"אחד ביום": האצות שסגרו את הברז
בשבוע שעבר, כתוצאה מזיהום במי הים - חמישה מתקני התפלת מים נאלצו להפסיק את הפעילות, זאת מתוך שישה מתקנים ברחבי הארץ שמספקים כ-70% מהצריכה בישראל • בניסיון להילחם במחסור, משרד האנרגיה ורשות המים הטילו הגבלות בשימוש במים על חקלאים ורשויות בדרום • אז הפעם נדבר עם פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה למדעי המרחב באוניברסיטה העברית - ונשאל: איך ישראל הגיעה למשבר מים?
כיום פועלים בישראל שישה מתקנים לטיהור מי ים והפיכתם למי שתייה. בזכות השקעה ארוכת שנים בפיתוח וטכנולוגיה, מתקני התפלה אלו מספקים כ-70% עד 80% מהמים המגיעים למשקי הבית. ביום שני האחרון הושבתו חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה בשל עלייה בעכירות המים בים התיכון, עכירות שנובעת ככל הנראה מסחף של אצות מהנילוס.
מרבית מתקני ההתפלה הודממו וגורמי המקצוע הורו כי הרשויות המקומיות יצמצמו את פעילות הגינון הציבורי ואת פעילות החקלאות, וכן יפעלו לצמצום היקף "השימושים הציבוריים". אך למרות זאת, הודעות על היתכנות לשיבושים פורסמו בבאר שבע ובבית שמש ויישובים קטנים בנגב אף סבלו משיבושים של ממש באספקת המים הסדירה. משרד האנרגיה מסר כי אספקת המים לדרום חודשה ברביעי בבוקר, אך במועצה האזורית רמת נגב הזהירו כי השיבושים מעמידים בסכנה כ־20 אלף דונם של גידולי ירקות.
בעבר הושבתו בישראל מפעלי התפלה בודדים בגלל בעיות זיהום או עכירות במים, אך זו הפעם הראשונה שבה חמישה מתקנים מושבתים בעת ובעונה אחת. הסיבה לכך היא שהחמישה - משורק בצפון ועד אשקלון בדרום - מרוכזים לאורך רצועת חוף קצרה ביותר החשופה לאותה עכירות. אז הפעם נשאל: למה לא נערכו להשבתה של מתקני ההתפלה? איך ממגנים את משק המים של ישראל? והאם צפויות לנו עוד תקלות דומות בעתיד?