ה"שועל הכורדי", הילדים הרוצחים והקשר האיראני: הכנופיה שמאיימת על יהודים באירופה

במרץ 2025 נחת בנמל התעופה של מנצ'סטר צעיר נורווגי בשם יוהאנס קונגסנס נאטלנד. הוא היה בן 18, כדורגלן מוכשר בעברו, שעבד במשרה חלקית בפיצרייה בעיר סטוונגר. לכאורה, שום דבר בו לא רמז על מה שהתכוון לעשות בבריטניה. אלא שנאטלנד לא הגיע כדי לטייל. הוא הגיע כדי לרצוח אדם שמעולם לא פגש, ושאת זהותו אפילו לא ידע.

התמורה שהובטחה לו הייתה 25 אלף אירו. מי שגייס אותו הייתה רשת פוקסטרוט, ארגון פשיעה שמקורו בשוודיה, ושמו נקשר בשנים האחרונות לשורה של התנקשויות, פיצוצים והתקפות נגד יעדים יהודיים וישראליים באירופה, בין היתר בשליחות איראן.

ההוראות הועברו לנאטלנד באמצעות אפליקציות מסרים. לאחר נחיתתו הוא נשלח לאסוף כסף, כלי נשק ותחמושת שהוסתרו במקומות שונים בצפון אנגליה. בחדר המלון שלו מצאו השוטרים שני אקדחים ותחמושת. הוא נעצר ב-19 במרץ, שעות בודדות לפני המועד שבו אמור היה לבצע את ההתנקשות.

נאטלנד הורשע בקשירת קשר לביצוע רצח ובהחזקת כלי נשק ותחמושת ולפני שבועיים נגזרו עליו 20 שנות מאסר, שמתוכן עליו לרצות לפחות 13. השופטת קבעה כי אלמלא התערבות המשטרה, היא משוכנעת שהיה מבצע את הרצח.

נאטלנד מצידו טען שלא התכוון להשלים את המשימה, ואף "שקל לירות לעצמו ברגל כדי להיחלץ ממנה". בית המשפט לא קיבל את גרסתו. "זה לא היה מעשה אימפולסיבי שנמשך רגעים ספורים", אמרה השופטת. לדבריה, התנהגותו העידה על מטרה ברורה ועל התמדה. לפי רויטרס, נאטלנד אף התרברב בפני חבר שיהיה "מגניב להרוג מישהו".

המקרה חשף גם את שרשרת הגיוס. נער בן 17 שכונה ברשת "הגנרל" שימש מתווך בין נאטלנד לבין גורם בכיר יותר, שפעל תחת הכינוי "סוכן 47", על שם דמות ממשחק המחשב "היטמן". הנער המגייס נידון בנורווגיה ל-14 שנות מאסר. כך התנהלה משימת רצח בין-לאומית באמצעות צעירים, כינויים דיגיטליים, הודעות מוצפנות ומחסני נשק מאולתרים.

אבל יותר משהפרטים הללו מדהימים ומפחידים, הם נהיים מפחידים עוד יותר כשמתברר מה הייתה מטרת המזימה. נאטלנד לא נשלח סתם לבריטניה לבצע התנקשות אקראית. התביעה טענה כי ארגון הפשיעה השוודי שלח אותו לשם בשליחות איראן. אף שמטרת החיסול לא נחשפה, היא בסבירות גבוהה עשויה להיות מטרה הקשורה ליהודים או לישראלים בממלכה. יעד נוסף שעשוי היה להיות על הכוונת שלו: אזרח איראני גולה, מתנגד למשטר בטהראן.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

איום ישיר על ישראלים

למרות שמפקדת היחידה למאבק בטרור בבריטניה קבעה בסופו של דבר שלא נמצאו ראיות למעורבות ישירה של איראן בגיוסו של נאטלנד, במאי 2024 חשף המוסד כי איראן מפעילה רשתות פשע מאורגן בשוודיה לצורך ביצוע מתקפות נגד יעדים ישראליים ויהודיים באירופה.

