"אחד ביום": הסתיו של תוניסיה
מהפכת האביב הערבי נולדה לפני יותר מעשור, כשמוכר ירקות תוניסאי הצית עצמו במחאה נגד השלטון המושחת והריכוזי, וסחפה אחריה מיליוני אזרחים בשורה של מדינות ערביות. אבל בשנים שחלפו מאז רוח השינוי הלכה ודעכה, ועכשיו הגיע גם תורו של המקום שבו הכל התחיל להיפרד מחלום הדמוקרטיה - ולחזור להרגלים הישנים. הפעם: ד"ר דניאל זיסנוויין על שובה של הדיקטטורה בתוניסיה. האזינו
ב-17 בדצמבר 2010 ניגשה שוטרת מקומית בתוניסיה אל דוכן הירקות של מוחמד בועזיזי, והודיעה לו שעליו לעצור את העבודה מכיוון שאין לו אישור מתאים למכור ברחוב. בתגובה לכך הגיע בועזיזי לבניין הממשל המקומי, ואחרי שלא הורשה להיכנס הוא נעמד במרכז הכביש, שפך על עצמו דלק, והדליק גפרור.
שבועיים אחר כך מת בועזיזי מפצעיו, והמעשה הזה שנולד מתוך ייאוש קיצוני הוביל לגל של מחאות. בהתחלה הן היו מקומיות, אחר כך לאומיות, ובמהרה התפשטו למדינות ערביות בכל רחבי צפון אפריקה והמזרח התיכון. תנועת המחאה הענקית הוציאה מיליונים לרחובות וזכתה לכינוי "האביב הערבי".
בניגוד למקומות אחרים שבהם הניסיון להנהיג שלטון דמוקרטי והוגן כלפי האזרחים נכשלה, המהפכה בתוניסיה נחשבה לאורך העשור שחלף מאז לסיפור הצלחה. המקום שבו התחילה המהפכה היה ההוכחה לכך שתנועת האביב הערבי יכולה להביא איתה דברים חיוביים, שינוי אמיתי למדינה ולתושביה.
אלא שבימים אלו גם המעוז האחרון של הדמוקרטיה החדשה קורס, ונדמה שתונסיה חוזרת אחורה - בחזרה לדיקטטורה. אז הפעם ב"אחד ביום": הסיפור של תונסיה, המקום שבו נולד, ועכשיו אולי גם מת, האביב הערבי. אורח: ד"ר דניאל זיסנוויין, עמית מחקר במכון טרומן של האוניברסיטה העברית. האזינו
