חודש פברואר, המתיחות הביטחונית גוברת ואיראן מפרסמת תמונות וסרטונים שטוענים: "פיתחנו טילי שיוט ארוכי טווח שיכולים להגיע ל-1,650 ק"מ". התעמולה מטהרן מגיעה בין היתר לסא"ל ג', שרואה את התיעודים ומכיר לעומק את הניסיון של איראן להשקיע בפיתוח טילים בליסטיים. לנגד עיניו הוא רואה משימה ברורה - לנתח את היכולות האמיתיות של האויב כדי להיות תמיד כמה צעדים לפניהם ולהתמודד עם האיום החדש.
"אנחנו סוג של בלשים טכנולוגיים והמשימה שלנו היא לנסות להבין מה עובר בראש של המדען שיושב באיראן, בסוריה או בלבנון", אומר סא"ל ג', בן 41, נשוי למיכל ואב ל-3 ילדים שמשמש כראש ענף אש בזירת המודיעין הטכנולוגי (זימ"ט) בחטיבת המחקר באמ"ן. " מה הוא מתכנן ומפתח כדי להבין איך זה הולך לפגוש את מדינת ישראל". הוא מסביר כי "הענף שלי מסתכל על איום האש בעורף מדינת ישראל באופן רוחבי, מאיראן במזרח ועד לרפיח שלידינו".
"וכך חוקרים את התעשיות של האויב ואת האמל"ח שהוא מפתח - ממשגרי לווייניים עד לרקטות", הוא ממשיך לפרט את הנעשה מאחורי הקלעים בריאיון למגזין N12. "עדיין ראשית הצירים והאיום המרכזי היא איראן ולא רק כמי שמייצאת את המהפכה, אלא גם את הטכנולוגיה והידע. לאורך השנים היא ביססה את השלוחים שלה סביבנו ובכך היא לא רק העבירה להם אמל"ח, אלא גם ידע וחניכה. אנחנו רואים ניצנים לזה בלבנון - אותם מפעלי טילים שנסראללה מתגאה בהם".
ובמקביל, יש תעשייה שלמה של אמל"ח בסוריה, בלבנון וגם בעזה.
"יש גם את התעשייה הסורית שפורסם שהיא נתמכת על ידי האיראניים מתוך הסתכלות צירית. האיראנים תומכים באסד כדי לרתום אותו וכדי שייצאו אמל"ח לציר וגם פורסם על יירוט הכטב"ם של חמאס. למעשה, איראן מנהלת עכשיו רשת, משפיעה על שלוחים לידינו ועוזרת להם להתעצם. ישנם פיתוחים ייחודיים ברצועת עזה ובלבנון כי הידע כבר הגיע לשם ויש שם תעשייה שמושתת גם על דרכים של חיזבאללה".
ואז הבעיה מכפילה את עצמה.
"נכון, הבעיה מכפילה את עצמה גם בגודל וגם במורכבות. לנו כחוקרים טכנולוגיים זה מאוד מאתגר. אם בעבר, היית אומר: אני עוקב אחרי איראן, מנסה להבין מה יש לה ויודע שאת אותו אמל"ח היא מייצאת החוצה לשלוחים שלה. עכשיו אני צריך לעשות גם את זה וגם להבין איזה אמל"ח מתפתח באופן עצמאי באותם אזורים ובאותן גזרות".
סא"ל ג' שהחל את שירותו בצה"ל ביחידת יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) ועסק בסילוק פצצות, יועד תחילה בכלל לקורס טייס שממנו הודח כעבור חודשים ספורים. תהליך שהיה רחוק מלהיות פשוט והתקבל באכזבה בביתו, אלא שהצעד הזה סלל עבורו את הדרך לחיל ההנדסה הקרבית שעודד אותו לצאת לקצונה – והפך עבורו לבית אמיתי. "הפכתי למפקד מחלקה ועשיתי קו בכל גזרה – סוריה, גבול לבנון, תרקומיא וגבול עזה, וכשמלחמת לבנון השנייה פורצת – הייתי עם טירונים שהיו רק 4 שבועות בצבא", הוא נזכר.
איך מתמודדים עם האתגר הזה?
"מצד אחד, כמפקד לוחם מגרד לי לעלות צפונה ולהילחם, בשביל זה הוכשרתי. מצד שני, יש פלוגה של 130 חיילים שאני עכשיו המפקד שלהם. ירדנו לגבול מצרים והחלפנו שם כוחות של שיריון שירדו להילחם. מצאתי את עצמי עם פלוגת טירונים אחראי כמעט על כל הגבול עם מצרים בתקופה של לפני הגדר".
