ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה אתמול (ראשון) שרים לתיקי החקלאות, הרווחה והתפוצות. אמנם מדובר בממשלת מעבר בלבד, אך האתגרים העומדים בפניהם של השרים החדשים רק הולכים ומתעצמים: יפעת שאשא ביטון, שמונתה לשרת הרווחה, תיאלץ להתמודד עם העלייה המתמדת בשיעור הילדים העניים; דוד ביטן שימלא את תפקיד שר החקלאות, יצטרך להשתלט על משרד שאינו מתפקד כבר יותר משנה, ואשר הציבור אותו הוא משרת שומר על קו הגבול הישראלי; וציפי חוטובלי, שנכנסה למשרד התפוצות, תתמודד עם העלייה הגוברת באנטישמיות וההתבוללות המתרחבת בקרב יהודי ארה"ב הצעירים.

רווחה: עוני, נכים ואלימות נגד נשים

אחד האתגרים המרכזיים ביותר שמדפקים על דלת משרדה החדש של שאשא ביטון, ואשר ייאלץ לקבל טיפול מידי בימים הקרובים, הוא הצלת התוכנית הלאומית לביטחון תזונתי. כפי שפרסמנו ב"מהדורה המרכזית" החל מתחילת השנה הופסקה התוכנית שמטרתה לסייע למשפחות ולקשישים שאינם מסוגלים מבחינה כלכלית לדאוג לאוכל מזין וחיוני באופן סדיר. כלומר, משבוע שעבר 11 אלף משפחות שקיבלו סיוע של 500 שקלים בחודש הפסיקו לקבל אותו. חברי כנסת וארגונים שונים כבר פנו ליו"ר ועדת הכספים ולשר האוצר לוועדה בנושא.

אתגר נוסף וקשור הוא העוני בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל. כל המפלגות דיברו על העלאת קצבאות הזקנה והשלמת הכנסה לזקנים מתחת לקו העוני. קצבה ממוצעת עומדת כיום על 3,150 שקלים בלבד ואין בה די כדי לאפשר לקשיש לחיות בכבוד. 30% מבני ה-65 ומעלה מעידים כי אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות שלהם.

עוני קשישים (צילום: נתי שוחט, פלאש/90 )
קצבאות הקשישים עומדות במקום. ארכיון | צילום: נתי שוחט, פלאש/90

גם שיעור הילדים שנמצאים מתחת לקו העוני הולך ועולה. דוח העוני האחרון הראה כי כמעט כל ילד שלישי בישראל הוא עני, וישראל נמצאת במקום השני רק אחרי טורקיה במדד זה של ארגון ה-OECD. כדי להתמודד עם הבעיה לא תספיק רק העלאת קצבאות או סיוע בתלושים למשפחות, אלא יש גם לקדם תכניות וסיוע לילדים על מנת לאפשר להם הזדמנות שווה להצלחה.

גם הנכים מחכים: הפעימה השנייה לקצבאות הנכות מתעכבת, העלאת הקצבאות אושרה אבל באין ממשלה הכספים נותרים במקומם. מדובר ב-400 שקלים נוספים שיוכלו לקבוע אם אדם מוגבל יוכל לרכוש תרופות או לשלם על חשמל. בהיבט המלחמה באלימות נגד נשים – התקציב לתוכנית הלאומית שאמורה לפתור את הבעיה לא הועבר עדיין במלואו.

חקלאות: מיעוט בעובדים, פגיעה בחקלאים וגם בביטחון המדינה

דוד ביטן יכנס לתפקיד שר החקלאות אחרי למעלה משנה שבה לא היה שר אמתי בתפקיד. אורי אריאל, שיצא מהכנסת כבר בסיבוב הראשון של בחירות 2019, נשאר בתפקיד השר אך לא התאמץ להנהיג מדיניות, ומשבר האמון בינו ובין מנכ"ל המשרד לבין הדרג המקצועי נמשך גם בתקופה זאת.

