שבועיים לסוף: בליץ החקיקה - והמשימה של הייעוץ המשפטי של הכנסת

הכנסת הגיעה לימים האחרונים שלה לפני הפיזור הצפוי. בעוד עשרה ימים בלבד, המערכת הפוליטית תצא רשמית למערכת בחירות, אך המסדרונות בירושלים רחוקים מלהיות רגועים. להפך - עשרת הימים הקרובים עשויים להיות הגורליים ביותר שחווינו בשנים האחרונות.

הימים האלו יכולים לשנות לחלוטין את מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה, להחליש משמעותית את גופי התקשורת החופשיים, להקפיא מעצרים לעריקים חרדים ולהעניק מעמד חוקתי לערך לימוד התורה. בתוך הבליץ הזה, נרקמים דילים שיקבעו גם את פניה של ועדת החקירה שתחקור את אירועי 7 באוקטובר ואת מידת השפעתם של הפוליטיקאים עליה. בתוך כל אלה חברי הכנסת מהקואליציה פועלים בכל דרך כדי לשבש את עבודת היועצים המשפטיים של הכנסת.

"זה תהליך שקוראים לו בסופו של דבר כל מושב 'ניקוי שולחן'", מסבירה כתבתנו בכנסת דפנה ליאל. "נשארו המון נושאים פתוחים, וצריך להחליט מה מקדמים בזמן המועט שנותר. יש כ-200 חוקים שממתינים, והתהליך שאנחנו רואים עכשיו הוא התיעדוף של הישגי המפלגות לקראת הבחירות". לפי ליאל, הקואליציה דוהרת לעבר ה-17 ביולי - התאריך שבו הכנסת יוצאת לפגרה. "זה בדיוק כמו משחק כדורסל. כולם מנסים לדחוף כמה שיותר סלים לפני שהשופט שורק לסיום וסוגר את המליאה".

בתוך הרשימה הארוכה הזו, ישנם חוקים "בשלים" שעברו תהליכים ממושכים, כמו חוק ההפרדה המגדרית, אך לצידם מופיעים חוקים שנולדו כמעט בן לילה, דוגמת חוק יסוד: לימוד תורה. המשותף לכולם הוא הצורך של הקואליציה להציג "שורת רווח" לקהל הבוחרים שלה, גם אם המחיר הוא פגיעה עמוקה ביסודות המשטר והחבר'ה.

הדיל הגדול: החרדים והבלוק של נתניהו

כדי להבין את המניע מאחורי הבליץ, צריך להסתכל על מערכת היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין המפלגות החרדיות. המשימה המרכזית של נתניהו היא לשמר את הבלוק הפוליטי שלו ולוודא שהחרדים יישארו נאמנים לו גם ביום שאחרי הבחירות. לשם כך, הוא מוכן לשלם מחירים אלקטורליים וציבוריים כבדים.

"הציפייה הייתה לבחירות מוקדמות", מציינת ליאל. "בפגישות בין נתניהו, משה גפני ואריה דרעי סוכם על חבילת חקיקה יומרנית במיוחד. נתניהו הבטיח שהחוקים החשובים לחרדים יעברו, ובתמורה הם מבטיחים לתמוך בחקיקות הדגל שלו, כמו החלשת היועצת המשפטית לממשלה - יעד שבו כל חברי הקואליציה שותפים".

אחד הנדבכים המרכזיים בדיל הזה הוא חוק יסוד: לימוד תורה. החוק, שאושר בקריאה ראשונה ברוב של 63 תומכים, מכיל כרגע משפט אחד: הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל, כדי ליצור "מאזני צדק" מול ערכים חוקתיים אחרים. גפני הסביר במליאה כי "זה הערך שאיתו הלכנו בגלות, ואני מוצא לנכון שגם כאן יהיה לו מעמד של ערך יסוד".

אך המומחים מזהירים מפני המשמעות הנסתרת. "יש פה שתי תזות", אומרת ליאל. "האחת טוענת שהחוק הוא הצהרתי בלבד, כי בג"ץ ממילא מכיר בערך התורה. התזה השנייה, והמדאיגה יותר, מזהירה שנוסח עמום שכזה ימסד את לימוד התורה כערך חוקתי עליון, מה שיאפשר לחרדים להקפיא את תמונת המצב הנוכחית ולמנוע כל שינוי עתידי בסוגיית השוויון בנטל".

צה"ל מזהיר: קריסה בדרך ל-90 אלף משתמטים

החלק השני של הדיל החרדי, שזכה לכינוי "חוק הקפאת המעצרים", הוא אולי הנפיץ ביותר. מדובר ביוזמה שתמנע את מעצרם של עריקים חרדים לתקופה של מספר חודשים. בעוד הקואליציה מציגה זאת כפתרון זמני ל"הורדת להבות", הייעוץ המשפטי לממשלה קבע חד-משמעית: מדובר בחנינה דה פקטו לחרדים מפני חובת הגיוס.

