ההתפטרות של ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה השבוע היא כנראה אבן הדומינו הראשונה שנופלת ומסמנת את הדרך החוצה - גם לבכירים אחרים במערכת הביטחונית, בצה"ל ובשב"כ.
האלוף במיל' עמוס מלכא, לשעבר ראש אמ"ן, אומר: "יש מקרים מסוימים שצריך לעשות זעזוע בארגון וכדי לעשות זעזוע בארגון אתה צריך להחליף את ההנהגה. גם בצבא, גם בשב"כ, וצריך להחליף גם את הנהגת המדינה". עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", מסביר: "היה פה כישלון קולוסאלי של קהיליית המודיעין אבל קודם כל של אמ"ן והשב"כ, אני חושב שאהרון חליוה עשה את המעשה המתבקש".
"כל מפקד, כל בכיר, כל מנהיג שידו הייתה בדבר היה צריך להצהיר מראש שהוא לוקח אחריות ולהתפטר", טוענת אל"מ במיל' נירה שפק, לשעבר חברת ועדת החוץ והביטחון, שורדת כפר עזה. ועורך הדין מיכה פטמן אומר: "המלחמה הסתיימה, אנחנו אומנם נמצאים בלחימה אבל בעצימות הרבה יותר נמוכה, דבר שיכול לארוך הרבה זמן. הגיע הזמן שהאחרים יתחילו לקבל את האחריות כפשוטה".
לקריאת המכתב המלא של ראש אמ"ן לחצו כאן
בכל הנוגע לזירה הפוליטית - שם גם מי שלקח אחריות לא בהכרח חושב שעליו לוותר על התפקיד. ראש הממשלה נתניהו, גם חצי שנה אחרי המחדל הביטחוני הגדול בהיסטוריה של ישראל - אפילו לא מוכן להכיר באחריותו באופן מפורש.
בתחילת המלחמה, אחרי שהרמטכ"ל וראש השב"כ לקחו אחריות על חלקם במחדל שבעה באוקטובר - גם האלוף חליוה יישר קו. "אמ"ן תחת פיקודי כשל ולא עמד במשימה החשובה ביותר שלו, מתן התראה למלחמה, כעומד בראש הארגון אני הוא הנושא באחריות העליונה לכך כפי שהדגשתי החל מיומה הראשון של המלחמה", אמר בחודש נובמבר. זה לקח עוד כחצי שנה עד שהגיש רשמית את מכתב ההתפטרות שלו, וגם אז הוא ספג ביקורת בעיקר על הניסוחים המחושבים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
חליווה כותב "אמ"ן בראשותי לא עמד במשימה" - אתה מזהה פה איזה ניסיון לחמוק מאחריות אישית?
הראל: "אני חושב שזה נוסח בקפידה, אני לא אתפלא אם היו אנשים שעזרו לו להתנסח ככה, אבל זו לא בריחה מאחריות. בסופו של דבר זה האדם הראשון שלוקח על עצמו אחריות וגם עושה מעשה. זה לא ימנע ממנו להתמודד אחר כך עם ועדת החקירה הממלכתית בהנחה שתהיה כזאת. הוא יצטרך להשיב לשאלות לא סימפטיות גם על החלטות שלו וגם על תקלות שלו לאורך הדרך".
קצינים רבים כבר הצטיידו בעורכי דין לקראת תחקירי המלחמה, וסביר שגם חליוה לא כתב את המכתב בלי לקבל ייעוץ משפטי - מתוך הנחה שכל התבטאות שלו תוצג גם בפני ועדת החקירה לכשתקום. עורך הדין פטמן אומר: "בהבנת הנקרא שלי, זאת לקיחת אחריות מהדרגה הגבוהה ביותר - 'אמ"ן לא עמד במשימה, אני אחראי על אמ"ן, אני הראש וראשון לאחראים'".
ושפק מצהירה: "אני חושבת שהיה צריך להיות קודם ה'אני', ואז לדבר על המערכת ברשותו. ככה חונכנו, אחריי". על קריאתו של חליוה, כאיש צבא, להקמת ועדה ממלכתית היא משיבה: "אני חושבת שההצהרה היא נכונה, הקריאה היא נכונה, ואם אני אומרת שמפקד הוא גם מנהיג, אז בוודאי כן, אני בעד".
"זה לא בתחום סמכותו, זו אמירה ברורה, זה קביעת עמדה", אומר הראל. "אני חושב שזה סוג של ד"ש, הוא מנפנף לשלום לראש הממשלה, שסביבתו התעללה בחליוה לאורך חצי השנה האחרונה. ברור שוועדת חקירה ממלכתית היא לא הכיוון העדיף על נתניהו".
