קבינט של מעלה: ההודעה שהציתה מלחמה בין בתי הרבנים

זה תסריט שלא היה עולה על דעתו של איש לפני 38 שנה. כשהרב אלעזר מנחם שך הקים את מפלגת הליטאים דגל התורה, לא דמיינו שדווקא הרב דב לנדו, המורד הצעיר שזעם על עצם הקמת המפלגה, יהיה מי שב-2025 ינהיג את המפלגה – ובעקיפין את הפוליטיקה החרדית כולה.

הרב לנדו בן ה-95 נולד בפולין ועלה לארץ. את לימודיו התורניים החל בישיבה תיכונית, ובהמשך עבר לישיבת הדגל הליטאית פוניבז'. לאחר מכן הוא התמנה לראש ישיבת סלבודקה. למרות התנגדותו להקמת דגל התורה בלט הרב לנדו בקרב ראשי הישיבות הליטאיות ובחלוף השנים הלך והתחזק מעמדו. לאחר פטירת הרב קניבסקי והרב אדלשטיין ב-2022 ו-2023 נוצר ואקום בהנהגה החרדית הליטאית. הרב לנדו לקח את כס ההנהגה יחד עם שותפו לראשות ישיבת סלבודקה, הרב משה הלל הירש בן ה-89.

לשני הזקנים האלה השפעה מכרעת על גורל הממשלה והחלטותיה. הם שקובעים בפועל איך יצביעו חברי הכנסת החרדים, גם אלה שאינם כפופים להם ישירות. כשהחליטו הרב הירש והרב לנדו ללכת על חוק הגיוס של חה"כ בועז ביסמוט, כמעט כל הח"כים החרדים התייצבו מאחורי החלטתם, כולל חברי הכנסת של ש"ס – וזאת בשעה שרבני המפלגה מתנגדים לחוק בחריפות. גם חלק מחברי הכנסת החסידים צפויים להתיישר עם החלטת הרבנים לנדו והירש.

האותיות הקטנות: הנוסח החדש לפטור מגיוס נחשף

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

השיחה על הפטור עם נתניהו – באנגלית

הרב לנדו והרב הירש הם הצמד הכי מסקרן. שני הרבנים מכירים עשרות שנים ומכהנים בראשות אותה הישיבה, הם מכבדים זה את זה: הרב לנדו מקשיב לדבריו של הרב הירש, והרב הירש אינו מקבל החלטה בלי שהרב לנדו יסמוך את ידיו עליה. גם כלפי חוץ, הרב לנדו נותן תמיד את המילה האחרונה, מרבה לכתוב מכתבים ולשאת נאומים קצרים, המופצים לציבור הרחב.

גם בתוך החברה החרדית הרב לנדו הוא הדומיננטי. העיתון יתד נאמן, של מפלגת דגל התורה, נשלט בידי אנשיו והוא מקבל שם בולטות לעומת הרבנים האחרים. הוא היחיד שקיבל את התואר בעיתון "רבנו מרן", לעומת הרב הירש, שזוכה לתואר "מרן" בלבד. העיתון מרבה לפרסם מכתבים של הרב לנדו ודבריו שנשא באירועים שונים. בדגל התורה זה משמעותי ביותר – השולט ביתד נאמן שולט במפלגה.

אולם הרב הירש הוא שותף מלא בקבלת ההחלטות. הרב לנדו שמרן יותר, ולפעמים נשמע קיצוני יותר, ואילו הרב הירש, שנולד בארה"ב ועלה ארצה לאחר נישואיו, נחשב לאדם פרקטי יותר, שמעורה בפרטים ופעיל יותר מאחורי הקלעים. כשראש הממשלה בנימין נתניהו רצה למנוע את פרישת יהדות התורה מהקואליציה, הוא התקשר לרב הירש והסביר לו באנגלית איך בקרוב יביא לאישור החוק שהרבנים דורשים. שני הרבנים הוותיקים הפגינו תיאום בחודש אוגוסט כאשר ביקרו, בהפרש של ימים ספורים, עריקים חרדים בכלא הצבאי.

