N12
פרסומת

"אחד ביום": הדילמה הקטארית

המונדיאל בקטאר אמור היה להיות מפגן עוצמה נוסף של האמירות הקטנה והעשירה מהמפרץ הפרסי, אבל החשיפה הגיעה עם מחיר כבד - והצדדים החשוכים שלה יצאו אל האור. הפעם ב"אחד ביום": פרופ' עוזי רבי על איך הגיע טורניר הכדורגל החשוב בעולם אל המזרח התיכון, ועל הפער בין הניסיון של המדינה המארחת להתקרב למערב, לבין חוקי האיסלאם הנוקשים שמרחיקים אותה ממנו. האזינו

אלעד שמחיוף
פורסם:
אחד ביום
אחד ביום | צילום: Christopher Pike, getty images
הקישור הועתק

בדצמבר 2010, כשפיפ"א הכריזה על קטאר כמארחת המיועדת של המונדיאל 2022 רבים הרימו גבה. האמירות הקטנה במפרץ הפרסי ידועה אומנם בכסף הרב שזורם אל קופת המדינה ממאגרי הנפט והגז שבשטחה, אבל בכל הקשור לכדורגל מעמדה היה שונה לחלוטין מבזירה הכלכלית. ביום ההכרזה נבחרת הכדורגל שלה הייתה מדורגת במקום ה-113, וסיכוייה להעפיל לטורניר בכוחות עצמה היו קלושים. 

פרסומת

הבחירה המפתיעה הולידה שורה של קשיים עבור המדינה המארחת, המשתתפות בטורניר וחובבי הכדורגל בעולם. למשל, בגלל החום הכבד של הקיץ הקטארי הוחלט בצעד חריג במיוחד לפתוח את הטורניר בחודש נובמבר, באמצע עונת הכדורגל של הליגות הסדירות. מעבר לכך, בקטאר לא היו המתקנים הדרושים לאירוע בסדר הגודל הזה, והיא נדרשה לבנות במהירות אצטדיונים ותשתיות. 

אלא שהבנייה המהירה והמאומצת, שהתבצעה ברובה בידי מהגרים, התקיימה בתנאי עבודה קשים, בתוך הפרת זכויות אדם בסיסיות, והובילה על פי הערכות לאלפי הרוגים. המדינה המארחת ספגה על כך ביקורת קשה מהמערב, והחיכוכים סביב סוגיה זו ומגוון אחרות צפויים להימשך לאורך כל הטורניר. למה היה לקטאר כל כך חשוב לארח את המונדיאל? והאם הכדורגל יצליח לגשר על הפער שבין המערב למשטר האיסלאמי הנוקשה? הפעם ב"אחד ביום" אנחנו עם כתב ערוץ הספורט יונתן כהן ופרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב - על המונדיאל הקטארי. האזינו