"אחד ביום": גשם, גשם, לך
בסוף השבוע האחרון שוב ירד גשם, המון גשם. בחולון, בנתניה ובבת ים הוצפו רחובות שלמים, חניונים, בתים - והכל בתוך דקות. הפעם ב"אחד ביום" אנחנו שואלים למה? למה בעצם התשתיות שלנו קורסות כשמגיע הגשם? כתבנו בצפון גיא ורון וד"ר עמיר גבעתי יספרו מה בכלל קורה כאן - ומה בישראל רק עכשיו מתחילים להבין
בשנים האחרונות חווינו בישראל הצפות ושיטפונות לעיתים תכופות יותר ויותר. מרבית האירועים הסתיימו בנזק משמעותי לרכוש, לבתים, לרכבים ולרחובות שלמים - וחלקם הובילו גם לאסונות קשים ואובדן חיי אדם כמו זה שאירע בנחל צפית לפני יותר מ-3 שנים, או אסון המעלית לפני כשנתיים בתל אביב.
וכדי שאירוע יהפוך להצפה גדולה ומסוכנת צריכים לקרות שני דברים. הראשון - כמות אדירה של גשם בפרק זמן קצר. השני - בנייה. וככה, הגשם שיורד בפחות זמן ובאופן מרוכז יותר בעקבות ההתחממות הגלובלית שוטף את ישראל. ובמקביל, אותו גשם לא מחלחל לאדמה - אלא נופל על שטח עירוני, על אספלט ובטון.
ומשני המרכיבים האלה שיוצרים ביחד שיטפונות ענק - יש לנו לא מעט בישראל. התחממות של הקרקע והים מצד אחד, והמון שטחים עירוניים מצד שני. והשאלה המתבקשת היא - אם אנחנו באמת כאלה מועדים לשיטפונות - מה עושים כאן כדי להתגונן, אם בכלל? בפרק החדש של "אחד ביום": השיטפונות שהיו ואלו שעוד יהיו בישראל, עם כתבנו בצפון גיא ורון וד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים והידרולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