ואז הבנת שאתה לא יכול לבד למרות הכול?
"מהר מאוד אני מבין שאני לא יכול בעצמי וזה גדול עליי. אנחנו מתעסקים בלתפוס בצורה אחראית את הקו. מצד אחד, לסכל הברחות ולסכל פח"ע. מצד שני, מבינים את מגבלות הסד"כ שאנחנו מפקדים עליהם, פלוגה של טירונים".
בהמשך סא"ל ג' נקרא לדגל בידי מי שהיה המ"פ שלו ששירת אז כמפקד בית הספר ביחידת יהל"ם. "הוא אמר לי: 'בוא, אני צריך שתעזור לי - תהיה מ"פ בבית הספר'. זה משך אותי וגיליתי שהעיסוק הזה מאוד מעניין אותי. התאהבתי במקצוע סילוק הפצצות".
"פתאום מגיע שלב מאוד מרגש, אנחנו אומרים: 'בינגו, מצאנו את מה שחיפשנו' - מצאנו משלוח איראני שהיה מיועד לחמאס והיו בו פצצות מרגמה, רקטות וגם מערכת טילי חוף-ים שאם הייתה מגיעה לחמאס - הייתה יכולה לסכן מאוד את החופש הימי של חיל הים שנערך לכך היטב"
מה כל כך מושך אותך בסילוק פצצות?
"יש בזה הרבה אדרנלין, אבל בעיקר יש בזה אתגר אינטלקטואלי מאוד גבוה. צורך להפעיל חשיבה יצירתית.. מסלול ההכשרה של סילוק פצצות כולל חודשיים שלמים של לימודים עיוניים - ללמוד את נבכי הפצצה, הטיל והרקטה. בהמשך עשיתי הסבה ומוניתי למפקד פלגת סילוק פצצות ביהל"ם".
אז היום אתה יודע להסביר עליהם מתוך שינה?
"הרבה מהדברים אני עדיין זוכר מתוך שינה".
במהלך שירותו, השתתף סא"ל ג' במבצעים רבים והגיע לתפקיד סגן מפקד היחידה. לפני יותר מעשור, בשנת 2011, הוא מצא עצמו בלב הים מפקד על כוח כחלק ממבצע "חוק ברזל" להשתלטות על אוניית המשא "ויקטוריה" שניסתה להבריח אמל"ח איראני לרצועת עזה ונתפסה בידי כוחותינו במבצע ייחודי. "הפשיטה הייתה במרחק גדול מהחוף ונערכנו לאפשרות שהתרחיש יתלקח, אבל לא נתקלנו בהתנגדות", הוא משחזר. "כשאיתרנו את המטען – בדקנו שאין שם דברים שעלולים לסכן את הכוח, התחלנו לפרוץ את המכולות ולנבור בהן, באמל"ח המוסתר בתוך שקים של עדשים וחתיכות כותנה".
"ופתאום מגיע שלב מאוד מרגש, אנחנו אומרים: 'בינגו, מצאנו את מה שחיפשנו'", הוא ממשיך. "מצאנו משלוח איראני שהיה מיועד לחמאס והיו בו פצצות מרגמה, רקטות וגם מערכת טילי חוף-ים שאם הייתה מגיעה לחמאס - הייתה יכולה לסכן מאוד את החופש הימי של חיל הים שנערך לכך היטב".
סא"ל ג' שעסק במהלך כל שירותו בפירוק פצצות, פגש לראשונה בסוף המבצע פנים שעד לאותו הרגע היו עבורו זרות - אנשי זירת המחקר הטכנולוגי חוקרים ומנתחים את האמל"ח שזה עתה נתפס ומנסים להבין את המשמעויות הרחבות שלו. כך, הוא הבין שהחלום החדש שלו הוא להשפיע על ביטחון המדינה - מזווית אחרת. כמה שנים מאוחר יותר, הוא זכה לסגירת מעגל: אותו רמ"ד שפגש קרא לו לדגל וכך החלה דרכו בזירת המחקר הטכנולוגי.
אתה מרגיש שחוסר הידע בטכנולוגיה מקשה עליך לפעמים?