לפי המוסד, שתי כנופיות מרכזיות עומדות במוקד הפעילות - "פוקסטרוט", בהנהגת ראווה מג'יד, המכונה "השועל הכורדי", ו"רומבה", בהנהגת איסמאעיל עבדו, המכונה "התות". שני ארגוני הפשע מעורבים במלחמת כנופיות עקובה מדם בשוודיה, אך לפי ישראל, היריבות ביניהם אינה מונעת מאיראן להפעיל את שניהם במקביל. בהודעת המוסד נמסר כי טהראן מנצלת את היתרונות של כל ארגון, ולעיתים גם את היריבות ביניהם, כדי לקדם את מטרותיה.

ההאשמות בישראל התבססו בעיקר על שתי תקריות נפרדות בשגרירות ישראל בסטוקהולם. הראשונה התרחשה בינואר 2024, לאחר שרימון יד התגלה בשטח השגרירות ונוטרל בידי חבלני המשטרה השוודית. לפי המוסד, חקירה משותפת עם שירותי מודיעין אירופיים העלתה כי פוקסטרוט עמדה מאחורי ניסיון הפיגוע בשליחות איראן. בישראל טענו כי מג'יד, שנמלט מטורקיה לאיראן בספטמבר 2023, נעצר בידי הרשויות האיראניות ולאחר מכן גויס בידי גורמי מודיעין לתכנון תקיפות נגד יעדים ישראליים ויהודיים ברחבי אירופה.

התקרית השנייה התרחשה ב-17 במאי 2024, כאשר נשמעו יריות סמוך לשגרירות ישראל בסטוקהולם. המשטרה השוודית עצרה נער בן 14 בחשד למעורבות בירי, ואישרה כי השגרירות הייתה יעד התקיפה. הפעם ייחס המוסד את האחריות לא לפוקסטרוט, אלא לכנופיית רומבה היריבה. לפי המוסד, שתי הכנופיות מקבלות מימון והוראות ישירות מטהראן.

הטענות הישראליות קיבלו חיזוק משמעותי מצד שירות הביטחון השוודי, Säpo, שכינס ב-30 במאי 2024 מסיבת עיתונאים חריגה. השירות אישר כי איראן משתמשת בארגוני פשיעה בשוודיה כגורמים הפועלים בשליחותה, וכי בשנים האחרונות סוכלו במדינה כמה תוכניות התנקשות הקשורות לשירותי הביטחון האיראניים. ראש מערך סיכול הריגול בשירות, דניאל סטנלינג, הזהיר מפני סיכון נרחב לתקיפות איראניות נוספות בשוודיה.

כך הפכה שוודיה לזירת מלחמות כנופיות

כדי להבין כיצד הפכה פוקסטרוט לשם שמטריד את שירותי הביטחון באירופה ובישראל, צריך לחזור לשוודיה. המדינה הסקנדינבית, שנחשבה במשך עשרות שנים לסמל של יציבות, ביטחון אישי ומדינת רווחה חזקה, מתמודדת בשנים האחרונות עם אלימות קשה של כנופיות פשע, בעיקר סביב השליטה בסחר בסמים.

בשכונות מסוימות בסטוקהולם, באופסלה - העיר הרביעית בגודלה בשוודיה - ובערים נוספות התרגלו התושבים למציאות שבעבר נראתה בלתי נתפסת: יריות באמצע הלילה, מטעני חבלה בכניסות לבנייני מגורים, מכוניות שעולות באש וחיסולים של עבריינים צעירים. לעיתים האלימות מגיעה גם לבתיהם של בני משפחה וחברים של עבריינים, ואפילו לאנשים שאין להם שום קשר לסכסוך.

תחקיר של הטלוויזיה הציבורית השוודית SVT שפורסם ב-2025, קישר למלחמות של רשת פוקסטרוט כ-80 אירועי אלימות בשנים 2022 עד 2024 וכ-30 רציחות. לפחות 16 מההרוגים היו אנשים שלא היו מעורבים בסכסוכים. אחד מהם נרצח, לפי התחקיר, רק משום שנשא את אותו שם משפחה של אדם שהיה מקורב ליריב של הכנופיה.

האלימות הזאת בשוודיה אינה מוגבלת לפוקסטרוט, אבל הארגון הפך לאחד הסמלים הבולטים שלה. במשטרה מסבירים שחלק מהעבריינים עברו לשימוש נרחב יותר במטענים וברימוני יד, בין היתר משום שקל יותר להפעיל ילדים חסרי ניסיון כדי לתקוף בניין מאשר לבצע חיסול מדויק בנשק חם.

