"אנשים צריכים להבין שהם צריכים להיות יותר עדינים מאחורי המקלדת ושיש דרך לנהל שיח"

ככל שאנחנו מתקרבים יותר לבחירות, שייערכו בשבוע הבא, הרשתות החברתיות מתמלאות ביוצרי תוכן ומשפיענים אשר מתעסקים בהן. החל מיוצרים שמזוהים עם שיח פוליטי וביקורתי, כמו שיר שחף ולוסיל בלקרמן, שסוקרת בימים האחרונים את כל מצעי המפלגות, ועד דנה זרמון, שניצלה את הפלטפורמה שלה באינסטגרם, שמונה מיליון עוקבים, וראיינה את גדי איזנקוט, מירב בן ארי ונפתלי בנט.

בטיקטוק ישראל לא לוקחים כמובן שום צד, אבל כן פועלים סביב הבחירות בשני אופנים מרכזיים – מניעת פייק ניוז והשפעה זרה, שעל כך עוד נפרט, וניסיון לשמירה על שיח מכבד ברשת.

על רקע זה, הם ערכו בשבוע שעבר במשרדי החברה בתל אביב בשיתוף עם ועדת הבחירות המרכזית, מפגש בין נציגות מיזם "הדיבור", שנוסד על ידי משפחות שכולות מה-7 באוקטובר במטרה להפסיק את השיח האלים במדינה וברשתות החברתיות, וכ-20 יוצרות ויוצרי תוכן מובילים בפלטפורמה. מדובר דווקא ביוצרים שלא מזוהים עם פוליטיקה בעמודים שלהם, ורובם מתעסקים בתוכן אישי, ראיונות או אוכל, ביניהם מיכל מצוב, אלינה רבינוביץ, עמית בן דוד, שיינה היידי, אלכס שולץ, אביה הוכמן, אביתר עוזרי ועוד.

מצד "הדיבור" הגיעו שרית זוסמן, אמו של בן זוסמן ז"ל, והדר אלעד-בן הרוש, אלמנתו של דניאל יעקב בן הרוש ז"ל, שניהם נפלו בקרבות בעזה בדצמבר 2023 (במועדים שונים). הן הדגישו כי למרות הפעילות שלהן, לקידום תרבות של שיח ענייני ומכבד בציבוריות הישראליות, עם דגש על הכנסת, התקשורת והרשתות החברתיות, הן, שאיבדו את היקר להן מכל, לא תמימות.

"אנחנו לא מבקשים מאיש לוותר על דעותיו, לטשטש מחלוקות או להימנע מוויכוח. להפך, המחלוקת היא חלק חשוב והכרחי בחברה דמוקרטית, אבל אסור לנו לאפשר לה להפוך לשנאה ולשיסוי", אמרה זוסמן, שותפה במיזם. "הרשתות החברתיות הן חלק משמעותי מאוד מהשיח הציבורי בישראל, וליוצרי התוכן יש יכולת להשפיע על האופן שבו אנחנו מדברים זה עם זה. לכן, חשוב לנו לפגוש אותם, להקשיב להם ולרתום אותם למאמץ המשותף לקידום שיח מכבד".

אלכס שולץ, שהתפרסם בראיונות הרחוב שהוא עושה עם המיקרופון הממותג שלו, בעל 400 אלף עוקבים בטיקטוק, מספר ל-mako כי הוא בוחר במוצהר להתרחק לחלוטין מתוכן פוליטי.

"בתוכן שלי אני לא נוגע בכלל בפוליטיקה. אני לא אוהב את זה, כי בסוף הרבה כן מדברים על פוליטיקה, ואני עוזב את זה בצד", הוא מסביר ל-mako. "אני מאוד אוהב פוליטיקה ומבין בפוליטיקה, אבל אני לא רוצה שזה יהיה התוכן שלי, בא לי שיהיה נקי".

שולץ, שמכיר את המערכת הפוליטית מבפנים, מספר כי שימש בעבר כדובר של חברי הכנסת אורן חזן ("הוא היה אצלי בחתונה, אחלה גבר") ושרן השכל מהליכוד, אך מעיד כי הניסיון הזה דווקא הרחיק אותו מהתחום: "הייתי דובר בכנסת לפני שש–שבע שנים, ומאז זה לא מעניין אותי לגעת בזה. פוליטיקה זה נושא מלוכלך. כדי להצליח אתה צריך לרדת על האחר. כשאתה צהוב זה מצליח, ואני לא רוצה לגעת בזה".