אבל בין בתי הרבנים יש מתיחות רבה. בתי הרבנים הם זירת הקרב האמיתית: הצעירים המקיפים את הרבנים, בני משפחה או סתם מקורבים, שולטים בסדר היום שלהם, במידע שלהם ובגישה אליהם, ולפעמים יש להם השפעה מכרעת על ההחלטות הסופיות. דמות מעניינת שפעילה מאחורי הקלעים בבית של הרב דוב לנדו הוא דוד שפירא – נכד לאחד מהמנהיגים הליטאים הקודמים, הרב שטיינמן. בזמן הנהגתו של סבו הוא היה האיש החזק בבית, ובשנים האחרונות הוא מקורב לרב לנדו ומעורב בהחלטות מתחת לפני השטח.

ההצהרה שהציתה מלחמה בין בתי הרבנים

הפוליטיקה בין הבתים בדרך כלל סמויה מן העין, אולם פה ושם היא מתפרצת החוצה, כמו באירוע שקרה לפני כחודש. לאחר שחה"כ בועז ביסמוט סיים להכין את חוק הגיוס יחד עם כמה מהנציגים החרדים, חברי הכנסת של דגל התורה הגיעו לבקר בביתו של הרב הירש כדי לשמוע את דעתו עליו. הרב הירש, שהכיר פחות או יותר את התוכן מכיוון שהנחה את הנציגים לאורך הדרך, ישב איתם ארוכות ועבר על נוסח החוק. במצב רגיל היו הח"כים אמורים לעלות לאחר מכן לביתו של הרב לנדו, אולם הרב היה מצונן ולכן הביקור נדחה. בינתיים נמסר מביתו של הרב הירש שהוא תומך בחוק, בשינויים קלים, וכפוף להסכמתו של הרב לנדו.

ההודעה הזאת, שיצאה לפני שהכריע הרב לנדו בסוגיה, הציתה מלחמה בין הבתים: לפי גורמים בכירים, בבית הרב לנדו חששו שייקבע נרטיב ולפיו הרב הירש הוא הקובע והרב לנדו הוא רק חותמת גומי. וכך במשך שבועיים ימים הרב לנדו לא הודיע מה הכרעתו בסוגיה. אף שחברי הכנסת החרדים שיוועו להחלטה, מבית הרב לא הייתה תגובה.

לפי פרסומים שונים, בבית הרב סירבו לקבוע פגישה עם הח"כים של דגל התורה בנושא. גורמים חרדיים בכירים האשימו את אנשי הבית כי הם מונעים את קבלת ההחלטה בזמן שחרדים נעצרים, רק בגלל שיקולי כבוד. מבית הרב לנדו יצאה הודעה שגינתה בתוקף את המאשימים והכחישה כל מתח בין הרבנים. בהודעת בית הרב לנדו תקפו את ה"פרסומים המגמתיים שניסו ליצור מצג שווא של פילוג בין בתיהם של גדולי ישראל, ואשר בעקבות כך יורחקו בקרוב ממעורבות ציבורית".

לבסוף, בשבוע שעבר, אחרי המתנה של שבועיים, פורסם כי הרב לנדו הכריע בעד החוק – וההצעה תועלה לדיון בוועדת החוץ והביטחון. בכירים חרדים סיפרו שמה שהיה חשוב לבית הרב לנדו הוא שנצרב בתודעה שהרב לנדו הכריע בעד החוק ושהוא המילה האחרונה. ספק אם הרב עצמו היה מודע כלל לדרמה שמסביב.

האדמו"ר שטוען: נתניהו מרמה את החרדים

אם הרב לנדו והרב הירש מנהיגים את הציבור הליטאי – שהוא כמחצית מהציבור החרדי האשכנזי – את החצי השני מנהיגים האדמו"רים החסידים. אצל החסידים הכוח מבוזר יותר בקרב חצרות, ולכל חצר יש אדמו"ר משלה.

