שני גיבורים כבשו את הרשתות החברתיות, ובעקבותיהן את התקשורת הישראלית, בשבוע הפסח הזה. בניו יורק תועד הפרופ' הישראלי שי דוידאי זועק בתסכול על המנהל התפעולי של אוניברסיטת קולומביה, אחרי שהודיע לו שכרטיס העובד שלו הושבת כדי למנוע ממנו תנועה חופשית בקמפוס, שהפך מוקד להפגנות נגד ישראל.

בהתנצחות בין השניים ניכר שהפרופסור הישראלי נתפס בעיני הנהלת האוניברסיטה כמי שנוכחותו בין המפגינים בתחומי הקמפוס עלולה להלהיט את הרוחות עוד יותר, ואולי אפילו לסכן אותו עצמו.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

שי דוידאי מורחק מאוניברסיטת קולומביה (צילום: AP)
שי דוידאי מורחק מאוניברסיטת קולומביה | צילום: AP
מחאות פרו פלסטיניות של סטודנטים באוניברסיטאות בארה (צילום: AP)
תיעוד מתוך מחאות פרו פלסטיניות של סטודנטים באוניברסיטאות בארה"ב | צילום: AP

בטור הדעה שכתב הפרופסור ל-CNN פחות מחודש אחרי 7 באוקטובר, בעקבות גל ההפגנות שהחל לשטוף את הקמפוסים בארצות הברית בכלל ובקולומביה בפרט, הוא תקף את התנהלות האוניברסיטה, שמפלה לדעתו יהודים וישראלים. עד כדי כך ש"לעת עתה", כתב, "אני מוותר על החלום לשלוח את ילדיי ללמוד באוניברסיטה שבה אני מלמד" – משום שתחת ההנהלה הנוכחית הוא חרד לשלומם, כך הדגיש.

סיקור נרחב:

גיבור רשת אחר הוא גדעון פלטר, שעומד בראש ארגון ששם לו מטרה לפעול נגד האנטישמיות הגואה בבריטניה. הוא תועד אחרי תפילת השבת בלונדון מתעמת עם שוטר בריטי שמנסה למנוע ממנו לשהות בקרבת הפגנה פרו-פלסטינית. "אתה נראה יהודי", אמר לו השוטר בנימוס וביקש ממנו שיעזוב את המקום תוך שהוא מדגיש "אינך מואשם בדבר, אבל אני חושש מהתגובה לנוכחות שלך". "די, מספיק!" צייץ פלטר המורחק ואמר: "צריך לשנות את המשוואה".

האירוע הפך שיחת היום ברשת, משטרת לונדון נאלצה לפרסם הבהרה, שסיבכה אותה עוד יותר – ואז "נמצא" הסרט המלא שתיעד את האירוע כולו. הוא פורסם ברשת סקיי ניוז ואז התברר שהתמונה מורכבת יותר. השוטר לא היה אנטישמי ולא השתמש בביטויים אנטישמיים: השוטר ביקש לשמור על הסדר הציבורי. אין ספק שלהתייצבות של אדם חובש כיפה אל מול מפגינים שמוחים נגד מדיניות ממשלת ישראל יש פוטנציאל הסלמה. אני, למשל, מעולם לא נכנסתי במפגיע עם מיקרופון שעליו הכיתוב "החדשות" בעברית לתוך הפגנה נגד ישראל.

התיעוד המלא:

שני גיבורי הרשת האלה, משני צידי האוקיינוס האטלנטי, זכו לתשומת לב רבה בתקשורת הישראלית – זו שבניגוד לתקשורת העולמית מתעלמת כמעט לחלוטין ממה שקורה בעזה מאז התעורר צבא ההגנה לישראל והגיב למתקפת הטרור הנפשעת של 7 באוקטובר. התקשורת העולמית מקפידה לעקוב אחר מספר ההרוגים בעזה, שעומד על פי דיווחי משרד הבריאות שם (שמוחזק עדיין בידי חמאס) על יותר מ-32 אלף, שני שלישים מהם – נשים וילדים. ישראל הרשמית לא מתייחסת למספר הזה, גם לא מפריכה אותו: בתשובה על פנייתי השיב דובר צה"ל: "לא מתייחסים".

התקשורת העולמית עוקבת אחר הדיווחים על הרעב בעזה, ואחרי מצוקת מיליון וחצי הפליטים שנמלטו מפחד ההפגזות לרפיח ועכשיו ייאלצו להימלט שוב. התקשורת העולמית גם זוכרת התבטאויות בעייתיות של שרים חסרי אחריות כמו עמיחי אליהו, שלא שלל הטלת פצצת אטום על עזה. היא גם שמה לב שהוא עדיין משמש שר בממשלת ישראל, שר המורשת...

מחאות פרו פלסטיניות של סטודנטים באוניברסיטאות (צילום: AP)
ההתעקשות של נתניהו משחקת לידי המחאות נגד ישראל | צילום: AP
מחאות פרו פלסטיניות של סטודנטים באוניברסיטאות בארה (צילום: AP)
התקשורת העולמית - וגם המחאה - מקפידים לעקוב אחר מספר ההרוגים בעזה | צילום: AP

נוסף על כך, ההתעקשות של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לדון בהסדרה מדינית ובהעברת שלטון בעזה מתכנסת מבחינת רבים בעולם למסקנה שממשלת ישראל מתכוונת לשוב ולהקים את ההתנחלויות שפונו מהרצועה – ולסלק ממנה את הפלסטינים שמתגוררים בה.

בראיונות שהעניק הפרופ' דוידאי מקולומביה במהלך חג הפסח הוא אמר שלדעתו זו הפעם הראשונה מאז ימי גרמניה הנאצית שלא מרשים למרצה יהודי להיכנס למקום שבו הוא עובד. אלא שבימי גרמניה הנאצית היהודים היו מיעוט נרדף שהובל להשמדה, ללא מדינה, ללא צבא. היום הפרופ' הישראלי נתפס כנציג המדינה היהודית שהוקמה וכשלה, ואין סימנים שממשלתה מתכוונת לתקן. משום כך יש להגן עליו.

ערד ניר (צילום: החדשות12)
ערד ניר | צילום: החדשות12