"המתנה הכי משוגעת שקיבלנו": משבר פיטורים בהייטק? תחשבו שוב

הריאיון עם אסף וייס נערך בזמן טלטלה במשק - ובעוד הוא עצמו שוהה בארה"ב ונפגש עם משקיעים שמחפשים להיכנס לעולמות החומרה. כן, חומרה, לא תוכנה. וייס, פעיל ותיק בתחום הטכנולוגיות המתקדמות בארץ, החליט או זיהה שהתעשייה הזו עומדת בפני פניית פרסה חדה. אם תרצו, החזרת עטרה ליושנה עבור התעשייה כולה.

בימי בראשית, בשנות השבעים והשמונים, ועד לסוף שנות התשעים, רוב התעשייה עסקה בפיתוח חומרה. חברות זרות כמו מוטורולה, דיגיטל, ואינטל - כולן חברות חומרה מובהקות - היו הראשונות להיכנס לארץ כבר אז. בשילוב עם חברות מקומיות כמו סאייטקס, טאוור ומלאנוקס, גם הן חברות חומרה, עמוד השדרה של התעשייה היה מורכב ממהנדסים ולא ממתכנתים.

לקריאה נוספת על המשבר בהייטק

• "לא שיערתי שה-AI יחליף אותנו"

• לא רק הייטק: ה-AI חודר גם לתעשייה המסורתית

• "אחד ביום": מה קורה להייטק הישראלי?

"שם היתרון של ישראל", טוען וייס. "ישראל היא בין המדינות הכי טובות בעולם לחומרה. כל התעשייה שלנו, כל בוגרי התעשיות הביטחוניות ורוב היחידות הטכנולוגיות, למרות השם המפוצץ של 8200, הן למעשה חומרה, הן לא תוכנה. תחשוב על יחידה 81 (וייס, אל"ם במיל', הוא יוצא יחידה 81 - י"כ), יפתח והחבר'ה של חיל האוויר. זה הרבה-מאוד חומרה. יש לך גם את הידע פה. האוניברסיטאות בישראל ממוקמות בטופ 100 בעולם, אבל כשזה מגיע לנושאים שנוגעים לחומרה, פיזיקה, מתמטיקה, והנדסה - אנחנו לפעמים בטופ עשר העולמי. אז יש לנו חממות שמייצרות אנשים מעולים בתחום החומרה, והרשות לחדשנות גורמת לכך שישראל היא מספר אחת בעולם בהשקעות ממשלתיות בחברות חומרה, פר אדם".

גורם מקצועי ששוחחנו איתו מוסיף שמסתמנת ירדה בביקוש ללימודי מדעי המחשב ועלייה בביקוש ללימודי הנדסת חשמל - כלומר אנשי המקלדות גילו מחדש את המלחם. עד כה זה נשמע כדיון מקצועי מאוד, אבל גל הפיטורים שנדמה ששוטף לאחרונה את ההייטק הישראלי לא נעשה בחלל ריק.

התחום שבו הזעזוע עדיין "פחות מורגש"

למרות שרבים בתעשייה שאיתם דיברנו מצביעים על הפרזה בחשיבות העניין, ברור שהמקום הראשון בו אפשר לראות במובהק את הקשיים שמביאה איתה כניסת הבינה המלאכותית לחיינו הוא בתעשייה שממנה היא יצאה. בחלון זמן של חודש בלבד, עשר חברות בולטות דיווחו על מהלכי צמצום. מובילה את המגמה אמדוקס עם צפי לפיטורים של עד כ-3,000 עובדים, ואחריה וויקס, שמשכה את מרבית תשומת הלב הציבורית בגל הנוכחי אחרי שפיטרה כאלף עובדים. אליהן מצטרפות סנטינל וואן (עד 300 משרות), ביג ID עם כ-150 עובדים, ו-AI21 (כ-110 עובדים).