קשה להבין את משבר הכנופיות בשוודיה בלי להתייחס להגירה ולכישלונות הקליטה בשוודיה בפרט ובאירופה בכלל. במשך עשרות שנים קלטה שוודיה מהגרים ופליטים מהמזרח התיכון, מאפריקה ומאזורים נוספים. רבים השתלבו בחברה השוודית, אבל באזורים מסוימים נוצרו שכונות שבהן מתרכזים תושבים ממוצא זר, לצד שיעורי אבטלה גבוהים, קשיים במערכת החינוך והפרדה חברתית. חלק מהשכונות הללו הפכו למוקדי פעילות של ארגוני פשע שמציעים לצעירים כסף, מעמד ותחושת שייכות, ובעיקר הרגשה של יכולת להתקדם בחיים חסרי אפשרויות. ואכן לפי הנתונים הפליליים, אנשים עם רקע של הגירה מיוצגים בשיעור גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה בקרב חשודים בעבירות פשיעה ורצח.

ה"שועל הכורדי" שמאחורי פוקסטרוט

כנופיית פוקסטרוט צמחה מתוך עולם סחר הסמים השוודי בסוף העשור הקודם, והפכה לארגון פשיעה בין-לאומי. מג'יד, "השועל הכורדי", נולד ב-1986 בעיר כרמאנשאה שבאיראן, להורים כורדים שנמלטו מעיראק בזמן מלחמת איראן-עיראק, והגיע עם משפחתו לאופסלה כשהיה תינוק. עם השנים הפך לאחד השמות המזוהים ביותר עם מלחמות הכנופיות בשוודיה.

האירוע המרכזי שהחריף את האלימות היה הקרע בין מג'יד לבין עבדו. השניים היו בעבר שותפים קרובים, אך ב-2023 התפתח ביניהם סכסוך סביב סחר בסמים וניהול כספים, ועבדו פרש והקים את רומבה. בספטמבר אותה שנה נורתה אימו של עבדו למוות דרך חלון ביתה באופסלה. היורה היה בן 19 ושותפו בן 15, ולפי התכתבויות שהוצגו במשפט, הובטחה להם תוספת תשלום על כל בן משפחה נוסף שירצחו. הרצח הצית מלחמת חיסולים שכללה ירי, פיצוצים, ניסיונות רצח ותקיפות נגד קרובי משפחה.

מפרסומים של התביעה והמשטרה בבריטניה, לצד דוחות שפרסם יורופול בשנתיים האחרונות, עולה כי פוקסטרוט אינה מסתמכת רק על גרעין קבוע של חברים, אלא מפעילה רשת רחבה של מתווכים, מגייסים ומבצעי עבירות, שחלקם מגויסים למשימות נקודתיות ואינם נמצאים בקשר ישיר עם הנהגת הארגון. שיטת הפעולה הזאת מאפשרת לראשי הכנופיה להפעיל עבריינים מרחוק, להוציא לפועל פעולות אלימות גם מחוץ לשוודיה ולצמצם את חשיפתם האישית למעשים. פרשת נאטלנד בבריטניה ממחישה עד כמה התרחב טווח הפעולה שלה.

ילדים בני 14 עם מטעני חבלה

אחד המאפיינים המטרידים ביותר של פוקסטרוט הוא השימוש השיטתי בבני נוער, ולעיתים בילדים צעירים במיוחד, לביצוע עבירות אלימות חמורות. במקום להסתמך רק על עבריינים ותיקים, הארגון פונה לצעירים ברשתות החברתיות ומציע להם כסף תמורת משימות. סנאפצ'ט, טלגרם ואפליקציות מסרים מוצפנות הפכו לכלי גיוס, כמו במקרים של ארגוני טרור רבים. בקבוצות שבהן חברים לעיתים אלפי משתמשים מופצות הצעות לביצוע פעולות אלימות, החל מהצתות ופיצוצים ועד ירי ורצח. חלק מהצעירים מגויסים לאחר שכבר הסתבכו בעולם הפשע, ואחרים נמשכים לכסף ולמעמד הנלווה אליו. בתחקיר נרחב של תאגיד השידור השוודי ביוני 2025 אותרו כמעט 4,400 מודעות לגיוס עבריינים בלפחות 83 ערוצים וקבוצות בטלגרם.

