הסערה שאחרי הקלפי: האם השב"כ שמר על הבחירות - או שקע בפוליטיקה?

ביום הבחירות האחרון, ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני יצא במסר מרגיע. "אפשר לומר בביטחון לאזרחי ישראל שהבחירות בישראל בטוחות, עם תקינות ושליטה מפוקחת בצורה מעוררת השראה", הצהיר. אלא שמאחורי הקלעים, הדברים נראו אחרת לגמרי. זמן קצר לאחר סגירת הקלפיות, החלו לזרום הדיווחים על חשד למעורבות עמוקה של מדינות זרות, ובראשן קטאר, במימון קמפיינים שנועדו להטות את דפוסי ההצבעה בישראל ולעודד הצבעה המונית במגזר הערבי.

הפער בין המסר המרגיע של ראש השירות לבין החשדות החמורים שהתגלו מיד לאחר מכן הותיר את הציבור מבולבל. השאלות הלכו והתרבו: האם ראש השב"כ לא ידע על החשדות בזמן אמת, או שמא בחר להרגיע למרות המידע שהצטבר? הטלטלה הגיעה לשיאה לפני ימים אחדים, בסרטון חריג שבו הופיעו יחד יו"ר ועדת הבחירות השופט נעם סולברג, היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ. בעוד סולברג מבהיר כי מרבית הפרסומים על החקירה אינם נכונים וכי תוצאות הבחירות אינן נתונות בסכנה, זיני ישב לצידו חמור סבר, מהנהן קלות אך לא מוציא מילה.

השתיקה הזו הפכה לכלי ניגוח פוליטי. בסביבת ראש הממשלה הביעו אכזבה עמוקה מזיני, ויש מי שכינה אותו "בן ערובה" של השופט סולברג. הטענה המרכזית הייתה שזיני משדר חולשה וכי קיים פער תהומי בין עמדתו המקצועית לבין הצהרות ההרגעה של יו"ר ועדת הבחירות.

החשדות שהצטברו בשב"כ נגעו לניסיונות של מדינות זרות להשפיע על הקלפי הישראלית בסכומי כסף גדולים. ירון אברהם היה הראשון לדווח כי החשד המרכזי הוא שקטאר מימנה קמפיין שנועד לעודד הצבעה המונית של ערביי ישראל כדי להטות את התוצאות. אולם, ככל שהפרטים התבררו, עלו תהיות לגבי היקף האירוע. יש מי שטוען כי מדובר בסכומי כסף קטנים יחסית, של 12 או 13 אלף שקלים במזומן, שייתכן שניתנו ברמה המקומית, מה שמעלה את השאלה אם מדובר באיום אסטרטגי או באירועים נקודתיים שנופחו לממדים פוליטיים.

העימות עם היועמ"שית וזעקת הח"כים הערבים

האירוע הפך לחסר תקדים כאשר פורסם בערוץ i24 כי זיני מעוניין לחקור ארבעה פוליטיקאים ערבים בכירים: חבר כנסת שעלו נגדו עדויות, וכן את יושבי הראש של מפלגות רע"ם, בל"ד ותע"ל. היועצת המשפטית לממשלה התערבה ובלמה את המהלך. "במדינת חוק לא ניתן לחקור אזרחים או נבחרי ציבור בלי ראיות המצדיקות זאת", הבהירה בהרב-מיארה. היא הוסיפה כי אם לשב"כ יש ראיות, הוא מוזמן להציג אותן, אך נכון לעכשיו הן אינן קיימות.

התגובות הפוליטיות לא איחרו לבוא. מנסור עבאס, אחד מהפוליטיקאים שזיני ביקש לחקור, אמר שאין לו בעיה להיחקר ואמר כי מדובר בניסיון בוטה להכתים את כל החברה הערבית בישראל. מנגד, בליכוד תקפו את היועמ"שית וטענו כי היא כובלת את ידי השב"כ מלחקור חשדות חמורים. חבר הכנסת גדי איזנקוט פרסם הצהרה שבה הזהיר: "אבוי למי שישחית את סמכותו ותפקידו עבור שיקולים פוליטיים", כשהוא מכוון את דבריו לראש השב"כ זיני.

החטיבה להגנת הדמוקרטיה

התפקיד של השב"כ בשמירה על הדמוקרטיה הישראלית מעוגן בחוק, אך הוא נחשב לאחד התחומים הרגישים והמורכבים ביותר בארגון. דביר קריב, לשעבר איש שב"כ בחטיבה לסיכול טרור לא ערבי, מכנה את יחידתו לשעבר "החטיבה להגנת הדמוקרטיה". לדבריו, תפקיד השירות הוא למנוע פגיעה בסדרי המשטר, משימה שחשיבותה עולה שבעתיים בתקופת בחירות.

"השב"כ אמור להימצא בכל מקום שבו יש איומים על המשטר הדמוקרטי", מסביר קריב. "זה ממש בטייטל של האחריות של השירות. זה לא אומר להפעיל סוכנים בתוך מפלגות, חלילה, אלא לזהות שוליים קיצוניים שמנסים לחדור למערכות הפוליטיות או לבצע פעולות בלתי חוקיות. הרגישות של השירות תמיד נופלת על היחידה הקטנה הזאת, וחשוב שבראש הארגון יעמוד מישהו שמבין את הרגישות הזאת לעומק".

