"הכול אש ונראה וואו": השכונה הישראלית שקמה על אי אקזוטי

בשכונת Yard Tree בקו-סמוי משלימים את ההכנות האחרונות. בחלקת האי הזו תוקם השכונה העברית החדשה - במרחק של יותר מ-7,000 ק"מ מתל אביב. "הבתים נראים וואו, מוכנים לכניסה", מתגאה מתן שני, מנהל נכסים באי. "אתמול עברתי לוודא שיש להם את הכול, סניטריות. שהכול עובד, מקלחות, הכול אש ונראה וואו. וזהו, אנחנו מצפים לקבל אותם. ממחר הולך להיות פה היי-סיזן שמח".

הכתבות הקודמות בסדרה:

• עם ישראל חי בתאילנד, ולמקומיים פשוט נמאס

• שייק ב-6 שקל, מלון ב־7,000: אלו המחירים ביעד האהוב

רוני וגל ביבר, יזמי נדל"ן ישראלים, עברו מהמקום אולי הכי רחוק מקו-סמוי - מבני ברק. עיר שבטוח מצטלמת פחות טוב מהיעד שהם חיים בו כיום. הם הורים לשבעה ילדים ושלוש בייביסיטריות. "יכלנו להתפנות לעצמנו, ומשם נולד כל הקטע של היוזמה", מספרת רוני. "פתאום יש לך זמן. אתה יכול לחשוב, אתה חי בהיגיון, אתה ישן טוב, אוכל טוב, כל החיים שלך משתנים".

"הישראלים חושבים בגדול"

בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה מסקרנת בשוק הנדל"ן. יותר ויותר ישראלים אורזים את החיים, ועוברים לגור חלקית או באופן קבוע בתאילנד. לא עוד טיול אחרי צבא או חופשה קיצית בזמן שבכל העולם קר, אלא מעבר אמיתי שכולל רכישת וילות, הקמת עסקים וחיים שנראים כמו חלום טרופי.

מי גר כאן? זה הכול ישראלים?
רוני: "את כל הווילות רכשו ישראלים, ממש כאן גר אבא שלי".

גל: "בשבוע-שבועיים הקרובים כל השכונה תהיה מאוכלסת. מי שגר פה לטווח ארוך זה ישראלים, אבל יש גם כמה בתים שאנחנו משכירים לטווח קצר,Airbnb וכל מיני כאלה, שזה אירופאים".

רוני: "כנגד ישראל זה מאוד קל, זו תשובה מאוד קלה. אני מאוד אוהבת את הארץ ואני משתדלת לנסוע כמה שיותר, אבל יש מלחמה, לחץ, פקקים, חוסר יכולת להתפתח, חוסר יכולת לנהל את החיים שלך כמו שאתה רוצה. צריך ללכת לעבוד את רוב שעות היום, את חי במין כזה גלגל, ופה זהו. הלופ נגמר. אתה יושב, אתה חושב, אתה פותח את הראש. כל הישראלים, כל החברים שלי, יזמים, חושבים בגדול. מתחילים את החיים שלהם בגיל יותר צעיר, והם מרוויחים כסף. זה עולם, אבל באמת מול ישראל זו השוואה לא פיירית".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

מיליון שקל לווילה עם בריכה

מעל 400 אלף ישראלים ביקרו ב-2025 בתאילנד. האהבה שלנו ליעד הרגוע, השקט, השונה כל-כך ממה שאנחנו מכירים בישראל - ברורה. לצד התיירות הישראלית, התפתח במהירות גם שוק הנדל"ן בבנגקוק, פוקט, פאי, פטאיה, קו-פנגן וקו-סמוי. "הגעתי לפה בתור משקיע, אני ואימא שלי קנינו ביחד וילה בפרויקט Yard Tree, וכיום אני מנהל נכסים עבור ישראלים", מספר מתן שני, יזם נדל"ן בן 25 שמתגורר בתאילנד כבר חמישה חודשים.