כך, השיטה מצמצמת את הקשר הישיר בין מי שמזמין את הפעולה לבין מי שמבצע אותה. נער יכול לקבל הוראה ממגייס שאינו מכיר, להגיע לעיר אחרת, לאסוף נשק שהוסתר עבורו ולבצע את המשימה מבלי לדעת מי עומד מאחוריה. מבחינת ראשי הארגון, זהו מודל יעיל במיוחד. הם לא צריכים לחשוף את אנשיהם הבכירים ויכולים לגייס מבצעים במהירות. חלק מהקטינים עשויים גם להאמין שגילם יגן עליהם מפני ענישה חמורה.

בספטמבר פורסם בשוודיה מקרה שממחיש את השיטה. חמישה בני אדם הורשעו בעקבות שני פיצוצים בעיר נורשפינג בנובמבר 2025, שלפי בית המשפט בוצעו בשליחות גורמים בפוקסטרוט. באותו ערב בנובמבר הצליחה המשטרה לעצור נער בן 14 שהיה בדרכו לכתובת נוספת, כשברשותו מטען חבלה שהוסתר בתוך תרמוס. לפי בית המשפט, שלוש התקיפות היו חלק מתוכנית אחת שנועדה לפגוע באדם ובקרוביו.

תחקיר של SVT מצא כי 88 קטינים שונים הורשעו באירועי אלימות הקשורים לסכסוכי פוקסטרוט בשנים 2022 עד 2024. הנתון ממחיש כיצד הפכו ילדים לחלק מרכזי במנגנון האלימות של הרשת.

איך איראן הפכה כנופיית סמים לכלי מבצעי

השלב הבא בהתפתחות פוקסטרוט מדאיג אפילו יותר. הרשת כבר לא הסתפקה בחיסול יריבים בעולם התחתון, אלא החלה, לפי רשויות המודיעין במערב, לבצע משימות עבור משטרים זרים. במרץ 2025 הטילה ארה"ב סנקציות על פוקסטרוט ועל מג'יד. משרד האוצר האמריקני קבע כי ראש הכנופיה שיתף פעולה באופן אישי עם משרד המודיעין והביטחון האיראני, וכי הרשת הייתה מעורבת בתקיפה נגד שגרירות ישראל בסטוקהולם בינואר 2024, בשליחות איראן.

בהודעה הרשמית נכתב כי פוקסטרוט "ביצעה תקיפות נגד ישראלים ויהודים באירופה", וכי השימוש של איראן בארגוני פשע בין-לאומיים ובסוחרי סמים ממחיש את נכונות המשטר לקדם את מטרותיו באמצעות גורמים עברייניים.

חודש לאחר מכן הצטרפה בריטניה לסנקציות. שר החוץ הבריטי לשעבר, דייוויד לאמי, הסביר כי המשטר האיראני משתמש בכנופיות פשע ברחבי העולם כדי לאיים על אנשים. לדבריו, פוקסטרוט ומנהיגה היו מעורבים באלימות כלפי יעדים יהודיים וישראליים באירופה מטעם טהראן. איראן מכחישה את ההאשמות הללו.

כמו במקרה של ראשי ארגוני הפשיעה בשוודיה, היתרון ברור גם מבחינת איראן. במקום לשלוח סוכני מודיעין איראנים למשימה שעלולה להיחשף, אפשר להפעיל עבריינים מקומיים, להשתמש במתווכים ולנתק לכאורה את הקשר בין המזמין למבצע. גם אם המתנקש נתפס, קשה להוכיח מי הזמין את הפעולה. כך נוצרת רשת ארוכה ומסועפת של מרחב הכחשה: איראן מפעילה מזימות רצח נגד ישראלים ויהודים באמצעות "קבלן משנה" בדמות ארגוני פשיעה בשוודיה, בדגש על רשת פוקסטרוט, ואילו רשת פוקסטרוט מוציאה את התוכניות לפועל באמצעות ביזור סמכויות נוסף - עם גיוס "קבלני משנה" בדמות נערים צעירים, לכאורה ללא שום קשר לאיראן.

אלימות לפי הזמנה: המודל שמטריד את אירופה

באירופה כבר מתייחסים לתופעה כאל איום ביטחוני חוצה גבולות. יורופול מכנה אותה Violence-as-a-Service, - "אלימות כשירות": הזמנת תקיפה, חיסול או איום באמצעות ארגוני פשע שמבצעים את הפשע תמורת תשלום.