קריב מצביע על שינוי משמעותי באופי האיומים בשנים האחרונות, עם כניסת הבינה המלאכותית (AI) ועולם הסייבר. "בעבר, כדי לכבוש מדינה היית צריך לכבוש שטח. היום אתה צריך להשתלט על התודעה. אם אתה יוצר תחושה שהערבים 'נוהרים לקלפיות' או שבאמצעות שוחד הם גונבים את הבחירות, אתה משנה את התודעה של מאות אלפי אנשים בתוך דקות דרך הטלפונים החכמים. ברגע שאתה נכנס לקלפי עם טלפון חכם, אתה כבר לא נכנס לשם לבד".

מרומניה ועד נתניה: מלחמה על כל קול

קריב סבור כי השב"כ פעל לאט מדי ביום הבחירות האחרון. "המהירות היא קריטית. אם מופץ סרטון AI מזויף שמשפיע על התודעה, השב"כ חייב להגיב בתוך דקות". הוא מזכיר את המקרה ברומניה מדצמבר 2024, שם בוטלו הבחירות בשל קמפיין טיקטוק ויראלי שהעלה מועמד אלמוני, ככל הנראה בסיוע התערבות רוסית. "הרוסים כמעט כבשו את רומניה בלי טנק אחד, רק דרך התודעה".

גם בישראל נרשמו אירועים דומים ברמה המקומית. בבחירות שנערכו בנתניה בינואר 2026, הופץ קמפיין מבוסס AI שהציג מצעד גאווה מפוברק ברחוב הראשי של העיר כדי להשפיע על המצביעים. ביום הבחירות הגיעו שחקנים לבושים בחולצות של "אחים לנשק" והצטלמו ליד המועמדת המובילה כדי ליצור רושם מוטעה לגבי תמיכתם בה. "האמת פחות מעניינת בעידן הזה", אומר קריב, "מה שחשוב זה מה שנכנס לתודעה של המצביע באותו רגע קריטי".

סכין ביום הבחירות ומחדלי אבטחה

הדאגה ליציבות הדמוקרטית אינה נעצרת רק בקלפיות. בימים האחרונים עלה לכותרות גם נושא אבטחת האישים. למרות היותו דמות פוליטית מאוימת, גדי איזנקוט אובטח בתחילה על ידי צוות פרטי בלבד. רק לאחר שנרשמו תקלות אבטחה חמורות סביב ביתו - כולל אישה שהסתובבה בבניין וחיפשה את דירתו - הוחלט כי השב"כ ייקח על עצמו את האבטחה.

"החוק מגדיר שבעה סמלי שלטון המובטחים על ידי השב"כ, אבל יש כאן שאלה ענקית לגבי דמויות כמו איזנקוט", מציין קריב. הוא מזכיר אירוע חמור נוסף שבו נעצר אדם עם סכין בסביבתו של יאיר גולן ביום הבחירות, ומתפלא על כך שהחקירה הובלה על ידי המשטרה ולא על ידי השב"כ. "כשאדם עם סכין מגיע קרוב לראש מפלגה ביום בחירות, זה מנדט של השב"כ. כשזה לא קורה, זה סימן שמשהו במערכת לא עובד כמו שצריך".

נאמנות למלך או לממלכה?

מעל כל אלו מרחפת שאלת נאמנותו המקצועית של דוד זיני. עם כניסתו לתפקיד, פורסמה אמירה המיוחסת לו ולפיה הוא חש כשיר לתפקיד בשל יכולתו להיות "נאמן לדרג הנבחר". למרות שמאוחר יותר הבהיר זיני בפגישה עם נפתלי בנט כי הוא נאמן לממלכה ולא ל"מלך", הספקות בקרב בכירים לשעבר נותרו.

קריב מציין כי שלושה ראשי השב"כ בעבר - נדב ארגמן, יורם כהן ורונן בר - נדרשו לפי הפרסומים לבצע משימות שחרגו מהמנדט הדמוקרטי של השירות וסירבו. "החשש הוא שראש השב"כ הנוכחי יתקשה לעמוד בלחצים פוליטיים", הוא אומר. "כשאחותו של ראש השירות אומרת שצריך לסגור את החטיבה היהודית והוא לא מסתייג מכך, זה משדר מסר בעייתי מאוד לסוכנים בשטח. זה גורם לי להיות מאוד מודאג".

האווירה הציבורית כיום, שבה חלקים נרחבים מהחברה הישראלית חשים שהבחירות "נגנבו" או "זויפו", מזכירה לקריב את הימים המתוחים ביותר שידעה המדינה. "אם ציבור גדול לא יקבל את התוצאות, אנחנו עלולים לראות פה גרסה מקומית של ה-6 בינואר בגבעת הקפיטול. האחריות של השב"כ היא לא רק לחקור, אלא להבטיח שאמון האזרחים בשיטה הדמוקרטית לא יקרוס. זה המבחן הגדול של דוד זיני".