הסנקציות, הבנקים שבסכנה והקרב על E1: למה בריטניה שוברת את הכלים מול ישראל?

רגע לפני שהביג בן צלצל עשר פעמים בליל הבחירות בבריטניה בשנת 2015, מעטים חשבו שיש סיכוי שהשמרנים יוכרזו כמנצחים הגדולים. הסקרים ניבאו קרב צמוד, וההנחה הייתה שהשמרנים, שסיימו קדנציה ללא רוב ברור, יחלשו עוד יותר. מולם עמד אד מיליבנד, פוליטיקאי יהודי צעיר ומנהיג הלייבור, שנחשב לפחות כריזמטי מקודמיו אך כזה שהחזיק במושכות המפלגה.

אלא שתוך כדי צלצולי הגונג של השעה עשר, התבררה גודל ההפתעה. המדגמים הראו שהשמרנים הם המפלגה הגדולה ביותר עם 316 מושבים, בעוד הלייבור בראשות מיליבנד נשרכה הרחק מאחור. הניסוי של מיליבנד כמנהיג פוטנציאלי של בריטניה כשל באותו לילה. ב-7 במאי 2015 עוד היו מי שחשבו שיהיה ראש ממשלה, וב-8 במאי הוא כבר נשא את נאום ההתפטרות שלו.

"חברים, זה לא הנאום שרציתי לשאת היום, כי אני מאמין שבריטניה הייתה זקוקה לממשלת לייבור. אני עדיין מאמין בכך, אבל הציבור הצביע אחרת אמש", אמר מיליבנד בנאום הפרידה שלו. "מוקדם יותר היום התקשרתי לדייוויד קמרון כדי לברך אותו. אני מקבל אחריות מוחלטת ומלאה על התוצאה ועל התבוסה שלנו בבחירות האלו".

התבוסה ההיא סימלה את סוף עידן הלייבור של טוני בלייר והובילה לעלייתו של ג'רמי קורבין מהקצה הקיצוני של המפלגה. אך הפוליטיקה הבריטית, כך מתברר בספטמבר 2026, היא עולם של גלגולים חוזרים. מיליבנד חזר למרכז הבמה כשר החוץ בממשלתו של אנדי ברנהאם, וכאשר עוסקים כיום בסנקציות החדשות והחריפות של בריטניה נגד ישראל - מיליבנד הוא אחד השחקנים הראשיים והמשפיעים ביותר.

"אני עושה זאת כיהודי גאה - עם הכרת תודה לישראל"

זה לא מקרי שדווקא מיליבנד הפך לפנים של ה"ריסט" הבריטי ביחסים עם ירושלים. הוא נשלח להציג בפרלמנט את חבילת הסנקציות והעמדה החדשה של הממשלה כלפי ההתנחלויות. בפתח נאומו, בחר להדגיש את הקשר האישי והמשפחתי שלו לישראל, קשר שליווה אותו לאורך כל הקריירה למרות שאינו יהודי דתי.

"אני עושה זאת כיהודי בריטי גאה, אדם עם הכרת תודה עמוקה למדינת ישראל על כך שנתנה בית לסבתי לאחר שאיבדה את בעלה, סבי, ו-60 בני משפחה אחרים מידי הנאצים", הצהיר מיליבנד מעל דוכן הנואמים. "אני זוכר שביקרתי אותה בשנות ה-70 בתל אביב וראיתי את החיים שישראל העניקה לה. ואכן, כמה מזיכרונות הילדות המאושרים ביותר שלי הם קטיף תפוזים כילד בקיבוץ שבו התגוררו בני דודיי".

אלא שלאחר הפתיח האישי והחם, הגיע מה שניתן להגדיר כ"פטיש" מדיני. מיליבנד הודיע כי הממשלה הבריטית רואה בפעילות של מתנחלים קיצוניים ביהודה ושומרון "טיהור אתני" נגד הפלסטינים, וטען כי ממשלת ישראל משתפת פעולה עם המעשים הללו.

