"אחד ביום": חוזרים להצביע
מיד עם הכרזת מועד הבחירות, ישראלים רבים שגרים בחו"ל נאבקו על כרטיס טיסה לארץ • מתוך מאות אלפי אזרחים שחיים מחוץ למדינה, 20 אלף כבר נרשמו ליוזמה שתאפשר להם לממש את זכותם, ועוד רבים יגיעו עצמאית ובמחיר גבוה • אז הפעם נדבר עם יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וח"כ לשעבר ונשאל מי הם הישראלים שמנסים להגיע ולהשפיע? ולמה הם לא יכולים להצביע איפה שהם גרים?
בחוק הבחירות לכנסת משנת 1969, בסעיף 7, מופיע הסעיף "ריתוק לקלפי". לפיו כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי שכוללת את שמו, זו שקרובה למקום המגורים שבו הוא רשום. המדינה קבעה את זה כדי לעשות סדר ולמנוע בלגן פוטנציאלי – ומאז נשארה באותו מצב.
אבל, כמו שאומרים, לא תמיד זה מסתדר, ולאורך השנים נוצרו לא מעט חריגים: חיילים מצביעים במקום שבו הם משרתים, וכך גם שוטרים וסוהרים, יש הסדרים מיוחדים לאסירים ולעצורים, קלפיות בבתי חולים למאושפזים, וכמובן קולות הימאים – כולם במעטפות כפולות, בקלפיות שאינן הקלפיות שבהן הם רשומים.
השאלה היא למה מאות אלפי הישראלים שחיים בחו"ל מעולם לא נכנסו לרשימה הזו. אז הפעם נשאל: למה הישראלים שעזבו את הארץ מתעקשים לבוא להצביע גם במחירי עתק? אם הם יכולים להשפיע על תוצאת הבחירות? ולמה בממשלה נחושים לנסות לעצור אותם?