בדיונים סגורים בוועדת החוץ והביטחון, נציגי צה"ל השמיעו אזהרות חסרות תקדים. ראש אכ"א הבהיר כי המעצרים הם כלי חיוני: "אנחנו נצטרך סנקציות הרבה יותר אפקטיביות שפוגשות את הפרט כדי שזה באמת ישפיע". נציג נוסף של הצבא הזהיר מפני קטסטרופה דמוגרפית-ביטחונית: "בתוך שנה וחצי נגיע ל-90,000 משתמטים. אנחנו בדרך לשם".

לדברי הצבא, הכלי של מעצרי עריקים הוא אפקטיבי ומשפיע ישירות על נתוני הגיוס. "זה אירוע דרמטי לקואליציה", אומרת ליאל. "הניסיון להעביר חוק כזה בלוח זמנים של 12 יום הוא מופרך מבחינה משפטית ופוליטית, ויהיה מעניין לראות אם הוא אכן יגיע לקו הסיום".

המלחמה בייעוץ המשפטי: "יועץ כשמו כן הוא"

בצד השני של הדיל ניצב היעד המרכזי של נתניהו: החלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה. ראש הממשלה רואה בתפקיד זה, ובמיוחד בדמותה של גלי בהרב-מיארה, חסם מרכזי למדיניותו. הצעת החוק שמקדם חבר הכנסת שמחה רוטמן נועדה לקבוע כי חוות דעתו של היועץ אינה מחייבת את הממשלה. "יועץ כשמו כן הוא - הוא נותן עצה והממשלה רשאית לסטות ממנה", הסביר רוטמן.

ליאל מציינת כי יש פה גם עניין אישי עמוק. "החלשת התפקיד משמעותית לכל המעורבים בתיקי נתניהו ובמינויים הפוליטיים. נתניהו רוצה גם שליטה בוועדת החקירה ל-7 באוקטובר ובמינוי מבקר המדינה הבא, כדי לוודא שמי שיושב בתפקידים האלה הוא אדם שהוא סומך עליו".

במקביל, מתנהל "דיל בתוך דיל" סביב חוק התקשורת של שלמה קרעי. החוק, הכולל הקמת אפליקציית שידורים ממשלתית והחלשת גופי התקשורת החופשיים, נתקל בהתנגדות חרדית בגלל סוגיית השידורים בשבת. אולם, הקואליציה מזהה הזדמנות: "הערכות הן שאם ייתנו לדרעי את 'חוק הכשרות' שמחזיר ג'ובים לרבנות, ש"ס תתמוך בחוק התקשורת. אלו מנופי לחץ הדדיים שנועדו להבטיח שכולם יוצאים עם הישגים".

"כשהממשלה מנסה לקדם מהלכים אנטי-דמוקרטיים במהירות כזו, היועצת המשפטית חייבת להתריע. הניסיון לעקוף את הייעוץ המשפטי לממשלה באמצעות הצעות חוק פרטיות והעברת דיונים לוועדות שאינן מומחיות בנושא, כמו העברת חוק יסוד לוועדת החוץ והביטחון, הוא פגיעה חמורה בשלטון החוק".

פרופ' סוזי נבות

"מדובר בהשלמה של ההפיכה המשטרית"

בדיקה מעמיקה של המהלכים הללו מעלה תמונה מדאיגה של פגמים חוקתיים קשים. פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי וסגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה, קובעת כי אנו עדים ל"הפיכה משטרית מואצת".

"מה שאנחנו רואים זה בליץ חקיקה עם פגמים מהותיים", אומרת נבות. "מעבר לתוכן, יש פגמים טכניים בהליך החקיקה. האם אפשר לחוקק חוק יסוד ביומיים-שלושה? הדיונים בוועדות נעשים בצורה שלא מאפשרת לאנשים לדבר. זה פוגע ביכולת לקיים דיון אמיתי על גורל המדינה".

בזמן שהיחסים בין הקואליציה ליועצת המשפטית לממשלה קרסו, היעוץ המשפטי לכנסת הוא סיפור מעט יותר מורכב. בכל ועדה יושב יועץ משפטי שמתמחה בנושא שבו עוסקת הועדה - הקואליציה לא פעם מעבירה דיונים בחוקים בנושא מסוים לוועדה שבכלל עוסקת בנושא אחר - זה קרה כשחוק יסוד לומדי תורה, למשל, הועבר מועדת החוקה של רוטמן לוועדת החוץ והביטחון שם יושבת יועצת משפטית שמבינה מאוד בגיוס חרדים אבל לא בחוקי יסוד. היועצת המשפטית של הכנסת עורכת הדין שגית אפיק - היא קבעה שבחוק התקשורת של קרעי יש פגמים - גם מהותיים וגם טכנים, היא יצאה נגד האופן שבו הוא מקודם - אבל שם זה נעצר בגדול. הרבה תמרורי אזהרה בלי תמרור עצור.

