נושא שיחה משותף סביב שולחן הממשלה: אתמול (ראשון) הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על מינויו של ח"כ דוד ביטן לשר החקלאות - למרות החשדות הכבדים נגד דוד ביטן. בכיר בליכוד הסביר כי נתניהו "עמד במילתו" לביטן, שניתנה עוד לפני החקירות, אך ב"כחול לבן" תקפו: "הבושה על חשבוננו". כעת יש סביב שולחן הממשלה ראש ממשלה שנאשם בשלושה תיקים ושלושה שרים חשודים בעבירות חמורות: רק לאחרונה נאלץ לפרוש שר נוסף, חיים כץ, שכבר נלחם על חסינותו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הואשם בסוף חודש נובמבר בשלוש פרשות שונות - ובשבוע שעבר הגיש בקשה לחסינות מהכנסת, שמונעת את הגשת כתבי האישום לבית המשפט. היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט הודיע כי החליט להעמיד אותו לדין, לאחר שימוע, בגין לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000, מרמה והפרת אמונים בתיק 2000 ומרמה והפרת אמונים בתיק 1000.
המצטרף החדש לממשלה - חשוד בשוחד
ביטן מונה היום לשר למרות שבחודש מרס 2019 המשטרה החליטה להמליץ להעמידו לדין באשמת שוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון במאות אלפי שקלים. על הכוונה לפרסם את ממצאי החקירה ולהעביר את התיק לפרקליטות עוד לפני הבחירות שהתקיימו באפריל 2019. המלצות המשטרה מתייחסות גם לראש עיריית ראשון לציון לשעבר דב צור ולמשנה לראש עיריית תל אביב ארנון גלעדי.
גורם המקורב לחקירה הבהיר כי "תיק ביטן מאוד מאוד מוצק ומגובה בקלטות שבהן נשמע גם ביטן עצמו, בצילומי וידאו, במסמכים רבים ובעדים רבים ובהם גם שני עדי מדינה".
במשטרה ציינו כי ממצאי החקירה העלו כי ביטן, הן בתקופה שבה היה סגן ראש עיריית ראשל"צ והן בתקופה בה כיהן כח"כ, קיבל שוחד במזומן בסכום שעולה כדי מאות אלפי שקלים, וכן הבטחה לקבלת דירות בעד פעולות הקשורות בתפקידו. בתמורה, הפעיל ביטן את סמכותו, השפעתו, עוצמתו וקשריו על גורמים שונים והוביל לשינוי החלטות, מתן היתרים מסוגים שונים, והפחתת תשלומי עירייה. בנוסף גרם לשינוי חוות דעת משפטית של גורמי מקצוע בעיריית תל אביב, זרז תהליכים בתשלום חובות ועוד.
במסגרת פעילותו יזם ביטן ישיבות בכנסת ובעיריות, פנה למקבלי החלטות והשקיע בעשייה זו מאמצים רבים. כל זאת עשה, לפי המשטרה, במטרה לקדם את ענייניהם של הגורמים העסקיים שבשירותם פעל ומהם לקח טובות הנאה.בכחול לבן מיהרו לתקוף את המינוי של ביטן: "ראש ממשלה שהפך לעבריין נמלט ממשפט, ממנה כעת חשוד בשוחד למי שיהיה אחראי על מחירי המזון של כולנו. כך הפכה ממשלת נתניהו לארגון פשע שכל מטרתו היא לדאוג לחסינות לעומד בראשו".
סגן שר הבריאות קודם - למרות ההמלצה לאישום
יעקב ליצמן, שכיהן עד לאחרונה כסגן שר הבריאות, קודם בשבוע שעבר לשר - בגלל שנתניהו לא יכול להמשיך ולכהן כשר בעקבות כתבי האישום. בחודש אוגוסט האחרון המליצה המשטרה להעמיד לדין את ליצמן, בעבירות של הצעת שוחד, מרמה, הפרת אמונים והדחת עד.
לפי החשד, סגן השר ליצמן ניסה להשפיע על חוות הדעת של פסיכולוגים במשרד הבריאות במסגרת פרשת הנאשמת בפדופיליה מלכה לייפר. ליצמן, לטענת המשטרה, ניסה לשנות את חוות הדעת שהתבקשו המומחים למסור בהוראת בית המשפט – ובכך למנוע את הסגרתה לאוסטרליה.
בתיק השני בו נחקר, שמכונה "פרשת בית העסק", המשטרה המליצה להעמידו לדין: על פי ממצאי החקירה, ליצמן ביקש מאנשי משרדו להשפיע על דרגים מקצועיים ולמנוע הליך של סגירת בית עסק בגלל כשלים ומפגעים תברואתיים שהתגלו בו. לפי החשד, הסיבה ששר הבריאות סייע היא כי בעלי העסק נחשב לאחד ממקורביו - ונמכרים במקום מוצרים שנקראים על שמו של ליצמן.