גם בתקופת הבחירות הנוכחית, כשברשת צפים קמפיינים וסרטונים פוליטיים מכל עבר, שולץ מבהיר כי ימשיך בקו הניטרלי. לדבריו, הוא אף סירב להצעות כספיות לקידום מסרים: "שאלו אותי לא מזמן: 'אלכס, אתה רוצה לפרסם איזושהי מפלגה בתשלום?' אני אפילו לא יודע איזו מפלגה, כי לא הגעתי לשם – אמרתי מראש לא".

במקום זאת, הוא מעדיף להתמקד בתוכן קהילתי וחיובי: "אני משתדל לעשות תכנים ערכיים. אני הולך לפחות פעם–פעמיים בשבוע לעמותות, לתת במה לילדים, לחיילים, להרים. אצלי אין כמעט הורדות, הראיונות הם לרוב אחד על אחד, ואני מנסה כמה שיותר שלא יהיה 'הייט' בסרטונים".

גם יוצרות התוכן עמית בן דוד (עמית מיוזיק עם 450 אלף עוקבים בטיקטוק) ואלינה רבינוביץ (גם עם 450 אלף עוקבים בפלטפורמה), שהשתתפו במפגש, מסבירות ל-mako מדוע הן נמנעות מעיסוק בפוליטיקה בעמודים שלהן.

"האמת שאני לא מתעסקת בפוליטיקה בכלל בעמודים שלי", אומרת בן דוד. "רציתי לבוא לפה כי הטופיק של האירוע הזה הוא שיח חיובי. לא משנה באיזה נושא אנחנו דנים – בפוליטיקה, בביוטי או באיזו מחלוקת שרצה ברשת – אנשים צריכים להבין שהם צריכים להיות יותר עדינים מאחורי המקלדת ושיש דרך לנהל שיח על כל דבר. אנחנו יכולים להיות יותר טובים אחד לשני, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע לפוליטיקה ולשיח על דעות שונות". בן דוד מדגישה כי אין בכוונתה לחשוף את כוונת ההצבעה שלה: "לא הייתי רוצה להטות אף בן אדם לשום כיוון, אני לא מאלה שילכו ויגידו למה אני מצביעה. מה שאני כן יכולה לעודד זה שיח חיובי, ושמירה על השפיות והערבות ההדדית בתוך כל הדבר הזה".

יוצרת התוכן אלינה רבינוביץ' מצטרפת לדבריה, ומשתפת את החשש מפני המחיר הכרוך בהבעת עמדה ברשת: "לי יש דעות פוליטיות, אבל אני לא מספרת אותן ברשתות מפחד – מתגובות רעות ומפחד שאני חושבת משהו שונה ממישהו אחר", היא אומרת. "בחירות זו תקופה של המון ריבים ומחלוקות, במיוחד ברשתות. אנשים כועסים על מי שמנסה להישאר ממלכתי, והתגובות האלה יוצרות עוד יותר ריבים במדינה, בעוד שהכי חשוב זה שנהיה מאוחדים".

רבינוביץ' ציינה כי היא כן קוראת לעוקביה לממש את זכותם ולהצביע, אך נמנעת מלהמליץ על מועמד מסוים: "עוקבים שלי שמתייעצים איתי – ויש לי עוקבים שמצביעים פעם ראשונה – אני שולחת להם לינק לשאלונים של 'מי מתאים לי'. אני אומרת להם: 'תענו על השאלות ותראו מה מתאים לכם, אני לא אמורה לשכנע בן אדם'. כל הסרטונים של 'רק ביבי' או 'רק לא ביבי' – אני לא מתעסקת בזה, לכל בן אדם יש דעה משלו וכולנו צריכים לחיות ביחד בסופו של דבר".

לדבריה, ההחלטה שלא להתבטא נובעת גם משיקולים מקצועיים מובהקים: "אני יודעת במאה אחוז שזה היה פוגע בי. להרבה משרדי פרסום ואנשים שעומדים בראש חברות יש דעה ספציפית. אנחנו מדינה קטנה, והם יכולים ברגע להחליט שהם לא רוצים לעבוד איתי, כי אני כן אוהבת או לא אוהבת את ביבי. אני לא רוצה שזה יפגע לי בעבודה. אני רוצה להפיץ טוב ולא לריב עם אנשים על דעות".

