אין ספק שהתפקיד של טיקטוק במלחמה בעזה הוא קריטי לדעת הקהל על ישראל. בתחילת טבח 7 באוקטובר הופיעו באפליקציה סרטונים גרפיים של זוועות החמאס שירדו ממנה בסופו של דבר, אך לאחר מכן האשטאגים שונים הפכו לוויראלים, כמו המכתב של בן לאדן והשימוש הנרחב באימוג'י האבטיח המזוהה עם "המאבק הפלסטיני".
כעת במסגרת דיווח של הוושינגטון פוסט נטען שטיקטוק החליטה להוריד פיצ'ר מוכר שלה בעקבות הביקורות שהוטחו בה על עידוד תכנים אנטי-ישראלים ואנטישמיים. הפיצ'ר המדובר הוא הצגת מספר צפיות בסרטונים עם האשטאג מסוים. בעוד שזו תכונה שנראית די תמימה, חוקרים סבורים כי היא מצביעה על מגמות ברשת החברתית הפופולרית בקרב צעירים. על פי מספר צפיות שיש להאשטאג כלשהו, חוקרים ניסו להוכיח שהרשת החברתית מעודדת תכנים פרו-פלסטינים אל מול תכנים פרו-ישראליים שחלק מיוצרי התוכן טוענים שמושתקים.
הפיצ'ר, שהחברה שינתה ללא הודעה רשמית, היה אחד מהכלים העיקריים שבהם השתמשו המבקרים כדי לטעון שהפלטפורמה מגבירה בצורה לא פרופורציונאלית תוכן פרו-פלסטיני. חיפושים אחר האשטאג מסוים מציגים כעת רק את מספר הפוסטים הקשורים אליו, ללא מספר הצפיות הכולל.
TikTok quietly kills hashtag view count feature https://t.co/qmtEeeMFSk
דובר טיקטוק, אלכס האורק, אמר לווישינגטון פוסט שהשינוי בוצע בחודש שעבר, והוסיף כי החברה "מפתחת כל הזמן את הפלטפורמה והצגת מדדי האשטאג לפי מספר פוסטים מיישרת קו עם הסטנדרטים בתעשייה". הוא ציין שלחוקרים אקדמיים יש דרכים אחרות ללמוד על תוכן של טיקטוק.
עם זאת, המרכז למלחמה בשנאה דיגיטלית, קבוצת הסברה שציינה לראשונה את השינוי ביום רביעי, כינה אותו "צעד אחורה בשקיפות" ש"מקשה על הבנת היקף הנזקים הפוטנציאליים".
הקבוצה השתמשה בתכונה במהלך השנים כדי לחקור הפצה של סרטונים המקדמים אנטישמיות, הפרעות אכילה ותכנים מזיקים אחרים. כך לדוגמה, בדיווח מהשנה שעברה, הקבוצה אמרה שסרטוני טיקטוק המקדמים סטרואידים ותרופות דומות נראו יותר מ-589 מיליון פעמים.
ההכרה של טיקטוק בשינוי מגיעה חודש לאחר שהאפליקציה הגבילה כלי נוסף, Creative Center, שחוקרים השתמשו בו כדי לבחון את ההבדלים במספרי הצפייה בסרטונים במהלך המלחמה בעזה. הכלי הזה כבר לא מספק מידע על האשטאגים הקשורים למלחמה או על נושאים פוליטיים אחרים. המבקרים של טיקטוק השתמשו בנתונים הללו כדי לטעון שהאפליקציה בחרה להציע נקודת מבט מוטה על הסכסוך, וזאת כדי לקדם את המדיניות של הממשל הסיני. מנגד, החברה חולקת על הטענות הללו בתוקף. האורק, דובר טיקטוק, אמר שהכלי נבנה עבור מפרסמים ונעשה בו שימוש לרעה כדי "להסיק מסקנות לא מדויקות", והוסיף כי השינוי "יבטיח שהוא ישמש למטרה המיועדת לו".