מהחקירה עולה שבין השנים 2011 ל-2015 הצטברו עוד ועוד תלונות על כך שבית העסק מהווה מוקד לתחלואה של חיידקים מסוג סלמונלה וליסטריה – חיידקים שבמקרים מסוימים יכולים גם לגרום לסכנת מוות. בעקבות מספר מקרים של אנשים שחלו ובהם גם אישה הרה, שלאחר מכן הפילה את תינוקה, הוציא מערך המזון במשרד הבריאות החלטה באמצע שנת 2015 לסגור את בית העסק.
יומיים לאחר מכן ביקש ליצמן להקפיא את ההחלטה וזימן פגישה מיוחדת בבית העסק עם חמישה גורמים במנהל המזון שבמשרדו: בהמשך קיים מפגשים אישיים עם כמה מהמשתתפים – שבהם הוא התעניין אך ורק בתנאי העסקתם במשרד. לדעת חוקרי המשטרה, הייתה בפעולותיו כוונה להצעת שוחד הגם שבסופו של דבר המומחים ובעלי התפקידים לא שינו את החלטתם בכל הנוגע לבית העסק וההחלטה נותרה בעינה.
שר הפנים, הפריפריה, הנגב והגליל - בדרך לאישום נוסף?
לפני יותר משנה - בנובמבר 2018 - המליצה המשטרה להעמיד לדין את השר אריה דרעי (שר הפנים, הנגב, הגליל ופיתוח הפריפריה). בתום החקירה במשטרה וברשות המסים,התגבשה תשתית ראייתית נגד השר, אחיו עורך הדין שלמה דרעי וחשודים נוספים. דרעי חשוד בעבירות מרמה והפרת אמונים, כמו גם עבירות מס במיליוני שקלים, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט ומסירת תצהיר כוזב למבקר המדינה וליו"ר הכנסת בנוגע לנכסיו והכנסותיו.
החקירה התמקדה בהעברות כספיות בסך של מאות אלפי שקלים שהועברו לשר דרעי מאנשי עסקים – במהותם, בטיבם ובאופן הדיווח עליהם; בעסקאות מכירת מגרשים שבבעלותו של דרעי בהר שמואל ובגבעת שאול; ברכישת מגרש בספסופה; בהצהרות שמסר דרעי ליו"ר הכנסת ומבקר המדינה; בדיווחים חסרים בהצהרות הון לרשויות המס ובנושאים נוספים.
במשטרה מתחו ביקורת על כך שהשר דרעי פנה בסמוך לסיום חקירתו עם אחד המעורבים בתיק ושוחח עמו על תוכן הדברים ועל עדותו הצפויה של המעורב בתיק וכן רענן את זכרונו – חרף העובדה שנדרש מפורשות שלא לשוחח עמו ואף הוזהר מפני שיבוש ראיות. במשטרה הזכירו כי החקירה החלה כסמויה במהלך שנת 2015, והפכה לגלויה באפריל 2016. במאי 2017 החל שלב נוסף בחקירה במהלכו נחקר השר דרעי באזהרה.
דרעי הורשע בשנות ה-90' בשוחד, מרמה, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה: הוא נשלח לשלוש שנות מאסר וריצה לבסוף שנתיים מאסר. ב-2013 חזר לחיים הפוליטיים ולכנסת, ולאחר מכן גם לשולחן הממשלה ואף למשרד הפנים, שאותו נאלץ לעזוב בעקבות כתב האישום.
השר שנאלץ לפרוש - ונאבק על החסינות
עד לאחרונה ישב סביב שולחן הממשלה גם חיים כץ, שכיהן כשר הרווחה: בחודש אוגוסט כץ התפטר לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט על הגשת כתב אישום נגדו. כץ גם הגיש בקשה לחסינות - שעוד לא נידונה בכנסת כי לא הוקמה ועדה לצורך כך.
הפרשה עוסקת בעבירות שביצע לכאורה השר כץ בזמן שכיהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בין השנים 2005-2006 וכן בין 2009-2013. באותה תקופה, לפי החשד, התפתחה מערכת יחסים של "תן וקח" בינו לבין היועץ הפיננסי מרדכי בן ארי, שמייעץ בין השאר לחברת "אקוויטל", אחת החברות הכלכליות המובילות במשק. במרכז האישום עומד תיקון 44 שהעביר בוועדה, שלפי החשד היטיב עם בן ארי.
נגד שר הרווחה כץ גיבשו בפרקליטות כתב אישום המייחס לו עבירה של מרמה והפרת אמונים. בכתב האישום נאשם גם חברו של השר כץ, איש שוק ההון מוטי בן-ארי, בעבירות של מרמה, הפרת אמונים ושימוש במידע פנימי.