עם ישראל חי בתאילנד, ולמקומיים פשוט נמאס

"אין מקום שהם לא נמצאים בו - הכול של אבא שלהם": פאי, בנגקוק, קו-סמוי. אלו רק חלק קטן מהערים בתאילנד ש"נכבשו" בידי הישראלים בשנים אחרונות, ובשנת 2025 נשברו שיאים חדשים, גם במספר התיירים הישראלים שהגיעו למדינה, וגם במספר האירועים שערערו את ההרמוניה במדינה.

החודשים האחרונים העלו את התייר הישראלי המכוער לכותרות. עימותים עם האוכלוסייה המקומית, גל מעצרים של ישראלים בחשד שניהלו עסקים לא חוקיים, סמים - ובעיקר התחושה של התאילנדים: פשוט נמאס. "לא רואים תאילנדים עושים פיפי בצד של הרחוב. לא רואים אותם הולכים בלי חולצות", מספר גיא ברוך, מדריך גלישה ישראלי. "הם אף פעם לא צועקים. והם עם שמאוד מכבד את הזולת, את הסביבה. רואים התנגשות מאוד גדולה".

העלייה הראשונה

הגל הראשון של הישראלים שביצעו "עלייה" לתאילנד היה לפני כ-40 שנה. הם הקימו עסקים, פיתחו את הכלכלה המקומית והתמזגו עם המקומיים. "אנחנו הזרים פה, או-קיי?", אומר כפיר, בעל מסעדות בקוסמוי. "אנחנו נמצאים במדינה שלהם, אנחנו האורחים שלהם. אם תכבד אותם, הם יכבדו אותך בחזרה. אם לא תכבד, אז אתה תחטוף גם כן בחזרה".

העלייה השנייה: גל הקורונה

הקורונה הביאה לתאילנד את גל העלייה השני. אנשים שמצאו את ביתם החדש רחוק מהארץ, גיבשו קהילה ישראלית שמציינת את החגים. באותו הזמן עברה לכאן עם משפחתה מיכאלה שעם הגעתה לאי קיבלה את התואר, "המאמא של הישראלים בקופנגן".

"כשעברתי לגור פה, זה הזכיר לי מאוד-מאוד את מזכרת בתיה, מאיפה שעברתי", סיפרה מיכאלה. "הייתי צריכה רק לראות את משפחת ארביב, שוורצברג, מכלוף - כדי להרגיש שאני נמצאת בבית. בגלל זה בחרנו לגור פה"

הקהילה התפתחה מהר, ונוצר גם הצורך להקים בית ספר לילדי הרילוקיישן. בבית הספר לומדים ילדים מכל העולם, רובם ישראלים. בשולחן אחד לומדים על חנוכה, בסמוך על חג המולד. כמחווה למקומיים, בעלי בית הספר מזמינים את הילדים התאילנדים ללמוד בו בחינם. "יש לנו שיעור שמוקדש לתרבויות והתנהגויות", מספר מייקל, מנהל בית הספר "Tree Yard" בתאילנד. "כחלק מתוכנית הלימודים".

העלייה השלישית: 7 באוקטובר

אחרי 7 באוקטובר המושבה הישראלית בתאילנד צמחה משמעותית. גם בר ובעלה, ניצולי הנובה מצאו עצמם אחרי לבטים רבים בקופנגן. "כל היום חושב על מה יהיה מחר, מחשבות בלתי פוסקות, אתה כל הזמן באיזשהו לופ של לחץ", מספרת בר. "אתה מגיע לפה ודברים משתנים. אתה בעיקר מבין שאפשר לבחור אחרת". בר פתחה עסק לפילאטיס, שאליו מגיעות בעיקר ישראליות.

הקהילה שהתיישבה באי, קיבלה כולה את ה"צונאמי" שלי הישראלים שהגיעו לתאילנד לקראת סוף המלחמה. התיירים החדשים שהגיעו, יצרו כאוס שפגע בגן העדן השקט ובמרקם החיים שלאורך שנים מתנהל כמו שצריך.

"אין כניסה לישראלים"

"זו אשליה שאנחנו באנו והבאנו ושכללנו אותם, זה לא מעניין אותם", מספר עדי עייש, איש קריאייטיב המתגורר באי. "אנחנו באיזו אשליה שאתה יכול לקנות פה כל תאילנדי באלף באט. זה לא עובד ככה פשוט. לא קונים אותם בכסף".

בכל מקום בקופנגן ובכלל באיים ניתן לראות שלטים של מסעדות בעברית. מהשכרת רכבים ועד "הבננה לוטי הכי טעימה באי". לצד השלטים הללו, בעקבות שורה של מקרים עם תיירים ישראלים ומקומיים שגרים כאן, החלו להופיע כאן שלטים אחרים בעברית: "אין כניסה לישראלים".

מעבר לבושה שהישראלים שחיים בתאילנד חשים, לכל מעשה של תייר שמגיע לכותרות יש השלכות מיידיות על חיים של קהילה שלמה. "פתאום באים אליך, דופקים בדלת, 'תביא לי ויזה'", מספרת מיכאלה, "המאמא" של הישראלים. "אם יש לך או אין לך אישור. האי פולט את מי שלא צריך להיות פה, ומי שצריך להיות פה נשאר".