חליוה הוא הקצין הראשון בשורה של מפקדים שייאלצו בתקופה הקרובה לפרוש מתפקידם, בין היתר: תא"ל יוסי שריאל, מפקד יחידה 8200; תא"ל אבי רוזנפלד, מפקד אוגדת עזה; אלוף ירון פינקלמן, מפקד פיקוד הדרום; אלוף עודד בסיוק, ראש אגף המבצעים, אלוף אליעזר טולדנו, ראש אגף אסטרטגיה; הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי; רונן בר, ראש השב"כ - כולם קיבלו אחריות ולכולם ברור שפרישה היא צעד הכרחי של דוגמא אישית, שיאפשר שינוי אמיתי ביחידות שתחתם ובשאיפה גם יעזור לתקן את הפגיעה באמון הציבורי.
"ללא ספק הראשון שנוקט את הפעולה הוא קצת משחרר את הרצועה לאחרים שיוכלו לעשות את אותו הדבר", מסכים עמוס מלכא. "רק בחירת העיתוי אצל חלק מהם היא יותר רגישה לאור תפקידם, ויש כאלה שיכול להיות שיצטרכו להראות להם את הדלת".
את שפק זה לא מספק: "שבעה חודשים כמעט אחרי שבעה באוקטובר, ציפיתי שיהיו הרבה יותר שייצאו כמו חליוה. שכל המערכת, כל מי שהיה וידו בדבר, שיבוא ויגיד 'כשלתי, ומעכשיו אני מוכן לקבל לוח זמנים ואת הבא בתור שמחליף אותי, כדי שנעשה את התהליך ביחד', ואני לא רואה את זה. אני מדברת על שב"כ, אני מדברת על משטרת ישראל בחלקים שרלוונטיים לתחום הזה, אני מדברת על מל"ל - איפה כל הבכירים האלה שצריכים לשים מפתח ולהגיד 'כשלתי, בואו נאתר את הטובים והטובות שיחליפו אותנו'".
לדברי פטמן, "אני לא חושב שיש מישהו שמפקפק בזה, שמפקד הפיקוד יפרוש כפי שמפקד פיקוד המרכז כבר פרש, גם אם הם האנשים הכי טובים שיש לנו, הם אחראים לאירוע - זה היה במשמרת שלהם, אנחנו צריכים אנשים שלא אחראים לאירוע הזה, שיתחילו לכייל אותנו מחדש".
מי אמור למנות את המחליפים?
הראל: "בימים רגילים זה הרמטכ"ל ושר הביטחון, אבל גם הם נגועים בכשלים של 7.10. ואנחנו כבר רואים איך בימין השר סמוטריץ' ואחרים מושכים את השטיח מתחת ללגיטימציה של הלוי למנות. אבל יהיה קושי גדול גם אצל אנשים שמחזיקים מאוד מהלוי וחושבים שהרמטכ"ל פיקד היטב מ-8.10 והלאה, זה עדיין לא משאיר לו לגיטימציה מלאה בנסיבות הללו". אך פטמן אומר: "הוא לא יכול, הוא חייב. זה חלק מהתפקיד שלו".
אז אומר שר האוצר והשר במשרד הביטחון סמוטריץ' שזה לא הגיוני בעיניו שאותו רמטכ"ל שחתום על המחדל הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל, יהיה גם זה שימנה את המחליפים.
פטמן: "אז מי אמור לקבוע מיהו המחליפים שלהם? סמוטריץ' ובן גביר? מי? יש להם את הכלים? את הכישורים? את ההבנה? את הידע? אני לא חושב שזה הוכח עד עכשיו שמישהו בממשלת ישראל מ-7 באוקטובר ראוי למנות מישהו בצבא ההגנה לישראל".
לדברי מלכא, "הרמטכ"ל הזה קיבל סמכות כמעט 7 חודשים לנהל את הלחימה מול שבע זירות, אז אין לו סמכות למנות? האם לשר הביטחון יש סמכות למנות? וראש הממשלה, יש לו סמכות למנות את ראש השירות או הרמטכ"ל כאשר גם הוא נושא באחריות? מה, אנחנו רוצים להביא ועדה קרואה שהיא תעשה את המינויים? אם אני אקח את האמירה של השר סמוטריץ שאומר שלא יכול להיות שאלו שנכשלו ימנו את הבאים בתור, אז השר סמוטריץ הראשון שצריך ללכת הביתה. סמוטריץ' לא נכשל במבצע צבאי בחיים כי הוא לא היה שם אף פעם, הוא לא מבין בזה והוא בעיקר פרובוקטור והוא מנסה לקושש קולות בסקרים".
