לאחר שהוכנסה לרשימה השחורה: אנת'רופיק תובעת את ממשל טראמפ

חברת אנת'רופיק (Anthropic), אולי הכוח העולה הכי חשוב בעולם ה-AI ומי שעומדת מאחורי קלוד, מימשה את הבטחתה ותבעה את משרד ההגנה האמריקאי (DOD) בבית המשפט, לאחר שהסוכנות הגדירה את החברה כ"סיכון לשרשרת האספקה" בסוף השבוע שעבר.

יצרנית הצ'אטבוט קלוד הגישה אתמול (ב') שתי תביעות נגד משרד ההגנה בקליפורניה ובוושינגטון די.סי. התביעות הוגשו לאחר סכסוך שנמשך שבועות בין החברה לפנטגון סביב הדיון אם לצבא צריכה להיות גישה בלתי מוגבלת למערכות ה-AI של אנת'רופיק. לחברה היו שני תנאים ברורים: היא לא רצתה שהטכנולוגיה שלה תשמש למעקב המוני אחר אזרחים אמריקאים, והיא לא האמינה שהמערכות בשלות להפעיל כלי נשק אוטונומיים לחלוטין ללא מעורבות אנושית בהחלטות על ירי ותקיפה. שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', טען מנגד כי לפנטגון צריכה להיות גישה למערכות בינה מלאכותית עבור "כל מטרה חוקית", וכי אין להגביל את הצבא על ידי קבלן פרטי.

השלכות הדירוג כ"סיכון ביטחוני"

התיוג "סיכון לשרשרת האספקה" שמור בדרך כלל למי שנחשב לאויב. הוא מחייב כל חברה או סוכנות שעובדת עם הפנטגון להצהיר כי אינה משתמשת במודלים של אנת'רופיק. בעוד שחברות פרטיות רבות עדיין עובדות איתה, החברה צפויה לאבד נתח משמעותי מפעילותה מול הממשל.

בתביעה שהוגשה בבית המשפט הפדרלי בסן פרנסיסקו, כינתה אנת'רופיק את פעולות משרד ההגנה "חסרות תקדים ובלתי חוקיות" והאשימה את הממשל בנקמנות. "החוקה אינה מתירה לממשלה להשתמש בכוחה העצום כדי להעניש חברה על התבטאויות מוגנות ע"י החוק", נכתב בכתב התביעה.

ה"התבטאויות המוגנות" שאליהן מתייחסת אנת'רופיק הן עמדותיה בנוגע ל"מגבלות שירותי ה-AI שלה וסוגיות קריטיות של בטיחות AI". הממשל, כולל השר הגסת' והנשיא טראמפ, מתחו ביקורת על אנת'רופיק ועל המנכ"ל שלה, דאריו אמודיי, וכינו אותם "ווק" (woke) ו"רדיקליים" בשל דרישת החברה לאמצעי בטיחות ושקיפות מחמירים יותר.

בתביעה טענה החברה כי הממשלה אינה חייבת להסכים עם דעותיה או להשתמש במוצריה, אך היא אינה יכולה להשתמש בכוח המדינה כדי להעניש או לדכא את חופש הביטוי של החברה. בנוסף, נטען כי "שום חוק פדרלי אינו מתיר את הפעולות שננקטו כאן". לטענת החברה, סיווג הסיכון הביטחוני הוצא מבלי להקפיד על ההליכים שהקונגרס דורש, הכוללים הערכת סיכונים, מתן אפשרות לחברה להגיב ודיווח לקונגרס.

החברה אף מאשימה את הנשיא בחריגה מסמכותו כאשר הורה לכל סוכנות פדרלית להפסיק לאלתר את השימוש בטכנולוגיה של אנת'רופיק. כתוצאה מכך, הופסק חוזה ה-"OneGov" של החברה, מה שסגר את הגישה לשירותיה עבור כל שלוש רשויות הממשל הפדרלי.

תמיכה מהתעשייה

יותר מ-30 עובדים מ-OpenAI ומ-Google DeepMind פרסמו הצהרת תמיכה בתביעה של אנת'רופיק. בין החתומים נמצא המדען הראשי של גוגל דיפמיינד, ג'ף דין. "הגדרת אנת'רופיק כסיכון לשרשרת האספקה הייתה שימוש פסול ושרירותי בכוח, עם השלכות חמורות על התעשייה שלנו", נכתב בנייר העמדה.

העובדים ציינו כי אם הפנטגון לא היה מרוצה מתנאי החוזה, הוא יכול היה פשוט לבטלו ולרכוש שירותים מחברה אחרת. הפנטגון אכן חתם על עסקה עם OpenAI רגעים ספורים לאחר שהכריז על אנת'רופיק כסיכון ביטחוני - צעד שעורר מחאה בקרב עובדים רבים ביצרנית ChatGPT.

טלטלה בקרב כוח האדם

המאבק העקרוני הוביל לגל עזיבות ב-OpenAI. לפחות שני עובדים בכירים התפטרו מהחברה בשל "ערכים ועקרונות" מאז החתימה על ההסכם עם הפנטגון. קייטלין קלינובסקי, שניהלה את תחום החומרה בחטיבת הרובוטיקה של OpenAI, כתבה ב-X: "ל-AI יש תפקיד חשוב בביטחון הלאומי. אך מעקב אחר אמריקאים ללא פיקוח שיפוטי ואוטונומיה קטלנית ללא אישור אנושי הם קווים אדומים שהיו ראויים לדיון מעמיק יותר ממה שקיבלו. מדובר בעקרונות, לא באנשים". גם מקס שוורצר, סגן נשיא למחקר ב-OpenAI, עזב את החברה לטובת אנת'רופיק, כשהוא מציין לטובה את הערכים והכישרון של החברה החדשה.

מנגד, ב-OpenAI ניסו למזער נזקים. המנכ"ל סם אלטמן הודה כי המהירות שבה נחתמה העסקה נראתה "אופורטוניסטית ומרושלת" ופעל להוסיף סעיפים להסכם שמבהירים את הקווים האדומים של החברה: "ללא מעקב מקומי וללא נשק אוטונומי".

אנת'רופיק הייתה בעצם חברת ה-AI הראשונה שזכתה להסכם בשווי 200 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי ביולי של שנה שעברה, וקלוד היה המודל הראשון שנעשה בו שימוש בסביבות מסווגות ובסוכנויות ביטחון לאומיות.

לפי דיווח קודם של הוול סטריט ג'ורנל, קלוד עזר לצבא האמריקאי בפעולות צבאיות כמו הפשיטה שהובילה למעצרו של נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו, וגם להערכות מודיעין ולזיהוי מטרות במלחמה עם איראן. מאז 2024 החברה משתפת פעולה עם חברות קבלניות העובדות עם מערכת הביטחון האמריקאית, כמו חברת פלנטיר, כדי לסייע בפעולות כמו "עיבוד של נתונים מורכבים, זיהוי מגמות, ייעול בדיקת מסמכים, וסיוע לפקידי ממשל לקבל החלטות מושכלות יותר במצבים רגישים".