מהלכי קיצוץ נוספים נרשמו בלייטריקס (75 עובדים), מינוט מדיה (60 עובדים), אל-ספורטס (40 עובדים) ואלף פארמס (10 עובדים), בעוד שחברת הפינטק ראפיד הודיעה על ארגון מחדש בלי לנקוב במספר עובדים מדויק. ראשי תעשיית ההייטק קיימו השבוע דיון חירום עם מנהלת משרד האוצר, ובו הוצגו נתונים מבהילים ולפיהם 62% מהחברות בענף מפטרות עובדים ו-47% כבר מנתבות פעילות לחו"ל. ראשי הענף הזהירו כי בתוך כחצי שנה עשרות חברות יעמדו בפני סכנת סגירה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הורה להקים צוות שיגבש המלצות בנושא.

גל זה מצביע על שינוי מהותי בדרישות הטכנולוגיות ובתמהיל התפקידים המבוקש בתעשייה: חברות רבות מנמקות את הקיצוצים, מעבר לשינויי אסטרטגיה בעקבות כניסת הבינה המלאכותית, גם בצורך בהתייעלות - בעיקר לאור התחזקותו הדרמטית של השקל מול הדולר בחודשים האחרונים.

אז מה קרה כשאנחנו נהפכנו לאובססיביים לתוכנה כמו לפני 30 שנה? וייס תולה את הסיבות לכך בעיקר בעולם הסייבר, שנהפך לעמוד האש שלפני המחנה. "המון השקעות הגיעו מבחוץ שראו את היתרון של התוכנה של ישראל, בעיקר בסייבר. וישראל עדיין מובילה בסייבר, ביחס לעולם ולכן הזעזוע הנוכחי פחות מורגש בתחום הזה. הסייבר הישראלי קיבל פוקוס מאוד-מאוד גדול מבחוץ, והמיליארדים שזרמו מחו"ל לטובת הסייבר השפיעו גם על תחומים אחרים בעולם התוכנה.

"התהליך יהיה כואב אבל הוא נכון"

עם כל הכבוד לכותרות המפוצצות שנראו כמעט כל שבוע בחודש האחרון, כמו שאפשר כבר להבין, וייס דווקא אופטימי מאוד. "למה זה תהליך בריא? כי אנשים טובים ימצאו לאן להגיע. תמיד. זה מזכיר את העולם שנכנסו אליו המכוניות ואנשי הכרכרות התלוננו שעכשיו ייקחו להם את העבודה. זה תהליך שיהיה כואב, במיוחד לאנשים מסוימים, אבל הוא נכון, ואנשים ימצאו איך להסתדר ולהתמקם במקומות החדשים. גם בהקשר של הדולר, אני לא רואה את זה משתפר. אנחנו נהיה יותר יקרים, וזה ידרוש מאיתנו להיות יותר יעילים ויותר טובים".

לדבריו, "הנקודה הקריטית באמת היא שתקופות כאלה גרמו לפריחה אצלנו בעולם הסטארטאפים והיזמות. דווקא פריחה. כן, כי אנשים שתמיד הייתה להם הברירה אם להיות במשרת הנוחות שלהם או ללכת לדבר המסוכן הזה שנקרא יזמות, תמיד בחרו בנוחות. ופתאום הרבה אנשים טובים מאוד יוצאים החוצה בגלל אילוצים כלכליים או מרגישים פחות טוב במקום שהם נמצאים בו, פתאום הספינה מתחילה לנוע, והם מחליטים לצאת וליזום וליצור משהו חדש משלהם. וזה יוצר פריחה בכמות ההזדמנויות שנוצרות".

"יהיו סטארטאפים חדשים שייוולדו בעקבות זה עם הרבה-מאוד ידע ממקומות מעולים", הוא אומר בביטחון. "יווצר אקו-סיסטם חדש של עוד אנשים, והידע יתפזר ויתרחב. מספיק שרק אחוז קטן מהם, עם כל הפיטורים היום, יעשה את זה. אתה יודע כמה חברות חדשות וכמה יוזמות חדשות זה ייצור פה?".