מה לגבי הרמטכ"ל וראש השב"כ? מתי הם צריכים לפרוש?
הראל: "אני חושב שלוח הזמנים מתקצר והצורך הזה להישאר כדי לתקן הוא כבר פחות מוצדק מכפי שהיה בעבר. במקרה של רונן בר יש סוגיות מקלות, שהן מי שממנה אותו ואופן התפקיד. אחד התפקידים המרכזיים שלו הוא הגנה על המשטר הדמוקרטי וכיוון שראש הממשלה הוא האיש שמביא את המינוי לממשלה - בניגוד לרמטכ"ל ששם זה שר הביטחון - אז יש פה פוטנציאל להסתבכות. יכול להיות שלפתע זה יהיה 'יס מן' של נתניהו וזה יפגע ביום-יום בחיים הדמוקרטיים שלנו, שגם ככה מתנהלים בצורה קשה עם הרבה מכשולים בתקופה הזו".
שאלת זהות הרמטכ"ל הבא, שיחליף בבוא העת את הלוי, מסעירה כבר עכשיו את המערכות, גם הביטחונית וגם המדינית. אלופים מכהנים שנחשבו בעבר מועמדים טבעיים לתפקיד - כמו ירון פינקלמן ואליעזר טולדנו - נתפסים עכשיו כחלק מהמחדל; ומחוץ לצבא מסתמן קונצנזוס סביב מועמדותו של מנכ"ל משרד הביטחון האלוף במיל' אייל זמיר - מי שהיה מועמד לתפקיד מול הלוי, ושימש בעבר בשורה של תפקידים בכירים בהם סגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד הדרום ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה נתניהו.
"אייל זמיר קצין ראוי מאוד", מציין מלכא. "קצין מאוד יסודי, מאוד נחוש, לא כזה שרץ לתקשורת לספר מה הוא עשה או מה מתכוון לעשות. אני מכיר את אייל גם ברמה האישית, ללא ספק הוא קצין ראוי, גם טנקיסט אולי הרבה שנים (שלא היה רמטכ"ל טנקיסט)". והראל אומר: "הוא אדם שמקובל על עמיתיו ועל הדרג המדיני הבכיר. יש אנשים ששמים עליו כוכבית בגלל שהוא היה המזכיר של נתניהו. צריך להגיד שככל שאני מתרשם, התקופה הזו לא השחיתה את אופיו בשום צורה, לא ראית אותו זולג למחוזות הפוליטיים כפי שקרה לאנשים בסביבת נתניהו. הוא כמעט מועמד טבעי בנסיבות, בעיקר כשאתה מחפש את האיש המתאים בנסיבות לשקם, שיש לו את הרקורד המתאים אך לא נגוע בתקלה עצמה".
יהיו שיגידו שאייל זמיר, שהיה עד לפני רגע בשר מבשרה של המערכת, גם הוא חלק מהקונספציה.
הראל: "כל מי שהיה ב-15 שנה האחרונות בתפקיד מדיני או ביטחוני הוא חלק מהקונספציה, ועדיין יש הבדל בין מי שנשא באחריות ב-7.10 או היה מעורב בגיבוש המדיניות בשנה שקדמה לה, לבין מי שהיה בתפקידים שהם לא בלב קבלת ההחלטות. מי שרוצה לנקות לחלוטין את הדף יכול להביא פתאום תת-אלוף ולהגיד 'הוא הצטיין בתור מפקד אוגדה עזה, בואו נהפוך אותו לרמטכ"ל'. זה הימור גדול, הייתי מציע לא להמר למרות הפיתוי להגיד שיילכו כולם ונתחיל הכול מאפס".
ושפק אומרת: "אולי זה הזדמנות להכניס לשדרת הפיקוד נשים, שיכולות להשפיע. אולי הגיע הזמן, אחרי שראינו את הטנקיסטיות ואת התצפיתניות ואת 8200 ואת המפקדות ואת המג"דיות, ונצמיח עוד מנהיגות פיקודית". היא גם לא פוסלת אפשרות לרמטכ"לית.
בעוד שלגבי הדרג הצבאי יש תמימות דעים שבכירי המערכת יתפטרו מיוזמתם, בכל הנוגע לזירה הפוליטית התמונה שונה. שר הביטחון יואב גלנט אומנם הצהיר על אחריותו אבל לא פירט אילו צעדים הוא מתכוון לנקוט ולעומתו, ראש הממשלה עד כה לא עשה אפילו את המינימום המתבקש הזה. "אחרי המלחמה כולנו יצטרכו לתת תשובות לשאלות קשות וגם אני", שב ואמר גם בעברית וגם באנגלית.