אז מה המחירים? בהתחשב בהנחה שיותר מ-10,000 ישראלים החליטו להעתיק את חייהם לתאילנד ובהתאמה המחירים מן הסתם עלו. בקו-סמוי וילה עם שלושה חדרי שינה ובריכה תעלה כמיליון שקלים, ובעלי הפרויקט מבטיחים תשואה של 10% בשנה למשקיעים.

"בארץ זה לא מספיק לכלום"

יעד נוסף בתאילנד הוא בנגקוק, אבל חשוב לציין שבתאילנד הישראלים מעדיפים שלא להתמקם בעיר הבירה. "לאחר המלחמה הגיעו לכאן הרבה ישראלים שחיפשו קצת שקט", מסביר אילון פרנקו, הבעלים של "נדל"ן בנגקוק". "הרבה מהם גם החליטו להישאר לטווח יותר ארוך, ולאחר מכן באמת רכשו כאן דירה". אז כמה עולה דירה לרכישה בעיר הגדולה? עבור דירת שני חדרים בגורד שחקים תשלמו עד חצי מיליון שקלים, בקומות הגבוהות עם פנטהאוס המחיר יכול להגיע עד ל-2 מיליון שקלים.

"גודל הדירות להשקעה הן דירות של 30, 40, 50 מ"ר", מבהיר איתן קצף מאנגלו-סכסון תאילנד. "זו לא דירת מגורים משפחתית, אלא נכס להשקעה והוא אופטימלי, אבל זה לא כמו בארץ שדירה גודלה 70, 100, 150 מ"ר". אילון פרנקו מדגיש כי לבנגקוק יש כמה יתרונות מהותיים בתאילנד, כמו מערכת רפואה מתקדמת יחסית ותשתיות טובות. "העיר מתפתחת כל הזמן, אבל החיסרון הוא שבנגקוק היא עיר מאוד-מאוד כאוטית", הוא אומר. "לרוב, כשאנשים מגיעים כתיירים הם פחות מבינים את העיר הזאת. יש להם פחות זמן באמת להסתובב ולראות מקומות שהם לא רק מרכזי התיירות, ולכן אנשים חווים אותה בצורה קצת פחות טובה".

המחירים עלו, אבל עדיין אטרקטיביים

פוקט הוא אחד הלוקיישנים האהובים ביותר על ידי הישראלים. הוא התפתח מאוד בשנים האחרונות, כולל טיסה ישירה מתל אביב. יש באי עשרות מלונות יוקרה ועוד אופציות זולות יותר להתארח בהן. המחירים עלו גם כאן, אך עדיין נחשבים לאטרקטיביים במיוחד. דירות שלושה חדרים מתחילות מ-600 אלף שקלים, והמחיר של בית פרטי שכולל חמישה חדרים מתחיל מ-1,200,000 שקלים.

"פונים אלינו לאחרונה הרבה מאוד ישראלים עם תקציב שנע בין 200 אלף ל-500 אלף שקלים, ולצערנו זה כבר לא ממש מספיק לשום דבר בארץ, לפחות לא שום דבר שמכבד את עצמו", אומר ג'סי בן מויאל, מנכ"ל סוואדיקה נדל"ן. "כאן בתאילנד לעומת זאת אפשר לקנות עם זה אחלה של דירה במיקום מרכזי, קומה גבוהה עם נוף לים", הוא מוסיף.

גם בפטאיה קיים מנעד עצום של מחירים. בדירות שלושה חדרים מחיר מתחיל ב-420 אלף שקלים, בית פרטי של חמישה חדרים עולה פחות ממיליון שקל. "מבחינת תשואות אנחנו מדברים על מינימום של 6%, ניתן גם להגיע ל-15, אבל אלה מקרים קצת נדירים", מבהיר בן מויאל. "אם אנחנו מדברים על משקיע ממוצע שקונה פה דירה וחי בארץ ומצא שוכר לטווח ארוך, אז אנחנו מדברים על משהו כמו 7% ל-9%, זה הרבה יותר ריאלי".

