N12
פרסומת

"אחד ביום": הותיר אחריו חברה

במשך שנים נתפסו בנות הזוג של חללי צה"ל כמעגל שני, כ"רק" חברות - בזמן שעולמן נשבר לרסיסים והקרקע נשמטה תחת רגליהן. אבל שינויים חברתיים, הבדלי דורות, מבצעים צבאיים ומאבק ממושך עשו את שלהם - והן קיבלו הכרה בכך שגם הן חלק ממעגל השכול, עם המון כאב וגעגוע. הפעם ב"אחד ביום" אנחנו עם פרק מיוחד ליום הזיכרון: סיפורן של החברות השכולות של חללי צה"ל. האזינו

אלעד שמחיוף
אחד ביום
פורסם:
אחד ביום
"אחד ביום": הותיר אחריו חברה | צילום: הדס פרוש, פלאש 90
הקישור הועתק
פרסומת

חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בישראל הותירו אחריהם הורים שכולים, אחים, ילדים וילדות, אלמנות, וגם לא מעט בנות זוג - חברות שכולות שלא נישאו לבני זוגן החללים לפני האסון שפקד אותם. אלא שלאורך השנים היחס אל החברות השכולות היה שונה מזה שקיבלו אלה שנישאו לבני זוגן לפני האסון.

"כמעט לא נמצאו הבדלים בין החברות השכולות לאלמנות", מסביר ד"ר אופרי בר נדב, פסיכולוג קליני ומרצה באוניברסיטת חיפה, שחקר את הנושא. "כשבדקנו את השפעות האובדן על חוויות החיים שלהן, על התפקוד שלהן בעולם, על היכולת לנהל מערכות יחסים, על האופן בו הן מתייחסות וחוות את הקשר עם בן הזוג שלהן שמת, איך הן זוכרות אותו, איך הן מרגישות בעקבות האובדן שלו. בכל החוויות היו מעט מאוד, אם בכלל, הבדלים בין החברות השכולות לאלמנות".

לחוסר ההכרה באבל של החברות השכולות נדרשו עדי אלון שיינברג, מנהלת העמותה "הותיר אחריו חברה" וחברה שכולה בעצמה, ביחד עם חברותיה לארגון - שיצאו למאבק על הלגיטימציה החברתית. עם הזמן חלו אמנם שינויים, כמו הכנסת נוהל חברה בצה"ל, שדורש מקצינות הנפגעים לשאול את המשפחה האם לחלל היתה בת זוג ולהעביר את המידע לעמותה, שמספקת לחברה השכולה ליווי, תמיכה וטיפול ראוי. המצב השתפר, אבל השינוי עדיין לא הושלם.

פרסומת

בפרק החדש של "אחד ביום": סיפורן של החברות השכולות. האזינו