וההתחמקויות האלה, צורמות במיוחד כשנזכרים בדבריו של ראש האופוזיציה נתניהו בפני ועדת וינוגרד, שחקרה את אירועי מלחמת לבנון השניה: "אני חושב שתפקידה של מערכת הביטחון הוא משני", אמר נתניהו. "לדעתי, האחריות על ביטחון ישראל היא של הקברניט המופקד - ראש הממשלה".
ובמליאת הכנסת ב-2008 נתניהו הטיח באולמרט: "כשהכישלון במלחמה כל כך רחב וכל כך יסודי, כשהמחיר כל כך יקר, כשחלקים שלמים של הארץ נתונים יום-יום במשך שבועות לאש טילים, הצעד ההכרחי המתבקש הוא החלפתו של ראש הממשלה שכשל. חיי אומה אינם מסלול הישרדות אישית של ראש ממשלה אלא הבטחת קיומו, ביטחונו ושגשוגו של עם ישראל".
ופטמן אומר: "אנחנו צריכים לצפות מכל המנהיגים שלנו, בצבא ובפוליטיקה, שהם יהיו דוגמה אישית. הפוליטיקאים שלנו לא מהווים דוגמה אישית לנו, האזרחים. אני מצפה שהם כן יעשו את זה. ואם ראש הממשלה לא עושה את זה, יש שרים ויש חברי כנסת שיכולים להגיד, מספיק".
מלכא מעריך שהתפטרות לא קרובה: "אני חושב ששר הביטחון גלנט וראש הממשלה נתניהו ייאחזו בקרנות המזבח. ואני חושב שערכית זה כשל נוראי ברמת אחריות כזאת של צמרת מדינה. אני אגיד לך דבר אחר, אם המערכת המודיענית הייתה מצליחה לאתר ולהוציא התרעה והיו מכינים הפתעה לחמאס וחמאס היה נבלם על הגדרות ברמה של 0 מ-3,000 מי היה עומד על הבמה? ראש הממשלה, אולי היה מסכים ששר הביטחון יעמוד על הבמה ואף אחד אחר לא - 'אני הנחיתי, אני עשיתי, אני חזק'. אז אם אתה הנחית, אתה חזית, מי שמוכן לקחת את הקרדיט על משהו שלא קרה, שיהיה מוכן לקחת את האחריות על משהו נוראי שקרה. ואדוני ראש הממשלה, גם אם לא תיקח את האחריות היא אצלך. ואתה לא תוכל להמשיך, הציבור לא ייתן לך להמשיך בתפקידך".
יש סכנה שהדרג המדיני ינצל את ההתפטרות של בכירים במערכת הצבאית ובשב"כ כדי להגיד "הינה, הם לקחו את האחריות ולכן אנחנו יכולים להמשיך"?
הראל: "זה כבר קורה. אנחנו מזהים מ-8.10 פחות או יותר שיח סביב נתניהו שכל מטרתו הוא התנערות - טענה שהכול זו פאשלה של השב"כ וצה"ל, והמחשבה הזו שאם רק היו מעירים אותם ב-6:30 או קודם לכן הדברים היו מתנהלים אחרת. יש הרבה מחדלים אחרים אבל נתניהו לא יכול להתנער מהאחריות שלו לאירוע הזה".
ושפק אומרת: "נתניהו הוא ראש הממשלה, והוא צריך ללכת. הוא צריך ללכת כי הוא היה הראש האחראי על כל מה שקרה כאן בשבעה באוקטובר".
אני מניח שהיו לא מעט אנשים שיגידו שאת אותם טקסטים היינו שומעים ממך גם בשישה באוקטובר. גם אז רצית להחליף את ראש הממשלה.
"נכון. מטעמים אחרים, אני שופטת את נתניהו על שבעה באוקטובר. בטח על היום עצמו, אבל גם כל התהליך של לפני, וגם כל התהליך של אחרי. והוא לא יכול להיות שם. הוא לא יכול להיות ראש הממשלה שלי".
"אתה לא יכול להיות ראש הממשלה שלי אחרי שגרמת לי לעבור ביום אחד ארבע הלוויות ולא להספיק לעוד שתיים. אתה לא יכול להיות ראש הממשלה שלי כשאני שבעה חודשים גרה בחדר במלון. אתה לא יכול להיות ראש הממשלה שלי כש-133 חטופים נמצאים בעזה, והמשפחות שלהם פה, אני גדלתי במדינה שהאזרח הוא במרכז, והכול נבנה למען האזרח, למען החברה, וזה לא קורה".