראות הדבקה - ולעצור את התפשטות הנגיף. את תוצאות המחדל הזה אנחנו רואים מדי יום בנתוני התחלואה הגבוהים.

את האור בקצה המנהרה, אפשר, אולי, כבר לראות: לעשרות האחיות ו-400 הסטודנטים שנושאים בנטל המשימה, מצטרפים בימים אלה מאות חיילים. בשלב זה המערך הצבאי בהקמה ובלמידה. בשבועות הקרובים, כשהם ייכנסו לתמונה באופן מלא, אולי המחדל המתמשך יהיה מאחורינו.

מחדל מוקד פניות הציבור

אחת הבעיות המרכזיות שהטרידה אזרחים רבים עם פרוץ הגל השני, הייתה המענה במוקד משרד הבריאות - או ליתר דיוק: חוסר המענה. אלפים הסתערו על קו הטלפון בניסיון לקבל מידע או להגיש ערעור בעקבות הודעות איכון שדרשו מהם להיכנס לבידוד.

מאז דיווחנו על תגבור המוקד באמצעות סטודנטים וחיילי פיקוד העורף. זמן ההמתנה התקצר מאוד, משעות לדקות. דבר אחד נותר לא פתור: הכלים המוגבלים שעומדים לרשות נציגי המוקד הטלפוני, שלעיתים רבות כלל לא יכולים לסייע בחקירת הערעור שהוגש או במתן שחרור מבידוד. הקשיים שעולים במוקד הטלפוני נובעים ישירות ממחדל מערך החקירות האפידמיולוגיות, שעליו פירטנו קודם לכן.

מחדל הטיפול הכולל במגפה

כ-3 שבועות חלפו מאז מונה פרויקטור לטיפול במשבר הקורונה, מינוי שנעשה לאחר עיכובים רבים בשל מחלוקות על זהותו וסמכויותיו. מאז שמונה, הספיק פרופסור רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב, להציג תוכניות להורדת התחלואה, לכנס פורום יועצים רחב ולשתף פעולה עם מרכז השלטון המקומי ועם צה"ל. אחת ההחלטות הבולטות של פרופ' גמזו, שזכתה לאישור קבינט הקורונה, נגעה להסרת ההגבלות בסופי השבוע.

הפרויקטור גמזו הבטיח "חוזה חדש" במערכת היחסים בין מקבלי ההחלטות לבין הציבור הישראלי. בינתיים מוקדם לקבוע אם החוזה אכן נחתם ונכנס לתוקף, מכיוון שהבלבול בהבנת ההנחיות בקרב הציבור עדיין מורגש. במקביל, התחלואה בקורונה ממשיכה להיות גבוהה, אם כי חלה מגמת שיפור קלה. בהתחשב בעובדה שעומדת לפניו המשימה המורכבת ביותר בימינו, 3 שבועות הם עדיין בגדר זמן סביר ללמידה ולהוצאתה לפועל של תוכנית סדורה.

רוני גמזו ובנימין נתניהו (צילום: החדשות 12, החדשות12)
הפרויקטור גמזו ורה"מ נתניהו | צילום: החדשות 12, החדשות12

מחדלי הפיצויים לעצמאיים ולשכירים

בימים אלה נכנס לחשבונות הבנק המענק האחרון שאושר לכל אזרח, בגובה של 750 שקלים ומעלה. במקביל, הוצגו תוכניות להכשרת עובדים ושילובם בחזרה בשוק העבודה.

אבל רוב בעלי העסקים עדיין טוענים שהסכומים שקיבלו לא מתקרבים להפסדים שספגו, ושהם מעריכים שעוד יספגו בעתיד. גם דמי האבטלה שאושרו לשנה, נמוכים מהשכר המלא שהרוויחו השכירים. יש משפחות, בייחוד כאלה שבהן שני בני הזוג מחוסרי עבודה, שהפגיעה בהן בעקבות הירידה בהכנסות כבדה במיוחד.

מחדל תקציב בתי החולים

חשבנו שזה מאחורינו, שכבר הושגו תקציבים, אבל מתברר שהשמחה הייתה מוקדמת והתקציבים פתרו בעיות זמניות בלבד. בתי חולים ציבוריים פנו בשבוע שעבר למשרד האוצר בדרישה לפיצויים על אובדן הכנסות מקופות החולים, החזר הוצאות על הקמת מחלקות קורונה, והגדלת התמיכה של המדינה בהם. בבתי החולים הזהירו מקריסה ומחוסר יכולת לשלם משכורות.

במשרד האוצר אומרים כי הם פועלים יחד עם משרד הבריאות כדי ליצור מנגנוני שיפוי בעבור אובדן הכנסות בתקופת הקורונה‎. לנו האזרחים נותר רק לקוות שהפתרונות והמנגנונים יגיעו בזמן.

מחדל היערכות בתי האבות

כבר חודשים שאיגוד בתי האבות הסיעודיים בישראל ומשרד הבריאות מנסים להגיע להסכמות בנוגע לדרישות לטיפול בעידן הקורונה ולהקצאות התקציביות. המשרד מעביר ציוד חיטוי וניקוי, אבל לטענת האיגוד לא מספיק. התשלום לשעות נוספות לעובדים התרחב אבל גם כאן האיגוד אומר שלא מספיק אל מול השעות בפועל.

בנוסף דורשים באיגוד פיצוי על הפסדים שונים נוספים שנגרמו להם בעקבות הקורונה. משרד הבריאות התחייב ואף העביר חלק מ-40 מיליון השקלים שהקציב, אבל בתי האבות שמטפלים באוכלוסיית הסיכון, טוענים כי הסכום קטן לעומת ההוצאות.

בית אבות קורונה (צילום: אנה קפלן, פלאש/90 )
בית אבות. למצולמת אין קשר לידיעה | צילום: אנה קפלן, פלאש/90

מחדל היערכות שירותי הרווחה

זה לא ששירותי הרווחה הפכו בן ליל למכונה משומנת היטב. השינוי, צריך לקוות, יקרה - אבל יידרש לזה זמן. את משבר הקורונה קיבלו שירותי הרווחה במצב אנוש - מחסור בתקנים, עובדים תחת מתקפת אלימות ובעיקר מתוגמלים בצורה מבישה. כאשר אלה הם תנאי הפתיחה להתמודדות עם גל חדש של אזרחים במצוקה, עקב מהמשבר הכלכלי, הכישלון ודאי.

לפני כ-3 שבועות, אחרי מאבק עיקש שכלל השבתה של 16 יום, נמצאו התקציבים וההבטחות. העובדים שבו לעבודה עם הסכם חדש שהעלה את שכרם ותקציב מיוחד שנועד לסייע להגן עליהם מפני אלימות.

מחדל האכיפה

אחד הכלים לדאוג לשמירה על הכללים וההגבלות אצל האזרחים, כמו עטיית מסכה והגבלות התקהלות - הוא האכיפה. את המשימה קיבלה על עצמה המשטרה, אבל גם לה יש עוד עבודה. פקחי הרשויות המקומיות כמעט התחננו  כדי לקבל את הסמכות.

נדרש זמן, אבל 4 חודשים אחרי פרוץ משבר הקורונה דיווחנו כי אושר החוק הרלוונטי ופקחי הרשויות קיבלו את הסמכות. בשבועות האחרונים גם הם חלק ממערך האכיפה.

בהכנת הכתבה השתתפו: ענבר טויזר, אביבית מיסניקוב, כרמל ליבמן ואור רביד.