החודשים האבודים: האם אפשר היה להגיע לעסקת חטופים מוקדם יותר?

במשך שנתיים ארוכות של מלחמה מדממת, חיכו מיליוני ישראלים לרגע הזה. רבים האמינו שעסקה כזאת לא אפשרית: מימין הסבירו שחמאס לעולם לא יסכים לוותר על כל החטופים וירצה להשאיר בידיו תמיד כמה קלפי מיקוח, ומשמאל טענו שנתניהו יעשה הכול לסכל עסקה כזאת כדי לשמור על יציבות הקואליציה. ובכל זאת, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הוכיח שאם לוחצים מספיק, אפשר להביא תוצאות.

אלא שבמבט לאחור, בכלל לא בטוח שאי אפשר היה להגיע להסכם כזה או לפחות להתקרב אליו מאוד – הרבה קודם לכן. וההיסטוריה של ההזדמנויות המפוספסות מתחילה כבר באוקטובר 2023, עוד לפני שהכוח הראשון של צה"ל חצה את הגבול לרצועה.

לפי תחקיר "המקור" ששודר בערוץ 13, כבר בימים הראשונים אחרי 7 באוקטובר חמאס הציעו לאמריקנים דרך הקטארים לשחרר חלק מהחטופים, אבל בישראל לא היו מוכנים אפילו להעלות את זה לדיון. במטרות המלחמה שנוסחו ב-7 באוקטובר לא היה אזכור של החטופים והשבתם – המטרה הזאת נוספה רק אחרי הצטרפותם של בני גנץ וגדי איזנקוט לממשלה.

"אין מצב שלא חוזרים ללחימה"

בסוף נובמבר 2023 יצאה לדרך עסקת החטופים הראשונה, והיא כללה רק נשים וילדים, וגם לעסקה הזאת חלק מאנשי עוצמה יהודית התנגדו. במהלך שבעה ימים הוחזרו 104 אזרחים. בחמאס היו בטוחים שהדינמיקה תמשיך ותביא לסיום המלחמה אבל בישראל לא הייתה כוונה כזאת.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"אני שומע שאלה: האם לאחר מיצוי השלב הזה של החזרת חטופינו, ישראל תחזור ללחימה? אז התשובה שלי היא חד-משמעית כן. אין מצב שאנחנו לא חוזרים ללחימה עד הסוף", הצהיר אז נתניהו. וזאת תהיה המדיניות של נתניהו לאורך כל המשא ומתן מול חמאס – להבהיר שלישראל תהיה אפשרות לחזור להילחם בלי להפר את ההסכם.

אחרי שבעה לילות של שחרורים, הפעימה השמינית נתקעה. לפי ההסכם היו אמורות להשתחרר עוד 10 נשים, אבל חמאס ניסה לטעון שהן מתות והציע להחזיר במקומן שבע גופות, שני גברים ואישה אחת. עמדת מערכת הביטחון הייתה להתעקש, גם במחיר של פיצוץ העסקה. "חמאס הפר באופן בוטה את הסיכום שאליו אנחנו הגענו עם ארה"ב, מצרים וקטאר", הצהיר אז שר הביטחון יואב גלנט.

"העסק פורק בחופזה"

הדעות בקבינט היו חלוקות, אבל כפי שחשף ירון אברהם בספטמבר 2024, הגישה התקיפה התיישרה גם עם עמדות שותפיו הקואליציונים של נתניהו מימין: "המטרה שלנו הייתה להמשיך את הדינמיקה של השחרור, אבל אל תוך החדר כבר נכנסו באווירה של איומים קואליציוניים", אמר אז שר בכיר. "זה היה הפספוס הגדול ביותר. היה נכון למצות את המהלך – ולעבור לקטגוריה אחרת. אפשר היה להביא את המבוגרים שמתו לאחר מכן בשבי, אפשר היה להחזיר את ירדן ביבס הביתה על רקע הומניטרי. אבל במקום – העסק פורק בחופזה".

בתחילת דצמבר 2023 ישראל חזרה ללחימה, והמגעים לעסקה הוקפאו. גם כשהגיעה הצעה מצרית  לשלושה שלבים של הפסקת אש, שבסופה הפסקת המלחמה והחזרת כל החטופים, ישראל סירבה. לאורך הדרך היו שרים שבאופן קבוע התנגדו והתגאו שטרפדו עסקאות באיומים לפרק את הממשלה: איתמר בן גביר אמר על בימת הכנסת ש"לא תהיה לממשלה הזאת זכות קיום", ובצלאל סמוטריץ' הבהיר כי הוא "מתנגד לעסקה שבה המפתחות גדולים יותר, וההפוגה גדולה יותר".

על רקע האיומים של שותפיו הקואליציוניים, ראש הממשלה התחיל לעכב גם מגעים ראשוניים בין הצדדים במישרין ובעקיפין. "אנחנו פועלים להשיג מתווה נוסף לשחרור חטופינו, אבל אני מדגיש, לא בכל מחיר. יש לי קווים אדומים, לא נסכים לכל עסקה ולא בכל מחיר", הצהיר.