"אני לא אשקר, אגיד שכן. אבל בעיקר אני חושב שאותה בורות גרמה לי לשאול הרבה שאלות בדרך וכששואלים שאלות – מקבלים תשובות ולא תמיד מרוצים מהן. מעודדים תהליך של למידה. כשנכנסתי שום דבר לא היה ברור לי אז שאלתי 'למה?'. אתה צריך כל יום חדשות לבקרים לנער את השטיח, לבדוק אם ההנחות ששמת הן נכונות ועדיין תקפות".
"הזירה משתנה לנגד עינינו וגם מאוד מורכבת", מודה סא"ל ג'. "הפיתוחים האיראניים לא דומים למה שקורה בזירה הצפונית ומה ששם – לא דומה למה שקורה בעזה. אנחנו כמפקדים, צריכים לקחת את הטכנולוגים וללמד אותם את המודיעין ואת קציני המודיעין וללמד אותם טכנולוגיה - ולייצר תמהיל שבו הם מפרים אחד את השני ומייצרים קבוצות אפקטיביות".
מתנהלים כל מיני מבצעים להשגת אמל"ח שלצה"ל יש עניין בהם?
"אחת הדרכים הטובות ביותר לנתח את יכולות האמל"ח היא לשים את הידיים עליו. את צריכה לראות חוקר שחוקר טיל מסוים או אמל"ח מסוים ולראשונה רואה אותו בעיניים שלו. זו אהבה ממבט ראשון. זה כמו לשים חוקר חיזבאללה לשתות קפה עם נסראללה".
"אנחנו שואפים לשים את ידינו על האמל"ח הזה, יש מקומות שבהם זה גלוי ופורסם", מציין סא"ל ג'. "ספינות נשק שנעצרות בדרך ומאמל"ח שנוחת פה, גם אם הוא מתרסק, אפשר להביא מהשברים שלו מידע יקר מפז. אנחנו שמחים לשים את ידינו על כל אמל"ח שאפשר, זה בסוף משפר את היכולות שלנו".
ואיך זה מתבצע בפועל?
לכל רקטה, טיל וכטב"ם שנוחת במדינת ישראל בין אם יורט ובין אם לא - מגיע צוות של חבלנים בין אם צבאיים או משטרתיים. אנחנו בקשר הדוק מאוד איתם ועם מערך מעבדות החבלה שלהם. אם מדברים על אמל"ח שאני קורא לו 'מחקר חומרה' – את ממש מגיעה לרסיסים עצמם או לטיל עצמו וחוקרת אותו".
אז במחסנים של צה"ל עומד האמל"ח של אויביי ישראל?
"חלק מהפריטים שהם לא מסוכנים כמו רקטה שיורטה מעזה - המנוע שלה יושב בחלק מהמקומות כדי שאנשים ילמדו. במשטרת ישראל, ביהל"ם ובמדף שלי".
סא"ל ג' קם ממקומו וניגש לארון שניצב במשרדו והיה נעול לאורך הריאיון. הוא שולף משם דגמים שונים של פצמ"רים ורקטות ששמורים בו היטב ומציג אותם בפניי: "זה פצמ"ר 60 מ"מ איראני – הוא קר, את יכולה להירגע", הוא צוחק. "זה פצמ"ר מ"מ איראני שניטרלנו כשהייתי בסילוק פצצות וזה רש"ק (ראש קרב) של הרקטה הקטנה ביותר שיש היום לארגונים", הוא מפרט. "היום יש טילים איראניים בקוטר של 600 מ"מ וטילים בלבנון שהם פי 3 גדולים יותר".
עד כמה הטכנולוגיה של האויב מתקדמת לעומת מה שלנו יש? כמו סוללות S-300 ומטוסים מתקדמים שאיראן עשויה לקבל?
"העליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל היא מובהקת על פני האויבים שלה, ואני חושב שגם הם מבינים את זה. בהרבה מקומות הם הולכים למקומות שבהם יותר נוח להם כי ישראל פיתחה לאורך השנים מערכת הגנה שאין אח ורע לה בעולם. כיפת ברזל ומערכות הגנה נוספות יחד עם יכולות מודיעיניות מתקדמות ומערכי הגנה בעורף".
ועדיין רואים את האויב מתקדם בקצב מסחרר.
"האויבים כל הזמן מתקדמים ומה שקרה בשנים האחרונות זה שההתקדמות הזו יותר קלה להם, כי יש פיתוחים טכנולוגיים שנגישים היום לכל אחד ולכל אזרח. טכנולוגיות שבעבר נחשבו לעוצמות של מדינות - היום אני ואת יכולים לקנות אותם. אפשר לקנות מחשבי טיסה מאיביי, גופים של טיסנים ואנטנות. כמו שאפשר להרכיב טיסן - תחברי לו ראש נפץ ויש לך כטב"ם".
