"אחד ביום": לקרוא את האודיסאה בעזה
העיבוד החדש של האודיסאה שובר קופות והפך לתופעה בינלאומית • כמעט 3,000 שנה לאחר שנכתב ואחרי שזכה למאות גרסאות, נדמה שהוא רלוונטי יותר מתמיד • הפעם נדבר עם ד"ר עידו חברוני ראש התוכנית ללימודים הומניסטיים במרכז האקדמי שלם שמעביר קורס על האפוס המקורי ויותם כהן, סטודנט בקורס ולוחם ששירת בעזה ובלבנון ונשאל מה אפשר ללמוד היום מחזרתו של אודיסאוס הביתה ממלחמת טרויה?
לפני שנים, כשד"ר עידו חברוני יזם והעביר לראשונה את הקורס במרכז האקדמי שלם על היצירות הקלאסיות של הסופר הומרוס - האיליאדה והאודיסאה, הוא לא האמין שזה יתפוס עניין רב אצל הסטודנטים הצעירים. למרות שהוא בעצמו התאהב במיתוסים מיוון העתיקה בגיל צעיר יחסית ולמרות שהן נחשבות אבני יסוד בתרבות המערבית, עבור רבים מהסטודנטים הצעירים הם לא נראו כל כך רלוונטיים. אבל דווקא מאז 7 באוקטובר הוא מרגיש שינוי, בייחוד אצל סטודנטים ששירתו במילואים ובסדיר בלחימה בעזה ובלבנון.
למעשה, האיליאדה עוסקת בשנה אחת מתוך מלחמת טרויה שנמשכה עשור, והאודיסאה מביאה את המסע הארוך והמייגע של אודיסאוס - המפקד שהגה את תחבולת הסוס הטרויאני וניצח את המלחמה - בחזרה הביתה. הספר נכתב במאה ה-8 לפני הספירה על ידי הומרוס, סופר שתועד בעיקר בפסלים ובכלל לא ברור אם באמת היה קיים.
בכל זאת סטודנטים שלמדו בקורס ובהם יותם כהן, ששירת כלוחם ופרמדיק במילואים בשנים האחרונות ולקח חלק בלחימה עצימה, הופתעו מכמה שהוא מצליחים להזדהות עם הדמויות. בזמן שיותם קרא את הספר במהלך סבב בלבנון הוא הבין שהדילמות המתוארות ביציאה למלחמה והקשיים בחזרה ממנה, מזכירים מאוד גם את החוויות שלו ואולי גם עוזרות לו להתמודד איתם. אז הפעם נשאל: מה החשיבות של הכתבים של הומרוס לאיך שאנחנו מספרים סיפור היום? איך הוא השפיע על הסטודנטים שקראו אותו בשנים האחרונות? ומה הוא הבין על מלחמה שאנחנו עדיין יכולים ללמוד ממנו?