המשימה הראשונה של כל שר חקלאות תהיה לדאוג לידיים עובדות: הקהל הטבעי של משרד החקלאות, החקלאים, הוא זן נכחד, בישראל יש היום כ- 10-12 אלף חקלאים פעילים בלבד, יחד איתם עוד כ-25 אלף עובדים זרים ועשרות אלפי פלסטינים. צעירים נמנעים מלהצטרף לענף, לא ממשיכים את המשקים המשפחתיים ומעדיפים מקצועות אחרים. במצב הקיים שבו יש מעט עובדים, עלות העסקה של כל עובד יקרה מה שמשפיע גם על מחיר המוצר הסופי.

"חקלאות היא ערך בשבילנו" (צילום: השומר החדש, חדשות)
חקלאים שומרים על שטחים עצומים בגבולות המדינה. ארכיון | צילום: השומר החדש, חדשות

לחקלאים אין יחסי ציבור טובים בשנים האחרונות, ומעטים מבינים את תפקידם הקריטי בשמירה על ביטחון מדינת ישראל. החקלאים פעילים בשטחים לאורך גבולות המדינה ומצליחים להחזיק במרחבים עצומים שאינם מיושבים. הקביעה כי "קו המחרשה הוא קו הגבול" - מדויקת היום לא פחות מאשר בעבר, וכשחקלאים עוזבים שטחים הם מותירים אותם לכוחות הביטחון במקרה הטוב, ולמסיגי גבול עברייניים במקרה הרע. כך או כך, מדובר בהפסד כפול למדינת ישראל.

בנוסף, בשנים האחרונות משרד האוצר הוביל מהלך קבוע של "הורדת מכסי ייבוא" על מנת לאפשר כניסה של תוצרת חקלאית זולה יותר לישראל על חשבון החקלאות המקומית – אך המחיר הסופי של המוצרים לא ירד. השר החדש יידרש להפסיק לשמש חותמת גומי לאנשי האוצר, ולהוכיח להם שהחקלאות המקומית אינה הבעיה אלא הפתרון. דרך אפשרית אחת היא מעבר למדיניות של תמיכות ישירות, כמו במרבית מדינות הOECD.

התפוצות: אנטישמיות והתבוללות

גם אנשי משרד התפוצות, וציפי חוטובלי שתעמוד בראשו, ייאלצו להתמודד עם אתגרים לא פשוטים מעבר לגבולות ישראל. האנטישמיות הולכת וגואה בעולם המערבי, פיגועים שהתבצעו בערי הבירה האירופאיות ובארה"ב מעוררים דאגה עמוקה בקרב הקהילות היהודיות באזורים האלו. השחתת בתי קברות יהודיים מתרחשת על בסיס קבוע, וריסוס סמלים נאציים היא דבר שבשגרה במקומות מסוימים באירופה.

מעל 100 קברים הושחתו. צרפת (צילום: ap)
בתי קברות יהודיים מושחתים באופן תדיר. ארכיון | צילום: ap

גם הנציגים הנבחרים באותן מדינות לא מעוררים נחת: האשמות בנוגע לאנטישמיות נזרקות בארה"ב הן מהצד הימני והן מהצד השמאלי של המפה. יהודי ארה"ב, שמזדהים ברובם עם השמאל האמריקני, מאשימים את טראמפ בגזענות ומצטטים סטריאוטיפים אנטישמיים שבהם השתמש. מנגד, נציגי הדמוקרטים מחזיקים בעמדות קיצוניות נגד המדיניות הישראלית, ויש שיאמרו נגד ישראל בכלל. בבריטניה המצב הפוליטי דומה, ובמדינות אירופאיות רבות, המצב הפוליטי דומה.

מלבד הבעיה האנטישמית, בעיה חמורה בקרב יהודי ארה"ב היא "בעיית ההתבוללות": הדור הצעיר באמריקה לא רואה חשיבות מיוחדת בנישואים בתוך הקהילה היהודית, ומשפחות רבות הופכות להיות "חצי יהודיות". ההמשכיות של הקהילה היהודית בארה"ב מעוררת סימני שאלה רבים, וזו בעיה שמשרד התפוצות יצטרך להחליט כיצד להידרש אליה, אם בכלל.

חוטובלי גם תצטרך להתמודד עם המשבר ביחסים בין יהדות ארה"ב לבין ישראל. השרה הרגיזה בעבר את יהדות אמריקה כשאמרה עליהם כי הם "מעולם לא שלחו את ילדיהם להילחם עבור ארצם", דבר שהביא את ראש הממשלה נתניהו להתנצל.