הגולים האיראנים: בין תקווה לחשש

כשהידיעה על חיסולו של ח'אמנאי התפשטה בעולם, אלפי גולים איראנים יצאו לרחובות כדי לחגוג. בלונדון נפתחו בקבוקי שמפניה מול שגרירות איראן, דגלי האריה והשמש הונפו באוויר - ובמרכז החגיגות עמדה לילי מו, אקטיביסטית שחיה בבריטניה ומשוכנעת שזהו רגע היסטורי: תחילתו של סופה של הרפובליקה האיסלאמית. אבל לא כולם נסחפו באופוריה. לצד התמונות הסוערות והקריאות לשינוי, יש גם לא מעט דאגה. רבים בגולה האיראנית שואלים מה יקרה ביום שאחרי - האם המשטר באמת יתמוטט, מי ימלא את הוואקום, והאם איראן עלולה להידרדר לאי־יציבות נוספת.

ד"ר עראש עזיזי, היסטוריון ומרצה באוניברסיטת ייל, הוא אחד מהם. גם הוא ייחל שנים לנפילת ח'אמנאי, אבל כשהרגע הגיע - הוא מצא את עצמו זהיר ומפוכח, ספקן לגבי הסיכוי למעבר מסודר לדמוקרטיה וחושש מהכאוס שעלול לבוא במקום המשטר הנוכחי. אז הפעם אנחנו בשיחה עם לילי ועם עראש – על רגעים של אופוריה מול מציאות מורכבת, על הפער בין החלום לתרחיש ריאלי, ועל התקווה לעתיד אחר עבור מולדתם.