"הזמן נעצר, אבל מרגיש כמו נצח" | שנתיים ל-7.10: האנשים שעדיין שם
שנתיים מאז 7 באוקטובר, הפעם אנחנו עם ארבעה אנשים שונים והמחשבות שלהם על הזמן שעובר: יהונתן פרידלנדר, נער בן 13 מבארי, אבי הרוש, שמאז שבנו ריף נהרג כותב לו כמעט כל יום מכתב, הסופר והמשורר דויד גרוסמן, ומכבית מאייר, דודה של גלי וזיוי, שבכל 732 הימים שעברו נאבקת על חזרתם • האזינו

N12
פורסם:

הזמן עובר, אבל המלחמה, לפחות כרגע, עדיין נמשכת. איך הזמן יכול לרפא כשהתחושה היא שלפעמים אנחנו כבר שנתיים חיים יום אחד ארוך? לכל אחד מהאנשים שפגשנו, יש התמודדות אחרת עם ההווה, הסתכלות אחרת על הזמן, וכל אחד מהם, כמו כל אחד מאיתנו, מחכה ומקווה שהשעון שנעצר לפני שנתיים יחזור שוב לתקתק, לזוז קדימה.
מצאתם טעות לשון?