"אחד ביום": לאן נעלמה הממלכתיות?
יש מילה שחוזרת על עצמה בפוליטיקה הישראלית כבר שנים: ממלכתיות • מדברים עליה בכמיהה, מדברים עליה בהאשמה - ומדברים עליה גם כאילו היא איזה דבק שאמור, למרות החיכוכים, להדביק אותנו ביחד • הפעם אנחנו עם ד"ר עדי שרצר, שהמחקר שלו יכול לענות לנו על השאלות: מה זו ממלכתיות - והאם, מתי ואיך הרגשנו שאיבדנו אותה?
בישראל אוהבים לדבר על ממלכתיות. פוליטיקאים מאשימים זה את זה באובדנה, מתרפקים עליה בגעגוע ורואים בה תרופת קסם לשסעים בחברה. אך האם אנחנו בכלל יודעים מהי ממלכתיות?
ד"ר עדי שרצר טוען שבשנים האחרונות, המושג הפך ל"פרווה". סמל לנימוס, פשרנות והימנעות מנקיטת עמדה ברורה, במקום לייצג חזון ערכי עמוק. במחקרו הוא חוזר לשורשי הממלכתיות הישראלית בימי בן-גוריון, ומראה שהיא מעולם לא נועדה למנוע ויכוחים, בדיוק להפך.
הפעם אנחנו עם ד"ר עדי שרצר, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית וראש תוכנית הMA לחינוך יהודי, שכתב עם פרופ׳ עופר שיף את הספר "בן-גוריון והאחרים - המאבק על עיצוב האנחנו הממלכתי" בהוצאת למדא עיון.