"אני יכול לעשות את זה לבד, ובזול"

אחד מאותם יזמים חדשים שקמו והחליטו לשנות כיוון הוא טל גוטמן, שרק לפני שבועיים פוטר מחברת AI21. הוא לא סתם ממפוטרי הגל האחרון, אלא גם היסטוריון: מי שעוסק לפרנסתו בטכנולוגיה המודרנית ביותר שיש עוסק להנאתו בעולם העתיק. הוא אפילו דובר לטינית ויוונית עתיקה. ככזה הוא מסרב להסתכל על ההתרחשות האחרונה מהמקום של הכאן והעכשיו. בשונה ממה שהייתם מצפים מאדם שזכאי לדמי אבטלה בימים האלו, בשיחתנו האופטימיות של גוטמן כה גואה שהיא מאיימת להישפך דרך הטלפון.

"יש מצב שבעוד שנה תדבר איתי, והמכונות ישתלטו על הכול, ואנחנו נחפש אוכל בפחים למחייתנו", אומר גוטמן. "ברור שגם לי יש חרדה של מה יקרה כשייגמר הכסף. גם ברור לי שהחוויה האישית של להיות מפוטר ולהיות חרד היא מבאסת, וגם ברור לי שיש עכשיו שמחה לאיד נגדנו, אבל כשנסתכל על התקופה הזאת בעוד עשר שנים - ויש סיכוי שאני לגמרי חי בסרט - נראה פריחה מטורפת, מחזורים של סטארטאפים שצמחו מהרגע הזה".

ואיך בדיוק זה יקרה? גוטמן מסביר: "במשבר של סוף שנות האלפיים בדיוק יצא פטנט טכנולוגי חדש שהפך את יצירת סטארטאפים לקלה יותר, שנקרא הענן. מה שקורה עכשיו הוא לא מאוד שונה. בכל מחזור של פיטורים יש קבוצה של אנשים שכבר רוצים לפרוש כנפיים, להיות יזמים. בנסיבות הנוכחיות, כשיש המון כסף להשקעות ושוק ההון-סיכון מחפש השקעות בטירוף, וגם רף הכניסה לבניית מוצרים נמוך הרבה יותר - אני יכול בכמה אלפי דולרים להגיע היום למוצרים שפעם הייתי צריך חצי מיליון דולר כדי להגיע אליהם. ולא פחות חשוב, אני יכול לעשות את זה לבד".

"השיעור מקרב אלו שפוטרו ויילכו להיות יזמים יהיה גדול יותר מהרגיל, ואנחנו נראה את האפקט של זה רק בעוד כמה שנים. יותר מזה, גם הטבע המהותי של מה זה הייטק ומה זה סטארטאפ עומד להשתנות", הוא מעריך. "פעם הדבר היחיד שיכולת לעשות כדי לפתוח חברה היה להקים חברה שתגייס כסף מקרן הון-סיכון - ומחברה כזו מצופה צמיחה אקספוננציאלית. כלומר, אם תפתח עסק נחמד שמרוויח 10 מיליון דולר בשנה באופן קבוע, אף קרן הון-סיכון לא תסתכל עליך. אבל וואלה, בתור אדם שיש לו עסק שמרוויח 10 מיליון דולר, או אפילו 2 מיליון דולר בשנה, זה ממש סבבה. יש משהו בבינה המלאכותית שמאפשר בקלות רבה לפתוח עסקים שהם הייטק לכל דבר, אבל קטנים יותר. למשל, יש לי שני חברים של חברים שמצאו נישה של אנשים שמחפשים דוגמאות סריגה לבובות, והם הצליחו לבנות באמצעות בינה מלאכותית מין מיקרו-אתר כזה שגובה דולר בחודש מאנשים שקונים מהם את הדוגמאות האלה. גם זו יזמות".

רוב המפוטרים שואפים להמשיך להיות שכירים. לא כולם יכולים להיות יזמים.

"שמע, זה מבאס, אני לא אגיד שלא. נכון שהרוב הוא עדיין כזה. אבל יש סיכוי שיותר אנשים יהפכו ליזמים היום מאשר לפני שלוש או ארבע שנים. אם בכל גל פיטורים יש אחוז מסוים של אנשים שהופכים להיות יזמים, התזה שלי אומרת שבגל הפיטורים הזה הנתח הזה עשוי להיות גדול משמעותית. יותר מזה, אני מוכן להתערב שחצי או רבע מהאנשים האלה, או אחוז נכבד מהאנשים שפוטרו, כבר ישבו ושיחקו בבית עם קלוד קוד כדי לבנות סוכנים וכל מיני דברים. גם לגביי, זו אופציה שאני שוקל לחיוב אבל אני לא יודע ב-100% אם זה יקרה, ויכול להיות ששוב אגמור כשכיר".