"היום אני מודיע שהעמדה הרשמית של ממשלת בריטניה היא שהכיבוש אינו חוקי, בגלל התבצרותה של ישראל בשליטתה, כוונתה להרחיב את הריבונות הקבועה והאג'נדה שלה באמצעות התנחלויות בלתי חוקיות", הכריז שר החוץ. "נציג משטר סנקציות חדש ומקיף. כחלק מהמשטר הזה, ננקוט צעדים נגד חברות ויחידים ספציפיים המספקים שירותים כגון בנייה, תשתיות, מימון או נדל"ן להרחבת התנחלויות. לאלו המממנים או מסייעים להתנחלויות בלתי חוקיות, הרשו לי לומר זאת: אתם תעמדו מול מלוא עוצמת הסנקציות של בריטניה".

המהלך שנתפס כקובר את פתרון "שתי המדינות"

כדי להבין מדוע בריטניה ו-11 מדינות נוספות החליטו להחריף את צעדיהן דווקא עכשיו, יש להסתכל על שטח מצומצם במפה: אזור E1. מדובר בכ-12,000 דונם ממזרח לירושלים וממערב למעלה אדומים. ד"ר ועו"ד תמי קנר, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסבירה כי בעיני העולם, זהו השטח שעליו עשוי להיות מוכרע הסכסוך כולו.

"חשיבותו של E1 נובעת מהמיקום שלו", מסבירה קנר. "מדובר בשטח שנמצא ממזרח לירושלים, מעבר לקו הירוק, ובנקודה הזו נפגשים שני אינטרסים טריטוריאליים מתחרים. מבחינת ישראל, זהו שטח אסטרטגי ביטחוני שנועד לחזק את השליטה במעטפת של מזרח הבירה. מנגד, הפלסטינים והקהילה הבין-לאומית רואים בו מרחב קריטי לחיבור הנדרש בין צפון הגדה לדרומה, ולחיבור בין מזרח ירושלים לשטחי המדינה הפלסטינית העתידית. לכן, כל שינוי ב-E1 מקבל משמעות שחורגת בהרבה ממספר יחידות דיור; זו משמעות סמלית למחויבות לפתרון שתי המדינות".

מאז שנות ה-90 ניסו ממשלות ישראל השונות לקדם בנייה ב-E1, אך כל המהלכים נעצרו בשל לחץ בין-לאומי כבד. הממשלות הבינו כי המחיר המדיני גדול מהתועלת בשטח. אולם באוגוסט 2025, משהו השתנה. השר בצלאל סמוטריץ', האחראי למנהלת ההתיישבות, הודיע כי "הפקק נשבר" ואישר 3,400 יחידות דיור לבנייה באזור.

סמוטריץ' לא הסתיר את הכוונות המדיניות שמאחורי המהלך הטכני: "המציאות הזו קוברת סופית את רעיון המדינה הפלסטינית פשוט כי אין במה להכיר ואין במי להכיר", הצהיר השר בשנה שעברה. לדברי קנר, האמירה הזו שינתה את כללי המשחק. "אם בעבר זה היה נכס לשימוש במשא ומתן עתידי, עכשיו הממשלה הקנתה לבנייה משמעות של הכרעה. הקהילה הבין-לאומית הזהירה כבר אז שיהיו השלכות, ואכן, באוגוסט 2026 ייצא מכרז ל-1,200 יחידות דיור ראשונות - מהלך שנתפס כהריגה מכוונת של פתרון שתי המדינות".

"המועד האחרון להגשת הפניות למכרז הוא בסוף אוקטובר, כשבוע לפני הבחירות, כך שלמעשה בפועל הבנייה לא באמת תקודם לפני הבחירות, וההכרעה הסופית של הבנייה תהיה תחת הממשלה הבאה. בכל זאת, ישראל בחרה לקדם את המהלך, כבר עכשיו", היא מוסיפה.

הפוליטיקה של אנדי ברנהאם

התגובה הבריטית החריפה אינה נובעת רק משיקולים מדיניים טהורים, אלא גם מלחצים פוליטיים פנימיים בתוך מפלגת הלייבור. ראש הממשלה ברנהאם ירש מפלגה ש"דיממה" קולות שמאלה לעבר מפלגת הירוקים וגורמים עצמאיים המבקרים בחריפות את מדיניות ישראל בעזה וטוען שציונות זו גזענות.