"ייעוץ משפטי לכנסת לא יכול לומר לכנסת לא לחוקק", מסבירה נבות, "הכנסת היא ריבונית. אבל התפקיד הוא לומר שרוב הסיכויים שהחוק ייפסל בבית המשפט בגלל פגם בהליך החקיקה היורד לשורש ההליך. הייעוץ המשפטי לכנסת הופיע בבית המשפט והגן על הצבעה פגומה בנושא מבקר המדינה, ולי היה עם זה קשה כי הוא ייצג את עמדת הממשלה.

"לכל ועדה בכנסת יש ייעוץ משפטי ייחודי. יש קושי כשמעבירים חוק יסוד לוועדת החוץ והביטחון שאינה מומחית בחוקה. הפתרון שנמצא היה הצמדת מומחית למשפט חוקתי, עו"ד ארבל אסטרחן, שאמרה שכדי לרפא את הפגם ההליך צריך להיות 'תקין מאוד', כולל שמיעת מומחים. השאלה אם עומדים בזה ביומיים-שלושה, נותרת פתוחה".

נבות מסבירה ש"הייעוץ המשפטי לכנסת היה תמיד ענייני ומקצועי. אבל בכנסת האחרונה ראינו התעמרות קשה בעובדי ציבור נאמנים. מותר להגיד לממשלה שמה שהיא מבקשת הוא בניגוד לחוק ולשלטון החוק. היום מי שמחוקק זו לא הכנסת ככנסת אלא הקואליציה שמשתמשת בכוחה כדי לחוקק את מה שהממשלה מבקשת".

היא מזכירה בדאגה את הצהרת הממשלה לפיה לא תכיר בפעילות מועצת הרשות השנייה, בניגוד לפסיקת בג"ץ. "זה מתחיל בתקיפת המשפטנים, ממשיך בהתעלמות מהיועמ"שית ומגיע לאי-קיום פסיקות. המטרה היא להסיר כל מוסד שיכול להגביל את כוחו של השלטון. וזה פשוט חוזר על עצמו לקראת סוף הקדנציה".

"אני מזהה כאן משהו אחר, כי זו איננה חקיקה שמיטיבה עם האזרח. יש משהו בחקיקה שנועד להיטיב עם קבוצה מסוימת בגלל הדיל בין נתניהו לחרדים. בתמורה לדיל הזה של חוקי ג'ובים ומניעת מעצרים, הם משלימים את ההפיכה המשטרית ומחסלים את סמכות היועצת המשפטית לממשלה".

המחיר לטווח ארוך: כוח בלתי מוגבל לממשלה

השאלה שנותרה פתוחה היא מה יקרה ביום שאחרי שריקת הבאזר ב-17 ביולי. דפנה ליאל מעריכה שרק חלק מהחוקים יגיעו לספר החוקים. "חוק יסוד: לימוד תורה הוא בעל סיכויים גבוהים, בעוד חוק המעצרים נתקל בקשיים פוליטיים ומשפטיים כבדים. היועצים המשפטיים של הכנסת אומנם לא יכולים לעצור את החקיקה, אך הם דרמטיים בקביעת תקינות סדרי הדיון - מה שיכול לקבוע אם חוק יעבור או ייתקע בישורת האחרונה".

פרופ' נבות מדגישה כי החקיקה הזו אינה מיועדת לטובת האזרח הקטן. "זה דיל פוליטי שמחזיר את ישראל עשרות שנים אחורה. חוק ההפרדה באקדמיה, למשל, מנוגד לפסיקת בג"ץ ופוגע בעקרון השוויון ובמעמד האישה. המשמעות של הפרדה היא תמיד הדרה".

בטווח הארוך, החוקים הללו מעניקים כוח אדיר לכל ממשלה שתכהן. "יש פה הנחת יסוד של הקואליציה הנוכחית שהיא תחזור לשלטון", מסכמת ליאל. "אבל מי שהיום בשלטון עשוי למצוא את עצמו מחר באופוזיציה, נפגע מהחוקים שהוא עצמו חוקק. מה שאנחנו רואים עכשיו הוא אפילו לא הפרומו למה שיקרה אם הממשלה הזו תכהן קדנציה נוספת. אם היא לא תנצח, לא ברור מה יעלה בגורל המנגנונים האלו, פשוט כי הם מעניקים כוח בלתי מוגבל למי שיושב על הכיסא".

הימים הקרובים יכריעו לא רק אילו חוקים יעברו, אלא כיצד תיראה הדמוקרטיה הישראלית בשנים הבאות. המרוץ נגד הזמן בעיצומו, והבאזר מעולם לא נשמע קרוב ומאיים יותר.