לדבריו, השינויים בעולם אפשרו לאויבים שלנו בחלק מהמקומות "לצמצם את הפער ובחלק מהמקומות ממש לאתגר אותנו". ובחסות העידן הטכנולוגי, כיום לא נדרש מאמץ מיוחד כדי להתחקות אחר הפעולות של האויב, הכול נמצא ברשת. "הם פיתחו אמל"ח חדש ומעלים אותו בטוויטר ובין אם אלו תערוכות שלמות. היום אני יכול לדעת מה היה בתערוכה בסוריה ובאיראן מכך שאני נכנס לרשת", מספר סא"ל ג'.
ואיפה זה תופס אתכם?
"כשמומחים מסתכלים על תערוכה - הם צריכים לדעת לומר במה האיראנים מגזימים ושמים כהקרנת עוצמה ויכול להיות שלא אוחזים ביכולת הזו, ומאחורי מה יש באמת מערכת אמל"ח קיימת. אנחנו לומדים המון מסקירה של תערוכות, מסרטונים שעולים ליוטיוב וממה שעולה היום באוקראינה".
"אנחנו רואים אפשרות סבירה של עימות רב-זירתי. לא נראה את מה שראינו בלבנון השנייה, שזה עימות רק מול חיזבאללה, ואנחנו יכולים לבודד את המרחב. אנחנו מניחים שכולם יצטרפו וינצלו את ההזדמנות"
מה אתם לוקחים מהמלחמה של רוסיה-אוקראינה?
"המלחמה עצמה היא אירוע טרגי. יכול להיות ששנתיים-שלוש אחורה אם היו שואלים אותנו אם זה הגיוני, היינו אומרים שלגמרי סביר שרוסיה תפלוש לאוקראינה. אבל כחוקר טכנולוגי יש פה הרבה מה ללמוד. זו פעם ראשונה שאנחנו רואים הפעלה נרחבת של אמל"ח מדויק. הרוסים יורים טילים מדויקים מהאוויר, קרקע-קרקע, מהים. ובמקביל - האוקראינים מתמודדים עם זה".
"רוסיה מפעילה כטב"מים איראניים, והאיראניים מספקים להם כמויות גדולות, אני לומד את תורת ההפעלה של אותם כטב"מים ומקבל רעיונות איך להתמודד איתם", הוא מוסיף. "אני חושב שלכטב"מים באוקראינה הייתה השפעה משמעותית על הלחימה, אבל את רואה שכמו במלחמה – הצד השני לומד להתגונן ומפתח טכניקות. חלקן אפילו לא מאוד היי-טק - שימוש במקלעים ובמערכות שנחשבות מיושנות כדי להתמודד, כמו זיהוי הכטב"מים לפי הרעש באמצעות אפליקציה שפיתחו: את שולחת מיקום כשיש רעש ודרכה מתחילים לאתר".
איך אתם נערכים לאפשרות שלא יהיה מנוס מפעולה אל מול איראן?
"צה"ל קיבל הנחיה להיערך לעימות מול איראן כפי שפורסם ואנחנו מעריכים שזה יגרור אחריו התלקחות אזורית, וכנראה גם עימות עם חיזבאללה או חמאס. אנחנו רואים אפשרות סבירה של עימות רב-זירתי. לא נראה את מה שראינו בלבנון השנייה, שזה עימות רק מול חיזבאללה, ואנחנו יכולים לבודד את המרחב. אנחנו מניחים שכולם יצטרפו וינצלו את ההזדמנות".
בצל חודש רמדאן שמתנגש עם פסח ונחשב למועד נפיץ ומועד לפורענות, גם בזירת המודיעין הטכנולוגי נערכים לאפשרות שהגפרור הדולק ייפול לתוך החבית שעלולה להבעיר את האזור. "אנחנו מסתכלים על מה שהאויב מפתח, איך הוא רוצה לפגוע או לאתגר אותנו - והמטרה שלנו היא למנוע הפתעה. מאוד קשה להתאושש ממצב שבו בזמן מלחמה, האויב שולף יכולת טכנולוגית שלא הכרנו. זה לא מספיק שאני יודע מה קורה היום. אני צריך גם להעריך מה הולך להיות בעתיד כדי שנוכל לפתח מענה לאיומים".