בסרטון שפרסם ברנהאם טרם כניסתו לתפקיד, הוא התנצל על הטעויות שלדבריו נעשו ביחס לעזה והבטיח גישה נוקשה יותר. "אני יודע שאנשים רבים מרגישים שבתחילת הפעילות הצבאית של ישראל בעזה, המפלגה שלי לא צדקה ואני מצטער על כך", אמר ברנהאם. "אנחנו צריכים להשתפר. נקטנו צעדים חשובים הכוללים הכרה במדינה פלסטינית והטלת סנקציות על שרים ישראלים ועל מתנחלים אלימים".

הלחץ מהאגף השמאלי, המיוצג על ידי דמויות כמו ג'רמי קורבין המאשימות את בריטניה באספקת נשק המשמש ל"רצח עם", דחק את ברנהאם ומיליבנד לפינה. התוצאה היא שינוי גישה מהותי: אימוץ חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) מיולי 2024, הקובעת כי הכיבוש כולו בלתי חוקי.

"עד עכשיו ההתנהלות הייתה ספציפית לגבי ההתנחלויות", מסבירה קנר. "הכיבוש עצמו נתפס כמהלך לגיטימי על פי הדין הבין-לאומי, כל עוד הוא זמני. עכשיו ממשלת בריטניה קובעת שהמסגרת כולה בלתי חוקית. זה משנה את הדברים בשטח ויכולות להיות לזה השלכות רחבות מאוד בעתיד".

האם הבנקים הישראליים הבאים בתור?

חבילת הסנקציות החדשה כוללת איסור על יבוא מוצרים מההתנחלויות ואיסור פרסום קרקעות מעבר לקו הירוק בבריטניה. אך הסעיף המדאיג ביותר עבור ירושלים הוא הערפול סביב "צעדים נגד שירותים וחברות המאפשרות את פעילות ההתנחלויות".

למרות שלונדון הדגישה כי היא שומרת על "מדיניות הבידול" ואינה מעוניינת לפגוע בקשרי המסחר עם ישראל שבתוך הקו הירוק, הגבולות הופכים מטושטשים. גורמים בבריטניה אינם שוללים כי רשתות שיווק הפועלות ביהודה ושומרון או בנקים המעניקים משכנתאות מעבר לקו הירוק ימצאו עצמם תחת סנקציות.

כשנשאל מיליבנד ברשת ITV האם הסנקציות יכוונו גם נגד בנקים, הוא סירב לשלול זאת: "הנקודה היא לחתוך את קווי האספקה. מדובר במשטר סנקציות ממוקד נגד חברות, וככל שנפעיל אותו נראה היכן נוכל להשפיע על הקשר בין חברות בריטיות לאלו המרחיבות את ההתנחלויות".

בישראל לא נותרו חייבים. שר החוץ גדעון סער הורה על שורה של צעדי תגובה, בהם סגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים ואיסור כניסה לאישי ציבור בריטיים אנטי-ישראלים. "לצערנו, מפלגת הלייבור נגד ישראל בשלטון והיא השאירה אותנו בלי ברירה אלא להגיב", אמר סער.

עם זאת, קנר מזהירה כי המהלכים של הממשלה עלולים להתגלות כחרב פיפיות. "המחלוקת סביב E1 ממחישה את הפער בין ההישג הטריטוריאלי שהממשלה מייחסת למהלך לבין התועלת האסטרטגית האמיתית שלו. המהלך נועד לקבע עובדות בשטח שינטרלו היפרדות מהפלסטינים, אך הוא אינו פותר את השאלות הקשות: כיצד יוסדר מעמדם של מיליוני פלסטינים? מי יישא בנטל הכלכלי שלהם? החשש הוא שישראל לא קוברת את רעיון המדינה הפלסטינית, אלא קוברת את עצמה עמוק יותר בתוך האחריות לכל הסוגיה הפלסטינית".