"אחד ביום": המהפכה בפוליטיקה הבריטית

הפוליטיקה הבריטית הייתה פעם סמל של יציבות: שתי מפלגות גדולות, הלייבור והשמרנים, שמתחלפות בשלטון אחת לכמה שנים. אולם בעשור האחרון זה נראה שמשהו השתנה: הברקזיט ושרשרת של שערוריות ומשברים כלכליים הפילו ראש ממשלה אחרי ראש ממשלה במפלגה השמרנית, ששלטה במדינה כמעט ללא אתגר משמעותי מאז 2007. לכן, זו הייתה בכל זאת הפתעה כאשר קיר סטארמר הוביל את מפלגת הלייבור הליברלית לניצחון סוחף.

אבל במקום שקט מרחוב דאנינג 10, הגיעו פרשת מתנות, שינויי כיוון בלתי פוסקים, שערוריית השגריר פיטר מנדלסון וקריסה בבחירות המקומיות. כל אלו הובילו שוב להתפטרותו של ראש הממשלה, וסימן השאלה המשיך לרחף מעל לפוליטיקה הבריטית. את מקומו צפוי לתפוס אנדי ברנהאם, ראש העיר הכריזמטי של מנצ'סטר, שיהיה ראש הממשלה השישי של בריטניה בתוך עשור בלבד.

אבל לאכזבתם של רבים, ההודעה הגדולה הראשונה של ברנהאם לא עסקה בכלכלה, באוקראינה או במשבר במפלגתו. במקום זאת, הוא פרסם סרטון של יותר משלוש דקות שבו התנצל על היחס של הלייבור לישראל בתחילת המלחמה בעזה, והבטיח מדיניות תקיפה יותר כולל בחינת סנקציות נוספות, מה שמעבר לביקורת אצל גורמים יהודיים במדינה - גורם לרבים להטיל ספק ביכולתו להביא שקט למפלגה ולבריטניה כולה. אז למה ראש הממשלה המיועד חושב שקו נגד ישראל הוא הדרך לצאת מהמשבר הפוליטי? והאם הוא בכלל צפוי לכהן בתפקיד זמן ממושך?