החצר הגדולה ביותר בישראל היא חסידות גור, שבראשותה עומד הרב יעקב אלתר בן ה-86, איש עשיר שהונו מוערך במאות מיליונים, כסף שירש בעיקר מאביו. האדמו"ר רבי יעקב מתנגד חריף לנתניהו ולכל פשרה בגיוס החרדים. הרבי מגור חושב שנתניהו מרמה את החרדים לאורך שנים והוא אף התבטא באוזני מקורבו ואמר שאולי ראש ממשלה אחר יהיה טוב יותר לציבור החרדי.

הנציג שלו בכנסת הוא חה"כ יצחק גולדקנופף. גולדקנופף הוא הראשון שפרש מהממשלה כשהתפטר מתפקידו כשר השיכון במחאה על אי-קידום חוק הפטור מגיוס שהובטח לחרדים בהסכמים הקואליציוניים.

אם הרב הירש והרב לנדו מנסים להוביל לפתרון פרקטי למען הציבור החרדי – הסכמה על כמה אלפי מתגייסים חרדים בשנה ובשנתיים הקרובות, פלוס התחייבות למספר משמעותי של חרדים שיתגייסו בהמשך (אגב, מהלך שהם לא מאמינים שיקרה), ועד אז ישוחררו התקציבים ויירדו הסנקציות – על הרבי מגור זה לא מקובל. הוא דורש חוק שיהיה כתוב בו שחור על גבי לבן שכל מי שמצהיר שהוא לומד בישיבה, לא יצטרך להתגייס, בלי קשר למכסות ויעדים של חרדים שלא לומדים. אם מישהו מצהיר שהוא לומד תורה, שום סנקציה לא תפגע בו, גם אם אף חרדי לא יתגייס – כך דורש האדמו"ר.

בגור נערכים: "אחרי הבחירות נעשה מכרז"

האדמו"ר, אגב, לא מאמין באסכולת הפתרון הזמני של הרבנים שמקדמים את החוק. לדעתו אין טעם לקדם חוק שברור שהחרדים לא יעמדו בו, רק כדי לשחרר עכשיו לחץ ובעוד שנתיים לעמוד שוב בפני משבר גיוס. לא מזמן אמר הרבי למקורבו ביידיש: "כשאני הלכתי ללשכת הגיוס הבאתי פתק שאני לומד בישיבה וקיבלתי דיחוי, כך אני רוצה שימשיך להיות". 7 באוקטובר והצמיחה המואצת של הדמוגרפיה החרדית לא השפיעו על דעתו של האדמו"ר, אם כי ברטוריקה הגורית מקפידים להגיד שהם דורשים פטור בעבור כל מי שמצהיר שהוא לומד תורה, ואילו על השאר אינם מדברים.

בגור עושים מאמץ בשנה האחרונה למשוך את הפוליטיקאים החרדים לעמדתם – לדרוש פטור מגיוס, ואם לא, אז לפרק את הממשלה. "אין לנו מה להפסיד", אומרים שם ומסבירים שהמצב של הציבור החרדי כרגע בשפל – מעצרים, עיכוב יציאה מהארץ, אין הנחה במעונות ואין תקציבים בישיבות. "עדיף ללכת לבחירות", אומרים בגור, "ואחרי הבחירות נעשה מכרז – המועמד שיביא לנו את הכי טוב, נלך איתו".

בחסידות גור נחלו הצלחה מסוימת כשהצליחו לגרור את כל חברי הכנסת החרדים אל מחוץ לממשלה: גולדקנופף היה ראשון, ואחריו הגיעו כולם. אולם כרגע נראה שהמטוטלת נעה לכיוון האחר, החוק יונח על שולחן הוועדה וחברי הכנסת החרדים יחפשו את הדרך חזרה לתפקידים, גולדקנופף עלול להישאר בודד, או יחד עם ח"כ נוסף או שניים לכל היותר, בהתנגדות ובישיבה מחוץ לממשלה.

