"אחד ביום": להבין את הסכם הגז
לא בכל יום מדינה חותמת על הסכם עם מדינת אויב - אבל ממש היום מדינת ישראל ולבנון יחתמו על הסכם שמסדיר את גבול המים הכלכליים ביניהן ומאפשר לשתיהן להתחיל להפיק גז מהמאגרים. ולמרות שלא תהיה שם לחיצת יד, תמונה משותפת, או חגיגה גדולה, להסכם הזה השלכות גדולות, אפילו יותר ממה שאפשר לראות כרגע. אורחת: אורנה מזרחי, חוקרת בכירה ב-INSS. האזינו
הסכם הגז בין ישראל ללבנון הוא חריג. הוא מתרחש בין שתי מדינות שמאיימות זו על זו, מתחמשות זול מול זו, שכבר נלחמו ביניהן. ולמרות זאת הוא ייחתם היום (חמישי) בנאקורה, ליד ראש הנקרה.
זה יהיה אירוע מעט מוזר - כי למרות ההסכם, הסטטוס של שתי המדינות לא משתנה, הן עדיין מדינות אויב זו של זו. אז הממשלה בישראל תאשר את ההסכם, נציגים זוטרים יחסית ייסעו לנאקורה - מנכ"ל משרד האנרגיה ונציגים של המל"ל ומשרד החוץ - ושם המתווך האמריקני ייקח את ההסכם, ימסור אותו לנציגים הלבנונים שישבו בחדר נפרד מהישראלים - ואלה יחתמו עליו.
מטרת ההסכם היא לפתור אחת ולתמיד את המחלוקת - היכן עובר הגבול הימי הכלכלי בין ישראל ללבנון, כדי לאפשר לשתי המדינות להפיק גז משני המאגרים כריש וצידון (קאנא). ההסכם כולל 11 עמודים באנגלית, ובהם שני הצדדים הסכימו על הגבול הימי - על פיו כל מאגר כריש שייך לישראל, כל מאגר קאנא שייך ללבנון וישראל תקבל פיצויים על החלק שלה במאגר קאנא.
הפעם אנחנו עם כתבנו המדיני ירון אברהם ואורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ולשעבר סגנית ראש המל"ל - לשיחה על הסכם הגז בין ישראל ללבנון.
