>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן

לפני 12 שנים איתי ובן זוגו יואב פנקס ארד ניסו להגיש בקשה לוועדה במשרד הבריאות, בניסיון להביא ילד באמצעות הליך פונדקאות. בקשתם נתקלה בסירוב - עקב היותם זוג הומוסקסואליים. בשנת 2010 השניים כבר הגישו עתירה לבג"ץ, וביקשו לתקן את האפליה בחוק. 

אותו חוק פונדקאות, שנחקק בשנת 1996, נגע לטכנולוגיה שפותחה בשנות ה-80 - שאפשרה לקחת זרע וביצית ולהזריק אותם אל גוף של אישה שתגדל את העובר בבטן שלה - ולאחר הלידה תעביר אותו להורים, עבורם שימשה כפונדקאית. בארץ, אותו חוק בדיוק קבע כי לזוג הומואים, לגבר בודד או לאישה בודדה אסור להביא ילדים באמצעות פונדקאות בישראל. 

אתמול, בג"ץ קיבל החלטה היסטורית, על פיה זוגות הומואים וגם גברים בודדים יוכלו לעבור הליך פונדקאות בישראל. אבל יש משהו גדול יותר מאחורי ההחלטה הזו - יש מאחוריה שאלה, האם יש דבר כזה זכות להביא ילדים? ויש גם הליך, תעשייה ממש, שהיא שנויה במחלוקת, תעשיית הפונדקאות.

בפרק החדש של "אחד ביום": יחד עם פרופ' דפנה הקר, ראשת התוכנית ללימודי נשים ומגדר, וחברת סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, נדבר על הסיפור של הפונדקאות בישראל.