אחד ביום: סערת המבקר - סלפי וניגודי עניינים
פרקליטו האישי של נתניהו גבר על השופט אלרון ונבחר למבקר המדינה. ההצבעה עוררה מחלוקת לאחר שח"כים מהליכוד תיעדו את עצמם מאחורי הפרגוד. אבל גם אם המינוי יאושר בבג"ץ, יש הטוענים שקרבתו לנתניהו מעוררת ספק ביכולתו לפקח על הממשלה. אז הפעם נדבר עם כתבתנו דפנה ליאל וד"ר חן פרידברג, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכירה באוניברסיטת אריאל על משרד מבקר המדינה
תהליך הבחירות לתפקיד מבקר המדינה הוא לרוב הליך שקט וממלכתי, כאשר חברי הכנסת אמורים להצביע פעם בשבע שנים למועמדים המקצועיים והראויים ביותר, ובאנונימיות. אך הפעם נרשמה דרמה משמעותית, כאשר לאחר ששופט בית המשפט העליון יוסף אלרון זכה בסבב הראשון ב-60 קולות, פחות מרוב, התקיימה הצבעה נוספת.
בסבב השני נבחר עו"ד ראבילו עם 61 ח"כים. אבל מאחורי הקרב הפוליטי על זהות מבקר המדינה מסתתר אחד המוסדות החשובים במערכת הישראלית. המבקר אחראי בין השאר לפקח על עבודת הממשלה, לבחון שימוש בכספי ציבור, לבדוק את מימון המפלגות ואף יכול להשפיע על הקמת ועדות חקירה ממלכתיות.
אך למרות שתפקידו מעוגן בחוק יסוד, כוחו נשען פעמים רבות דווקא על אמון הציבור ויכולתו לפעול באופן עצמאי. אז איך בנוי מוסד מבקר המדינה? עד כמה הוא באמת עצמאי? ומה המשמעות של מינוי אדם המזוהה כל כך עם ראש הממשלה לתפקיד שאמור לבקר את השלטון?