80% מהבנייה בקו-פנגן - של ישראלים

שימו לב לנתון הבא: בקו-פנגן כולה חיים בסך הכול 13 אלף אנשים. ומה אחוז הבנייה של הישראלים באי הקטן? לא תופתעו לגלות ש-80% מכלל הבנייה באי הוא של ישראלים. ליזם הנדל"ן חורב בן אשר, שהתחתן עם מקומית ועבר לגור בקו-פנגן, כבר יש מסקנה ברורה. "אני חושב שתאילנד זו התמורה הטובה ביותר בעולם, בעיניי, לכסף", הוא אומר. "אני אוהב להשתמש במושג 'קופסת שימורים'. מה שאתה קונה בארץ ב... שנותן לך צריף קטן, פה אתה יכול לקנות משהו שהוא גדול בהרבה, לפעמים וילה עם בריכה", מוסיף בן אשר.

בקו-פנגן יותר יקר מהאיים האחרים. וילה של שני חדרי שינה, כ-100 מ"ר, תעלה כמיליון שקלים. וילה עם ארבעה חדרי שינה תעמוד על כ-3 מיליון שקלים ובפרויקט של חורב המחיר קופץ ל-5 מיליון שקלים. האם זה שווה את זה? חורב מסביר שבמחיר הזה "אתה מקבל וילה עם 550 מ"ר, 60 מ"ר בריכה וניהול מלא של הנכס ברמה של חמישה כוכבים. אז תהיה בו קבלה, חדר כושר וספא, ושף פרטי לפי ביקוש, והטבע המדהים שאתה רואה פה סביבנו".

הסיכון שמאחורי ההזדמנות

ההשקעה בתאילנד נשמעת מפתה, הבטחות לתשואות גבוהות, מחירים זולים, נוף טרופי שקשה להתחרות בו, אבל גם לא מעט סיכונים. דירות במגדלים אפשר לרשום על שם אזרח זר, בתנאי שלפחות 51% מהדירות בפרויקט רשומות על שם תאילנדים. בית פרטי, לעומת זאת, לא ניתן לרשום בטאבו. ניתן רק לחכור את הקרקע לתקופה של עד 30 שנה ולעשות בה שימוש חופשי במהלך התקופה. כל ניסיון להקים חברת קש עם אזרח תאילנדי כדי לעקוף את חוק הבעלות, יכול להסתיים באובדן הנכסים ובהסתבכות פלילית.

רק לאחרונה השיקו הרשויות בתאילנד "מלשינון אזרחי", והתוצאה כבר מורגשת בשטח. השנה נעצרו ישראלים שניסו לעקוף את החוק, גורשו מהמדינה ואיבדו את כל כספם. "בתאילנד באמת משנים את החוקים הרבה ובבת אחת, ובכל רשות זה משהו אחר, ואתה פתאום מוצא את עצמך באפלה", מבהירה רוני ביבר. "אם חשבת שהכול בסדר והכול חוקי, פתאום בוקר אחד מישהו מחליט משהו ונהיה בלגן. המשטרה מתערבת, ההגירה, כולם נכנסים לסטרס. מצד שני, מה שמרים את זה וגורם לזה זה שאנשים דוחקים קצת את הגבולות, ואצלנו יש כזה מנהג שאם אתה רואה חור או פרצה קטנה לעשות משהו שהוא כאילו קומבינה, ואז נהיה בלגן. הם לא יכולים לשאת את זה".

"המחיר הנמוך הוא לא סיבה מספיק טובה לכשעצמה", מבהיר איתן קצף. "צריך לבדוק שהעסקה עומדת בכללים, שהיא חוקית ושהיא משתלמת גם בטווח הארוך. התאילנדים תמיד קיבלו אותנו באהבה. ולמרות ההתדרדרות ביחסים בין הישראלים לבין המקומיים, הם עדיין שמחים שאנחנו מגיעים לגן העדן הפרטי שלהם. הם באמת לא מבקשים יותר מדי, רק לכבד אותם ולשמור על החוק.