"זו תגובת קיצון אבל לא משבר"

במילים פשוטות, אותה טכנולוגיה שמהצד האחד גרמה לפיטורים שלהם היא גם הטכנולוגיה שעשויה להתוות להם את הדרך החדשה. ומהי הדרך החדשה שהוא עצמו מתכנן? הוא מודה שהוא עדיין לא החליט. "אני רק יודע שאני רוצה לבנות משהו. איך שניגשים לבנות סטארטאפ היום לעומת איך שניגשו ב-2017 זה שמיים וארץ. אני יכול להשתמש בסוכנים, בכלי AI, כדי לבדוק 30 רעיונות באיכות. זה מאפשר לך לעשות האצה לכל התהליך. היום במאות דולרים בודדים אפשר להגיע למחקרי שוק עמוקים, לתובנות, לאב טיפוס של מוצר. אז אני יודע שאם אבחר להיות יזם, יהיה לי תהליך שאני יכול לבצע אותו כאדם פרטי. משהו שפשוט לא יכולתי לעשות פעם".

ואכן, הנחת המוצא של כל מי שדיברנו איתו היא שהבינה המלאכותית אולי אכן תוביל לביטול של יותר ויותר משרות, אבל הכוח האמיתי של הטכנולוגיה - כפי שהבהיר גוטמן - הוא ביכולתה להניע מהפכה אדירה. ומה בדיוק יהיו המשרות החדשות? קשה עדיין לענות אך רננה אשכנזי, שותפה מנהלת בקרן ההון-סיכון גרוב ונצ'רס, ומי שמתוקף תפקידה יש לה חלק בבחירת הנתיב שאליו תשוט הספינה הזו, מנסה בכל זאת לשרטט מפת דרכים: "היום בינה מלאכותית היא בגדול מוצלחת כמו מי שמפעיל אותה. היא כלי שיופעל הכי טוב בידי כוח אדם מיומן. תפקידה להפוך אותנו לטובים יותר, יעילים יותר, יצירתיים יותר ומספיקים יותר. אז מהן הם המשרות החדשות שיווצרו? לא יודעת. היום יש לך 'ראש צוות פיתוח', מחר יהיה לך 'ראש צוות אנג'לים' או 'אחראי פרומפטים'. כדי להוציא את הטוב ביותר מהכלי המטורף הזה, שהוא המתנה הטכנולוגית הטכנולוגית הכי משוגעת שקיבלנו בכל ההיסטוריה, צריך עדיין מישהו בקצה. אף אחד לא רוצה לחיות בעולם שבו המכונה מפעילה את עצמה".

"אני מבינה למה זה נשמע כמו עוד משבר מתוך רצף המשברים שחווינו בשנים האחרונות. מבחוץ, הסימפטומים דומים: חברות מתייעלות, צוותים מצטמצמים, ואנשים משלמים את המחיר. אבל ההבדל הוא במנוע שמאחורי זה. ב-2007 וב-2020 ראינו בעיקר משברים שנולדו מזעזוע פיננסי, כלכלי או חיצוני", מסבירה אשכנזי. "כאן אנחנו לא בהכרח בעולם של כלכלה מתרסקת, אלא בעולם של שינוי מבני עמוק. בינה מלאכותית היא לא עוד הייפ טכנולוגי, סליחה על הקלישאה, זו מהפכה תעשייתית. ומהפכה תעשייתית לא רק מייצרת כלים חדשים, היא חושפת את צווארי הבקבוק, הכפילויות והכשלים של המערכות שעליהן היא נבנית, ומכריחה ארגונים להגדיר מחדש מה הם צריכים, את מי הם צריכים, ואיך עבודה אמורה להיראות".

