"אחד ביום": חוק שי-לי עטרי
במשך שבועות בישראל דיברו על אדם שאסור היה להזכיר את שמו • אלא שבזמן שברשתות השמועות סערו, שי-לי עטרי יצאה לקרב כפול: להסיר את צו איסור הפרסום על מי שלטענתה אנס אותה - ולשנות את החוק עצמו • הפעם אנחנו עם כתבתנו לענייני משפט לי נעים ועם עו"ד הלה נויבך מעמותת איגוד מרכזי הסיוע • ננסה להבין איך מתנהל מאבק סביב צווי איסור פרסום, ומה "חוק ש-־לי עטרי" מבקש לשנות
מאחורי המאבק בפרשת יובל וילנר עומדת התנגשות בין שני עקרונות בסיסיים: מצד אחד, הזכות לפרסם את שמו של חשוד בעבירות מין - כדי לאפשר פומביות, לעודד נפגעות נוספות להתלונן ולתת מקום גם לסיפור שלהן. מצד שני, החשש מפגיעה קשה באדם שעדיין נחשב חף מפשע, במיוחד במקרים שבהם יש קושי ראייתי והחקירה עוד רחוקה מהכרעה. אלא שדווקא בעבירות מין, בהן לא פעם מדובר במילה נגד מילה, השאלה מי רשאי לספר את הסיפור ומתי הופכת לחלק מהמאבק עצמו. האזינו.
לפנייה למרכזי הסיוע עבור תמיכה וסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, כולל מענה טלפוני, ליווי בהגשת תלונה במשטרה ובהליכים משפטיים, קבוצות תמיכה וסיוע רגשי: 1202 - קו סיוע לנשים, 1203 - קו סיוע לגברים.