בעוד שרה"מ נתניהו הקשיח עמדות, גורמי המקצוע בכל זאת ניסו להשיג עסקה הומניטרית. "ארה"ב עובדת על עסקת חטופים בין ישראל לחמאס, שתביא לרגיעה מיידית ומתמשכת בעזה", אמר ביידן.

המהלך שהוביל לעוד פיצוץ במו"מ

באמצע פברואר 2024 הנשיא דאז הצהיר שיש סיבה לאופטימיות אלא שנתניהו סירב להתגמש, לא הרחיב את המנדט של צוות המו"מ ונמנע מכינוס הקבינט. "ישראל היא לא זאת שמונעת עסקה, חמאס מונע עסקה", אמר.

רק כחודשיים אחרי הצהרת ביידן, ישיבת קבינט המלחמה סיכמה על המספר המינימלי של חטופים שתמורתו ישראל תסכים לעסקת ביניים, והחליטה להשאיר אותו חסוי. אבל שבזמן שצוות המשא ומתן הישראלי ישב עם המשלחת המצרית, ההצעה המתגבשת הודלפה לשר סמוטריץ', שאיים שוב: "זו עסקה מופקרת, אני אפרק את הממשלה – אם חלילה תחליט להניף דגל לבן, לממשלה בראשותך לא תהיה זכות קיום".

האיום עושה את שלו ונתניהו משנה את המנדט של הצוות הישראלי, מאחורי גבם של שותפיו גנץ ואיזנקוט. ירון בלום, ששימש מתאם השבויים והנעדרים תחת רה"מ נתניהו בשנים 2017 עד 2022, מסביר: "כל חישוק שכזה משפיע מאוד על המו"מ, מפריע מאוד למו"מ, עוצר את המו"מ".

במאי 2024 ישראל כבר מסכימה לדון בהפסקת אש ארוכה ברצועה, אבל אז נתניהו מורה על כניסה לרפיח, לכאורה כדי להפעיל לחץ על חמאס. בפועל המהלך מוביל לפיצוץ במו"מ. אחרי פרסום סרטון חטיפת התצפיתניות, הלחץ הציבורי מתגבר שוב.

צוות המשא ומתן חידש את המגעים לעסקה ובקבינט המלחמה התקבל האישור למה שיכונה "מתווה נתניהו", שבסופו אמורים היו להשתחרר כל החטופים ובתמורה ישראל תתחייב לנצור את האש: רגיעה בת-קיימא שתוביל להפסקת אש קבועה, נסיגת כוחות צה"ל מהרצועה כולה, שיקום עזה, פתיחת מעברי הגבול והקלה על תנועת אנשים ומעבר הסחורות.

האמירה של נתניהו לגבי עסקה חלקית

"ישראל הציעה הסכם הפסקת אש חדש ומקיף, זה מתווה להפסקת אש מתמשכת ולשחרור כל החטופים", אמר אז ביידן. אבל למרות שראש הממשלה גיבש את המתווה שביידן הציג, של השבת כל החטופים תמורת הפסקת אש ארוכה, לשכת נתניהו מיהרה להתנער ממנו והשותפים מימין שוב פרסמו איומים. "אם רה"מ בנימין נתניהו ימשיך להוביל את העסקה הזאת, אנחנו נפרק את הממשלה", טען בן גביר, וסמוטריץ' הוסיף ב-3 ביוני: "נעמוד נגדך בכל הכוח והתקיפות אם תבחר בכניעה ובתבוסה".

ראש הממשלה לוקח את הדברים ברצינות ובניגוד להצעה שהוא עצמו ניסח, מצהיר על כוונותיו האמיתיות בריאיון בערוץ 14: "אני מוכן לעשות עסקה חלקית, זה לא סוד, שתחזיר לנו חלק מהאנשים אבל אנחנו מחויבים להמשיך את המלחמה לאחר ההפוגה, כדי להשלים את היעד של חיסול חמאס".

במקביל לפעולה ברפיח המו"מ נמשך, בישראל מתקבלות אינדיקציות שחמאס נוטה לקבל עסקה אפילו במחיר ויתור על הדרישה להכרזה ישראלית על הפסקת המלחמה. אלא שאז צצות בירושלים דרישות חדשות: ישראל מודיעה שלא תסכים לחזרת חמושים לצפון הרצועה, ולא תאפשר הברחת נשק לחמאס ממצרים – ציר פילדלפי הופך לראשונה לסלע קיומנו. לפי בלום, "עד לפני מספר שבועות בכלל לא ידעתי שציר פילדלפי זה דבר כל כך חשוב, יסתדרו בלי ציר פילדלפי, יסתדרו בלי ציר נצרים, כשנצטרך ניכנס לשם עוד פעם".