"לפני כמה חודשים, ג'ק דורסי, מנכ"ל בלוק, פיטר בערך 40% מכוח האדם שלו ואמר שזה בגלל בינה מלאכותית", מספרת אשכנזי. "המניה שלו זינקה בטירוף. 'וול סטריט' נתן לו הרבה-מאוד מיליארדים בתמורה לדבר הזה. ככה לא נראה אקט משברי. זה לא כדי להגיד שהפיטורים בהייטק הם דבר טוב או חיובי. זו תגובת קיצון שלוקחת את המטוטלת יותר מדי לצד השני, והרבה מאוד מכוח האדם הזה יידרש בסוף בחזרה. אם להכניס איזשהו נופך אופטימי לדבר הזה, כדאי לזכור שהדברים האלה הם אולי תגובת קיצון, אבל לא משבר. אני בטוחה שמרבית המפוטרים, אם לא כולם, ימצאו מקומות אחרים".

"הם הבינו שזה פגע להם במותג"

"כשאתה מסתכל על מי שפוטר בגלים האחרונים אתה רואה שרבים מהם מגיעים לא מתחום הייצור ולא מהפיתוח, אלא ממקומות שהם באמת עודפים לפעמים, כמו מחלקות כוח האדם, כספים, שיווק, דברים כאלו", מסביר אורי אלייבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית, ומייסד קהילת MDLI ("למידת מכונה עמוקה, ישראל") של העוסקים בתחום בישראל. הוא באופן די מפורש מצביע על, איך נאמר, בלוף. והוא לא היחיד שחושב כך: במהלך העבודה על הכתבה סיפר אחד המקורות, שביקש לא להיחשף, על חברה נוספת, מוכרת מאוד, שכבר ביצעה מהלך פיטורים גדול לאחרונה. כעת היא החליטה לשנות גישה ובמקום לצאת למהלכי פיטורים נרחבים - לצמצם כל שבוע כמה בודדים. "הם הבינו שאף אחד לא קישר את זה ל-AI וזה פגע להם במותג וכנראה גרם לקשיים בגיוס חדש", אמר המקור.

"אנחנו רואים מחקרים שבהם 95% מפרויקטי בינה מלאכותית נכשלים", קובע אלייבייב. "חברות לא מצליחות למדוד את הערך שכלים כאלו מביאים, והרבה מנהלים אומרים שהם עדיין מנסים אבל אין להם עדיין מודלים כאלו שעובדים בתחום קבוע בתחום הייצור, משהו שהוא כבר מבצעי ולא ניסוי. אז איך יכול להיות שחברות מפטרות באופן כזה גדול? הרבה חברות גייסו המון-המון עובדים לפני שנים, בעיקר בשנת 2021. או-קיי, יכול להיות שכן מפטרים בגלל ה-AI, אולי בדברים שה-AI היום כבר עושה, למשל כתיבה. דברים שהם הכי מובנים מעליהם בעולם, אולי דברים שקשורים לשיווק, אבל לא לייצור. פיטורים בכמויות זה נטו חוסר הצלחה עסקית, או נקודתית במקרה של ישראל, הנושא של הדולר. לכן אתה רואה בעיקר חברות שמעסיקות המון עובדים מפטרות. אתה לא סטארטאפ חדש שיש לו 40-30 איש ופתאום מפטר".

אלייבייב מסביר שתעשיית ההייטק, אולי יותר מכל ענף כלכלי אחר מושפעת מטרנדים. "יש דוגמה דומה לדרך שבה השתמשו בתירוצים. כשהקורונה הגיחה לחיינו, פתאום כולם עברו לעבוד מהבית. בהתחלה, כדי להישמע מגניבים וטרנדיים, כל המנכ"לים אמרו שאין על עבודה מהבית, ושהפרודוקטיביות חלום. חרטא-ברטא. אחרי שהמגפה חלפה, אתה רואה שכל החברות חזרו לעבוד מהמשרד".

"יש גם מקרים הפוכים, למשל של קלארנה, חברת פינטק שוודית, שכבר לפני שנתיים-שלוש אמרה שהם מפטרים מלא אנשים בגלל בינה מלאכותית. בסוף הבינו שזה לא מספיק טוב והחזירו חלק גדול מהמשרות שבוטלו. ויש עוד כמה וכמה דוגמאות כאלו. החברות הללו שפיטרו בגלל AI הבינו שהוא לא מספיק והחזירו חלק מהעובדים".

לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv