בערים רבות ברחבי הארץ הפקקים הם לא הדבר היחיד שגורם לנהגים לבזבז שעות רבות ברכב, אלא גם המחסור החמור בחניות. נתוני אפליקציית פנגו מראים שבין השנים 2019 ל-2021 נרשמה עליה של 7.5% במספר החניות שביצעו אנשים בישראל באמצעות האפליקציה - זאת על אף שבערים מסוימות, כמו תל אביב, מספר החניות הזמינות רק ירד. מה שמתדלק את המחסור הוא מחיר החניה בתל אביב לפי שעה, שלא מתקרב למחיר החניות בערים הגדולות בחו"ל, עובדה שעלולה להשתנות בעקבות הרפורמה בחניות.
מנתוני פנגו עולה כי במספר ערים כמות אירועי החניה עלו משמעותית: באשדוד מספר החניות עלה ב-97.7%, בבית דגן ב-53.2%, טבריה עם עלייה של 50.8%, אילת עם עלייה של 50%, בים המלח מספר אירועי החניה עלו ב-44.2%, באשקלון ב-41.4%, בהרצליה ב-32.1%, וברמת גן ב-6.9%. במקביל, ביישובים אחרים כמות אירועי החניה ירשה משמעותית: בבנימינה נרשמה ירידה של 32%, בהוד השרון ירידה של 34%, באור יהודה 18%, תל אביב עם ירידה של 17.2%, גבעתיים רשמה ירידה של 16.5%, ובירושלים ירידה של 6.4%.
"הקורונה, הסגרים וסגירת השמיים הובילו לצמיחה בתיירות פנים ביחס לשנים קודמות עבר, שהתבטאו בעלייה משמעותית בהפעלות חניה בערי תיירות ובערי חוף", הסביר רועי אלבז, מנכ"ל פנגו. "מנגד, צמצום חניות כחול לבן בתל אביב (לטובת הרכבת הקלה, שבילי אופניים ואוטותל), הסגר בתחילת 2021 והמעבר של חברות רבות לעבודה היברידית, הפחיתו את הפעלות החניה בעיר באופן משמעותי וירושלים אף תפסה את הבכורה כעיר עם הכי הרבה אירועי חניה בארץ. עלייתם של למעלה מ-400 אלף רכבים לכביש מתחילת 2020 הובילו באופן טבעי גם לעלייה בהפעלות החניה בשנתיים האחרונות".
החניה בכחול לבן בישראל יחסית זולה, וניתן לראות שפערי המחירים בין הערים הזולות ביותר לחניה (אשקלון, קצרין ועוד) לבין הערים היקרות ביותר לחניה (תל אביב, ירושלים, רמת גן ועוד) מגיע לכ-5 שקלים לשעה בלבד. הסיבה לכך היא שלחניות כחול לבן יש תעריף מקסימלי, 6.3 שקלים לשעה כיום, ולעיריות אסור לחרוג ממנו.
המצב הזה הולך להשתנות לחלוטין כשתיכנס לתוקף הרפורמה בחניה שצפויה לצאת לדרך ב-2022, ובמסגרתה יתבטל התעריף המקסימלי לחניה כחול לבן, עיריות יוכלו לגבות כראות עיניהן על חניה בכחול לבן, ובסוף הדרך המדינה תחייב את העיריות לקבוע אזורי חניה מצומצמים, שרק בהם תושבי המקום יוכלו לחנות בחינם. המטרה של הרפורמה היא לצמצם עוד יותר את האפשרות לחנות במרכזי הערים העמוסות ולמנוע מרכבים רבים להיכנס לאזורי הביקוש.
"חניה היא משאב בחוסר ולכן אנחנו צריכים לנהל אותה בצורה חכמה יותר", מסביר אלבז. "הרציונל של רפורמת החניה הוא לאפשר לרשויות המקומיות לשנות את המחיר בהתאם לביקוש וההיצע. בסופו של דבר ההמלצה שלנו היא לקחת את הכלי הזה כדי לעלות את המחיר באזורים ובשעות שהביקוש הוא גבוה, אך באותה מידה להוריד את המחיר באזורים ובשעות שהביקוש נמוך יותר ובכך לאפשר לכולנו כציבור הנהגים לא לשלם יותר".
ניתן לראות שבערים אחרות בעולם כבר מיישמים את המדיניות שלא רואה בחניה שירות בסיסי שהעיריה מספקת לנהגים. לעומת מחירי החניה הזולים יחסית בתל אביב, הן בכחול לבן והן בחניונים, בערים גדולות בחו"ל המחירים כפולים ואף יותר מכך. בהחלט יכול להיות שבשנים הקרובות גם בישראל נראה מחירים דומים. עם זאת, ניתן לקוות שעד שנגיע לשם התחבורה הציבורית תהיה טובה יותר מה שיאפשר לנו להשאיר את הרכב בבית ולהגיע בצורות אחרות למרכזי הערים.
ועל אף ש"זול" יחסית בישראל, מחיר שעת חניה בחניון אינו זניח כלל. בתל אביב מחיר ממוצע לשעת חניה ראשונה בחניונים באזור הקריה עומד על 20 שקלים, והמקסימום היומי נע בין 48-100 שקלים. אך תל אביב אינה היקרה ביותר: ברמת גן מחיר ממוצע לשעה באזור הבורסה הינו 25 שקלים והמקסימום היומי באזור נע בין 80-100 שקלים; בירושלים מחיר ממוצע לשעה במרכז העיר נאמד בכ-20 שקלים והמקסימום היומי מתחיל ב-60 ויכול להגיע ל-110 שקלים.
אך יש גם ערים שבהם יהיה לכם זול יותר להחנות את הרכב בחניון: באשקלון מחיר ממוצע לשעה באזור המרינה הינו 12 שקלים ומקסימום לחניה יומית הוא 24 שקלים; בחיפה מחיר לשעה באזור בית המשפט הוא 25 שקלים ו מקסימום לחניה יומית - 50 שקלים; ובחדרה המחיר נע בין שעה ראשונה בחינם ל-15 שקלים, והמחיר היומי נע בין 45-60 שקלים.
וחשוב לזכור שמחירי החניות אינן השיקול היחיד בשאלה אם להוציא אוטו או דווקא לבחור בשיטת תחבורה אחרת. ערים רבות עמוסות ברכבים וחיפושי החניה בהם עלולים לבזבז זמן ארוך, מייגע ויקר בשעות העומס. מלבד המחיר הנפשי, לחיפושי החניה יש גם מחיר כלכלי - חצי שעה נוספת באוטו, בנסיעה איטית, מבזבזת לכם לא מעט דלק. אז המלצה חמה היא לגזור ולשמור את טבלת שעות העומס בכל עיר, ולא לנסוע למרכזי הערים באוטו בשעות העמוסות ביותר.