ההקלטות שחשפו את המתחים בתוך ש"ס

לעומת זאת, האדמו"ר מבעלז הרב ישכר דב רוקח תומך בעמדתם של הרבנים הירש ולנדו – ואף שלח את בנו לפני כמה חודשים אל הרב הירש בבני ברק כדי לחזק את דעתו בנוגע להליכה לכיוון החוק. חה"כ ישראל אייכלר, שהוא חסיד בעלז, צפוי לתמוך בחוק הגיוס. חה"כ מאיר פרוש החסידי הוא עצמאי וככל הנראה יצטרף גם הוא לליטאים ולאייכלר.

הצלע השלישית החרדית היא מפלגת ש"ס, גם היא נשלטת בידי רבנים – חברי מועצת חכמי התורה. במועצת החכמים אין נשיא בפועל, בניגוד לימי המרן עובדיה יוסף, ומי ששולט בסדר היום של המועצה הוא היו"ר החזק של המפלגה, חה"כ אריה דרעי. בתוך מועצת החכמים עצמה יש מחלוקת פנימית על הרכב המועצה.

הרב יצחק יוסף – הדמות הבולטת במועצה, לפחות ציבורית – מתנגד לרב אברהם סלים והרב שמואל בצלאל. בהקלטות דרמטיות שפרסמנו נשמע הרב יוסף אומר שזו הייתה טעות לצרף אותם למועצה, ומצד שני הרב סלים גם מתנגד לרב יצחק יוסף. המצב הזה מקשה מאוד על המפלגה ובעיקר על רבניה.

מצד שני, למרות הקושי שבחילוקי הדעות כאשר אין נשיא למועצת החכמים, היו"ר דרעי יכול לתמרן בין דעותיהם של חברי המועצה. הרב יצחק יוסף נשמע מאשים את דרעי בכך שצירף רבנים לא מוכרים למועצה כדי שיהיה לו רוב במועצה. אגב, מבחינת דרעי צירוף הרבנים הלא מוכרים היה מהלך של איחוד השורות כדי לצרף גם רבנים שבעבר היו מתנגדים לש"ס כדי שיהיו חלק מהמפלגה. כך או כך, לדעתו של דרעי יש הכי הרבה משקל במפלגה.

חברי מועצת החכמים הרב יצחק יוסף, הרב משה מאיה (זקן חברי המועצה), הרב יהודה כהן והרב שלמה מחפוד נשמעו בהרבה פורומים מתנגדים לכל פשרה בנושא גיוס חרדים. הרב יוסף והרב מאיה סבורים, כמו האדמו"ר מגור, שהחרדים צריכים להתנתק מנתניהו, ללכת לבחירות ואחר כך ליצור גוש חרדי מאוחד, שילך עם המועמד שיענה לדרישות החרדים – פטור גורף מגיוס לחרדים לומדים, בלי הסתייגויות או התחייבויות עתידיות. דרעי חושב אחרת: הוא לא רוצה להתנתק מגוש נתניהו, גם האלקטורט של ש"ס ימני ומזדהה עם נתניהו, ולשמחתו של דרעי הרבנים הליטאים בעד פתרון נושא הגיוס עם ממשלת נתניהו הנוכחית.

וכך, לאחר שהצמד הרב לנדו והרב הירש, המנהיגים הליטאים, הודיע על תמיכתו בחוק של ביסמוט, עם הסתייגויות כאלה ואחרות, חלפו ימים בודדים עד שהודיעה ש"ס שגם היא תומכת בחוק, כפוף להסתייגויות – הודעה די דומה לזו של דגל התורה. אף שלש"ס 11 חברי כנסת ולדגל התורה של הרב לנדו והרב הירש רק שלושה, האליטה החרדית האשכנזית, המנהיגים הליטאים, היא שנותנת את הטון. 

המחאות שזולגות לרחוב ומגיעות לבתי הח"כים

​ויש שחקן נוסף – הרחוב החרדי. אם בעבר שרר שלטון מוחלט של "מרנים" חרדים שהיו מחליטים וכולם היו מצייתים להם, הרי שהפילוגים והפיצולים לאורך הזמן ערערו במקצת את סמכות המנהיגים הכול-יכולים. ב-2025 גם לרחוב יש מה לומר, והוא נשלט כרגע בידי קיצוניים.