משתתפת בולטת נוספת במפגש במשרדי טיקטוק הייתה יוצרת התוכן אביה הוכמן, שהיא גם בת זוגו של גיא הוכמן, שכבר שיתפה פעולה מספר פעמים בעבר עם מיזם "הדיבור".

"אני עוסקת בפוליטיקה יותר בראייה חברתית, פחות מהמקום הצהוב של להתחיל לדבר על פוליטיקאים, אלא באמת על איך אנחנו כחברה מתנהגים, מדברים ומתבטאים", היא מספרת ל-mako. "אני בעיקר עוסקת בתוכן שמדבר על היום שאחרי הבחירות, על זה שכולנו בסוף נשארים כאן, בין שמישהו הצביע X ובין שמישהו הצביע Y".

למרות הסקרנות סביב עמדותיה, היא נמנעת מלהצהיר במי תבחר: "אני מתלבטת אם לחשוף, כי אני מנסה להבין בסוף מה המשמעות של זה. אוקיי, אז אני אגיד, ואז מה? בשביל מה לעשות את זה? כל מה שאני עוסקת בו זה בעצם לנסות לאחד ולחבר. לא דחוף לי להגיד למי אני מצביעה בתקופה כל כך סוערת, עברנו כל כך הרבה כעם. בשביל להרגיש שאמרתי מה שאני הולכת לעשות ביום אחד בארבע שנים? מה זה ייתן לי? מה זה ייתן לחברה?".

הוכמן אף ערכה לאחרונה סקר בקרב עוקביה, בו גילתה כי רובם ניחשו נכון את הכיוון הפוליטי שלה, אך הצהירו כי הם עצמם מצביעים למפלגות שונות לחלוטין: "שמחתי לגלות שיש פער בין מה שהם מצביעים למה שהם חושבים שאני מצביעה. זאת אומרת שאני מצליחה לגרום לזה שיהיה פה שיח הרבה יותר טוב. הם אומנם רואים את הדברים אחרת ממני, אבל אנחנו מצליחים לנהל שיח מאוד בריא ומאוד יפה על עמדות פוליטיות". אתמול עוד שיתפה בסטורי כי היא מתלבטת אם "לצאת מהפרגוד" ולשתף למי היא מצביעה, אך היא הסתפקה בכך שהיא מבקשת שתקום ממשלה ציונית רחבה.

לדבריה, כ-99% מהתגובות שהיא מקבלת ברשת הן חיוביות ומכבדות: "היום מישהי כתבה לי: 'אני לא סובלת את הדעות שאני יודעת שאת מחזיקה בהן, אבל אני כל כך אוהבת אותך על איך שאת מציגה ומדברת על הכל, שזאת הסיבה שאני כאן'. אם הקהל שלי מקשיב למה שלי יש להגיד – שזה לדבר טוב, לדבר יפה ולהתנהל בדיונים בצורה מכבדת – אני את שלי עשיתי". כמו כן, ציינה כי דחתה פניות של פוליטיקאים שביקשו להיפגש עמה: "הייתי שמחה באופן תיאורטי, אבל אני לא מתכוונת להביע דעה או תמיכה פומבית באף אחד, ולכן נאלצתי לסרב בחיוך".

על החיבור וההתנדבות המתמשכת עם מיזם "הדיבור" היא מספרת: "הייתי איתם בכנסת ועוד. מאוד קשה להביא שינוי, ושינויים מהמקום החיובי זה תמיד הרבה יותר קשה, אבל אנחנו מגויסים לעבודה ארוכה וקשה כי המטרה היא הכי חיובית וחשובה שיש. אני עושה את זה בהתנדבות, וברגע שהם קוראים לי לדגל – אני שמה את הילדים בבייביסיטר ומתייצבת".

ההיערכות לבחירות בטיקטוק: אפס פרסום ממומן, חמ"ל ייעודי וסיכול רשתות השפעה

מעבר למאמצי ההידברות של היוצרים, בטיקטוק נערכים לבחירות גם בהיבטים הטכנולוגיים. אי אפשר לחמוק כאמור מהבחירות ברשתות החברתיות, אבל יש הבדל אחד שלא כולם מודעים אליו: בטיקטוק כל התוכן הפוליטי הוא אורגני בלבד. לעומת פלטפורמות כמו X, פייסבוק ואינסטגרם – המאפשרות מודעות ממומנות של פוליטיקאים – טיקטוק אוסרת על כך באופן גורף.