ולא רק המבקרים טענו שהאפליקציה מקדמת תכנים פרו-פלסטיניים, אלא גם יוצרי תוכן שראו את נתוני החשיפה שלהם יורדים בחדות בעקבות סוג התכנים שהם החלו להעלות. אם המספרים ברשתות אחרות כמו אינסטגרם ופייסבוק נשארו יציבים או אפילו עלו בעקבות המלחמה, בטיקטוק הם חוו ירידה חדה. כך למשל סיפר דני בולר, אחד מהיוצרים היותר מוכרים בהסברה הישראלית, שהחליט להפסיק לעלות לטיקטוק תכנים פוליטיים.
בשיחה עם mako סיפר בולר על העזיבה והמספרים שהשתנו בחשיפה שלו: "בגלל סין, טיקטוק נוטים לצד הפרו-פלסטיני במלחמה. בפלטפורמות האחרות מספר הצפיות גבוה הרבה יותר, במקרה שלי, למרות שיש לי שם משמעותית פחות עוקבים מאשר בטיקטוק".
@ask_dani ♬ original sound - Ask Dani
לצד זאת, נציין שנתוני ההאשטאג של טיקטוק הם לא מדד מושלם להערכת התנהגות משתמשים. סרטונים רבים לא מקבלים האשטאג בכלל, חלק מהיוצרים מוסיפים אותם כדי לנסות להגיע לחשיפה גבוהה יותר בנושאים ויראלים אחרים וחלק מהיוצרים מוסיפים אותם לסרטונים רק כדי לבקר את מה שהם מתארים. ספירת הצפיות הכוללת של האשטאג, המידע שטיקטוק מסתירה כעת, אינה מדויקת מכיוון שהיא אינה מספקת אינדיקציה אם סרטון מקודם בכבדות על ידי האלגוריתם של האפליקציה או שהוא פופולרי מסיבות אחרות.
החברה כן חולקת כמה נתונים ציבוריים הקשורים לביצועי וידאו ותוצאות חיפוש באמצעות מערכת בשם Research API, אך הגישה למערכת מוגבלת לחוקרים אקדמיים מארה"ב שחייבים להגיש בקשה ולהיבחר על ידי טיקטוק.
ואם טיקטוק מקבלת ביקורת על קידום תכנים פרו פלסטיניים, אצל המתחרים מנגד יש ביקורת הפוכה. על פי הגארדיאן הבריטי. מטא שוקלת להרחיב ו"לבחון מחדש" את מדיניות דברי השנאה שלה סביב המונח "ציוני". החברה פנתה ונפגשה עם יותר מ-10 ארגונים ערבים, מוסלמים ופרו-פלסטינים ביום שישי כדי לדון בתוכניות של החברה לבחון את המדיניות כדי להבטיח שהמונח "ציוני" לא מתחבר למונחים יהודי או ישראלי.
המדיניות כפי שהיא קיימת היום מאפשרת להשתמש במונח "ציוני" ב"שיח פוליטי אך יש להסיר אותו כאשר הוא משמש במפורש כפרוקסי ליהודים או ישראלים בצורה לא אנושית או אלימה", כך נכתב באימייל ששלח נציג מטא לארגונים שהזמין אותם למפגש ביום שישי. עוד נכתב באימייל שהחברה שוקלת לבחון אותו לאור פוסטים שמשתמשים ו"בעלי מניות בחברה" דיווחו עליהם לאחרונה, כתב נציג מטא.
Meta, Facebook is considering removing posts with the word 'Zionist'.
"בעוד שהמונח 'ציוני' מתייחס לרוב לאידיאולוגיה של אדם, שאינה מאפיין מוגן, ניתן להשתמש בו גם כדי להתייחס לאנשים יהודים או ישראלים", נכתב במייל. "בהתחשב בעלייה בשיח הציבורי המקוטב עקב האירועים העכשוויים במזרח התיכון, אנו מאמינים שחשוב להעריך את ההנחיה שלנו לסקירת פוסטים המשתמשים במונח 'ציוני'".
לפני הפגישה, 73 ארגונים שלחו מכתב למטא וטענו כי הרחבת המדיניות המוצעת "תאפיין בקלות רבה מדי שיחות על ציונים וציונות - כאנטישמיות במהות... ההתייחסות ל'ציוני' כאל פרוקסי תעודד גם שילוב מזיק של ביקורת על מעשי ישראל עם אנטישמיות".