גם בצוות המשא ומתן הופתעו מהודעת נתניהו. ראש המוסד וראש השב"כ ניסו בכל זאת לקדם מתווה, אבל נתניהו התעקש בכתב על דילול בלבד של הכוחות בפילדלפי בלי לעזוב אותו לגמרי – באותו מסמך הבהרות שהוגש לאמריקנים, גם הופיעו שמותיהם של כרמל גת ז"ל, עדן ירושלמי ז"ל והירש גולדברג-פולין ז"ל, שנרצחו זמן קצר אחר כך במנהרה ברפיח.

במשך כמעט שנה לא מצליחים צוותי המו"מ להגיע לפריצת דרך.  בלשכת נתניהו טענו שהוא נענה לכל ההצעות האמריקניות וחמאס הוא שסירב, ונציגי ממשל ביידן גם גיבו את האמירות הללו – לפחות בהצהרות פומביות. מת'יו מילר, דובר מחלקת המדינה בממשל ביידן, סיפר: "היו פעמים שרצינו מאוד להתבטא בפומבי ולהבהיר שאנחנו חושבים שראש הממשלה מתעקש לגמרי ומקשה על הגעה להסכם אבל דנו בזה בינינו והחלטנו שזה לא ישיג דבר".

מחיסול סינוואר להחלפת צוות המו"מ

חיסולו של יחיא סינוואר יכול היה להביא לכאורה לפריצת דרך במגעים מול חמאס, שאיבד את המנהיג והסמל שלו – אבל נתניהו החליט דווקא להקשיח את עמדת ישראל ולחכות לכניסתו של הנשיא טראמפ לתפקיד. אחרי בחירת טראמפ בתחילת ינואר 2025 משלחת מו"מ ישראלית יוצאת לדוחא. הקטארים לוחצים על חמאס להתפשר והצדדים מסכימים על רשימת חטופים שישוחררו ראשונים. לפי ההסכם, אחרי שחרורם המו"מ אמור להימשך עד לשחרור כל השאר תוך דרישה של חמאס שזה גם מה שיביא לסיום המלחמה ולנסיגת צה"ל מהרצועה

ההסכם הזה, שבסופו של דבר הביא לעסקת החטופים האחרונה בתחילת השנה, הוא אותו הסכם שהיה על השולחן בחודש יולי – חצי שנה קודם לכן – רק שהפעם כלל פחות חטופים כי חלקם נרצחו על ידי חמאס. בהקלטות שפורסמו לאחרונה ב"אולפן שישי" אישר ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליוה את הדברים: "עסקת החטופים שעשו עכשיו הייתה כתובה ככה בדיוק לפני שנה. אחד לאחד. אני אומר לך, ובחלק מהדברים אפילו יותר טובה מהעסקה הזאת. אז למה לקח חודשיים לעשות את זה? זה דרג מדיני".

ביום ה-16 של העסקה הזו אמור היה להתחיל המו"מ לשלב השני, שכלל הפסקת אש קבועה והחזרת שאר החטופים. אבל במקום להמשיך את המו"מ, נתניהו מחליט להחליף את מי שהיה אחראי לפריצת הדרך הקודמת, ראש השב"כ רונן בר, ולשים במקומו את מקורבו, השר רון דרמר.

הלחימה מתחדשת ובמשך 8 חודשים אף חטוף לא חוזר לישראל בעסקה (עידן אלכסנדר משוחרר כמחווה לארה"ב). השבוע, אחרי ההכרזה על ההסכם החדש, גורמים שהיו מעורבים בעבר בצוות המו"מ טענו שכבר לפני 8 חודשים הייתה אפשרות לנסות להגיע למתווה דומה.

אורן סתר, לשעבר בכיר בצוות המו"מ הישראלי, אמר בריאיון לגלי צה"ל: "אני חושב שבחזרה ללחימה במרץ האחרון, אחרי שישראל יצאה מההסכם הקודם, הופעל המון לחץ צבאי כדי להגיע שוב להסכם חלקי. אם באותה עת היו שמים על השולחן מתווה מלא, אולי היה אפשר להגיע להסכם קודם לכן". מנגד, נטען שרק בהסכם שהציג כעת טראמפ, לראשונה ישראל קיבלה הבטחה לקבלת כל החטופים החיים והחללים, להישארות בפרימטר ולפירוק חמאס מנשקו.

לנתניהו ולדרמר מגיע קרדיט מלא על ההגעה להסכם הנוכחי. אחרי שנתיים של לחימה, אין מי שטוען שחמאס היה מוכן בעבר לעסקה כוללת וישראל טרפדה אבל לאורך כל התקופה היה ברור שישראל לא תמיד הציבה את החזרת החטופים בראש סדר העדיפויות, ולא אחת קדמו לה שיקולים פוליטיים. היו מספר הזדמנויות שפוספסו עד שהנשיא טראמפ החליט להציב את האולטימטום האחרון שלו – לשני הצדדים.