"אנחנו פלטפורמה שלא מאפשרת פרסום פוליטי ממומן בכלל. טיקטוק לא עושה כסף במערכת בחירות, ואי אפשר לשים שקל מאחורי תוכן פוליטי – לא מפלגה, לא חבר כנסת ולא אקטיביסט. הכל אורגני", אומר ל-mako ליאור וינטרוב, סמנכ"ל מדיניות ציבורית בטיקטוק ישראל. במקביל, החברה מנגישה למשתמשים המחפשים מידע על הבחירות באנר מיוחד המפנה למרכז מידע ייעודי: "זה מרכז שמבוסס כולו על תכנים של ועדת הבחירות המרכזית ומשרד הפנים, עם סרטונים איך לזהות פייק וסרטונים חינוכיים של איגוד האינטרנט. הכל במטרה לאפשר לקהילה שלנו, ובמיוחד לבוחרי פעם ראשונה, לקבל את המידע הנכון ולשמור על שיח אותנטי".

בדוח השקיפות הרבעוני שלה פרסמה טיקטוק את נתוני פעילות האכיפה שלה והגנה על טוהר הבחירות בישראל. לפי נתוני החברה, בין ה-7 ביוני ל-5 בספטמבר הוסרו 45,311 סרטונים שהפרו את מדיניות יושרת הבחירות, מידע כוזב ותכנים מטעים שנוצרו ב-AI, כאשר למעלה מ-99.7% מהם אותרו והוסרו באופן יזום עוד לפני שדווחו. בנוסף, הוסרו 1,431 חשבונות שהתחזו למועמדים ולנבחרי ציבור, וסוכלו שתי פעילויות השפעה מאורגנות: רשת של חמישה חשבונות שהופעלה מאיראן, לצד רשת מקומית של 306 חשבונות שפעלה להדהד מסרים פוליטיים באופן לא אותנטי.

"הבחירות הן האירוע הכי משמעותי שיש במדינת ישראל השנה, וגם אירוע מאוד משמעותי בשבילנו. יש לנו מחויבות בלתי מתפשרת לעשות כל מה שניתן לטובת שמירה על טוהר הבחירות, ולמנוע כל דבר שיכול לפגוע בתהליך הדמוקרטי ולהפריע לישראלים לממש את זכותם ולקבל החלטות נכונות מבחינתם במה להצביע", אומר וינטרוב. לדבריו, "בזמן בחירות בעצם המערכת דרוכה יותר ויש עליה עוד שכבה של רגישות יתר", כאשר הפלטפורמה פועלת להסרת תכנים מפרים באופן אוטונומי: "אנחנו מורידים בין 97 ל-99 אחוז מהתכנים המפרים בעצמנו לפני שקיבלנו דיווח, לפני שהם קיבלו צפייה אחת. הרוב המוחלט נעצר עוד לפני שזה מגיע לצרכן הסופי".

במסגרת ההיערכות הקימה החברה חמ"ל ייעודי הפועל כבר חודשים מראש, ולדברי וינטרוב, "בזמן מערכת בחירות יהיה לנו חמ"ל פיזי, כולל אנשים שמגיעים מחו"ל, כדי לתת את המענה. עד שלא נחתמות הבחירות והכנסת מאשרת את התוצאות, החמ"ל הזה לא מתפזר". המטרה היא לעצור ניסיונות של פייק ניוז ושיבוש הבחירות. "אם מישהו בא ואומר 'הקלפי בעפולה סגורה, אין מה להגיע' במטרה לפגוע ולהטעות – הדברים האלה ירדו לחלוטין אחרי בדיקה", אומר וינטרוב, ומציין שבמקרים מורכבים נעזרת החברה בגורמי בדיקה חיצוניים כמו רויטרס כדי להימנע מהכרעות מוטות.

באשר להתמודדות עם תכני בינה מלאכותית, מסביר וינטרוב כי החברה משתמשת בפרוטוקול C2PA לתיוג תכנים, והדגש העיקרי מושם על כוונת הזדון: "אנחנו מסתכלים אם יש פה כוונה ממש להטעות. איפה שיש ביקורת, שיח, ולפעמים זה סאטירי אבל ברור שזה המסר ולא ניסיון להטעות – זה דבר שעובר. אבל לקחת מישהו, להשתיל אותו בתמונה שהוא לא שם ולהציג את זה כאותנטי – זה ירד".