​אומנם הפלג הירושלמי ושותפיו הם מיעוט בחברה החרדית, אבל הם המיעוט הנראה לעין. הקבוצות הקיצוניות מונות יחדיו עשרות אלפי אנשים, ובתוכן קבוצה אחת קולנית ורועשת של כמה מאות פעילים, אלה הם הקיצונים שבתוך הפלג הירושלמי, תלמידי הרב צבי פרידמן, המכונים בפי החרדים הרצ"פניקים (ראשי התיבות של הרב צבי פרידמן). הרב פרידמן, שלמד בעבר בישיבה הדתית מרכז הרב, הלך והקצין, והיום הוא מוביל את החבורה הרועשת שחוסמת את כביש 4 לעיתים תכופות ואשר ממררת את חיי הח"כים החרדים.

​באופן רשמי מדובר בקבוצה בתוך הפלג הירושלמי, שנשלט בידי הרב עזריאל אוירבך, אולם הם מסוכסכים עם ה"מיינסטרים של הפלג הירושלמי" – כן, גם שם יש מיינסטרים: הקבוצה הגדולה בפלג חושבת שהרצ"פניקים קיצונים מדי, ולהפך. ​וכך, בזמן שמנהיגי המיינסטרים החרדי, הרב לנדו, הרב הירש ושאר האדמו"רים, מתלבטים כיצד לנהוג בנושא הגיוס – תוך כדי מאבק כיפוף ידיים בין בתי הרבנים – הפלג הירושלמי, ובעיקר הרצ"פניקים, לא מבזבזים זמן ומבעירים את הרחוב החרדי.

​ההפגנות, שהיו בעבר בעיקר בכביש 4, נכנסו כעת לתוך הערים החרדיות. מחאות מתחת לבתי חברי הכנסת החרדים, ולעיתים אף תקיפה גופנית שלהם, הופכות ליותר ויותר לגיטימיות. ביום רביעי הגישו שתי המפלגות החרדיות תלונה משותפת למשטרה נגד פעילים בפלג הירושלמי, ובאופן ספציפי נגד צבי רוט, שאמר בקווי הטלפון הפנימיים: "אם הייתה בימינו הסנהדרין של פעם, אז לא רק שהיו מפגינים ליד ביתם של אותם המכונים 'שלוחי דרבנן' (חברי הכנסת) – אלא פשוט היו שורפים אותם באש". בתלונה הם הזכירו גם את התקיפה של חה"כ יואב בן צור מש"ס בידי מפגינים חרדים ואת הקמפיין הממושך נגדם ברחוב החרדי.

​ככל שהזמן עובר, כך הקיצוניים מרגישים יותר בטוחים בעצמם. לרעיונותיהם יש לא מעט קונים ברחוב החרדי – אף שהמיינסטרים החרדי סולד מאלימות ומחסימות כבישים, ואף שברגע האמת רובו המכריע של הציבור החרדי כפוף למנהיגי המיינסטרים ויעשה בדיוק מה שיגידו הרבנים הגדולים. ​אבל אי אפשר להתעלם מקולות הקיצוניים. היום גם בציבור הספרדי יש קבוצה המזדהה עם האידיאולוגיה של הפלג הירושלמי. 

אפשר להניח כי להפגנות ולקמפיין האגרסיבי יש השפעה מסוימת על חברי הכנסת ועל קבלת ההחלטות, אבל ההחלטות עצמן מתקבלות בציר הרב לנדו – הרב הירש. וכשהם מחליטים, גם רבני ש"ס וגם חלק מהאדמו"רים החסידים מבטלים את דעותיהם לפניהם. נשאר אפוא להתעדכן מה אומרים בבתי הרבנים בגבעת סלבודקה בבני ברק כדי לדעת לאן פנינו מועדות.