בשנת 2025 הוקם כוח משימה בין-לאומי בשם GRIMM, בהובלת שוודיה, כדי להתמודד עם התופעה. לפי יורופול, במהלך השנה הראשונה לפעילותו נעצרו 280 חשודים, זוהו יותר מ-14 אלף חשבונות הקשורים לחקירות, ואותרו יותר מ-1,400 בני אדם הקשורים לפעילות של אלימות מוזמנת. הנתונים מתייחסים לתופעה כולה, ולא לפוקסטרוט בלבד.

בתחילת אוקטובר 2026 דיווח יורופול על חמישה מעצרים נוספים בספרד, במרוקו ובצרפת, במסגרת מאמץ לפגוע דווקא בדרגים הבכירים של ארגוני הפשע. בין העצורים היה חשוד בשנות ה-20 לחייו שנעצר בפריז, בחשד שהיה מעורב בהכנות לרצח. אבל מבחינת החוקרים, המטרה כבר אינה רק לעצור את הצעיר שמחזיק באקדח או במטען - אלא להגיע גם למי שמזמין את הפעולה, מגייס את המבצע ומנהל את התשלום.

האתגר גדול במיוחד משום שהמגייס, המזמין והמבצע עשויים להימצא בשלוש מדינות שונות, ולעיתים אינם מכירים זה את זה. יורופול מזהיר כי גיוס הצעירים מתבסס לעיתים גם על איומים ומניפולציות.

ממשלת שוודיה מנסה להחזיר את השליטה

ממשלות שוודיה הפכו את המאבק בכנופיות לאחת הסוגיות המרכזיות במדינה. ממשלת המרכז-ימין שנכנסה לתפקידה ב-2022 קידמה החמרת ענישה, הרחבת סמכויות המשטרה ושינויים באופן הטיפול בעבריינים צעירים. בין הצעדים שננקטו: מתן אפשרות להעיד באופן אנונימי, כדי להגן על עדים מפני נקמה, והרחבת סמכויות החיפוש של המשטרה. הממשלה מקדמת גם ענישה מחמירה יותר על עבירות הקשורות לכנופיות, לצד הרחבת אמצעי המעקב והחקירה.

הצעדים עוררו ביקורת מצד גורמים החוששים מפגיעה בזכויות אזרח ומתיוג של שכונות שלמות. בבחירות בספטמבר הפסיד גוש הימין בראשות אולף קריסטרסון, אך גם הגוש הזוכה לא הצליח עד כה להרכיב ממשלה: הפרלמנט דחה את מועמדותה של מגדלנה אנדרסון לראשות הממשלה, וקריסטרסון ממשיך לכהן כראש ממשלת מעבר.

אחת היוזמות השנויות ביותר במחלוקת שקודמו בשנה האחרונה נוגעת לגיל האחריות הפלילית. לנוכח השימוש הנרחב בילדים לביצוע רציחות ופיצוצים, הורידה שוודיה בספטמבר את גיל האחריות הפלילית בעבירות חמורות מ-15 ל-14, בהוראת שעה. הממשלה ביקשה במקור להוריד אותו ל-13, אך נסוגה מכך לאחר שהתברר שאין רוב בפרלמנט.

אלא שגיוס ילדים לאלימות כבר אינו בעיה פנימית של שוודיה. "אנחנו רואים תוכנית אחר תוכנית כאן בבריטניה, בקצב ובהיקף חסרי תקדים", אמר ראש MI5, קן מקאלום, באוקטובר 2024, כשתיאר את המזימות האיראניות במדינה. לדבריו, טהראן נשענת על עבריינים, "מסוחרי סמים בין-לאומיים ועד נוכלים זוטרים להשכרה". כמה חודשים קודם לכן הזהירו בשירות הביטחון השוודי: "אנשים צעירים מאוד, אפילו ילדים, יכולים לשמש לביצוע פעילות איראנית". כך, נער עם טלפון נייד, הבטחה לכסף וכרטיס טיסה יכול להפוך בתוך ימים ספורים למבצע של התנקשות במדינה זרה, גם בלי לדעת מי באמת עומד מאחורי המשימה, ואפילו מי יעד החיסול.