"ההיי-טק הישראלי עושה את העבודה, לא משנה מה", נכתב על גבי שלט התמיכה הענק שהוצע לפני כשלושה שבועות בכיכר טיימס סקוור בניו יורק. השלט, שהיה חלק מהקמפיין שלם של אקוסיסטם הטכנולוגיה הישראלי, ביקש להזכיר לעולם שתעשיית הטק הישראלית פועלת בכל מצב ותחת כל איום - וגם במהלך המלחמה הנוכחית. אבל התעשייה הזו לא פועלת לבדה. היא שגשגה במשך שנים לא מעט הרבה בזכות משקיעים מחו"ל, סטארט אפים שנקנו על ידי חברות בינלאומיות גדולות והנפקות מרשימות בבורסות ניו יורק.
• "יש חברות שתוך כמה חודשים עלולות להיסגר"
• 70% מחברות ההיי-טק מדווחות על פגיעה במלחמה
המלחמה שנחתה על ישראל ב-7 באוקטובר העמיקה עוד יותר את המשבר שבו היתה מצויה תעשיית ההיי-טק הישראלית. הכותרת העסקית הגדולה ביותר היתה על מכירת הענק המפתיעה של הסטארט-אפ המבטיח טאלון לפאלו אלטו ב-625 מיליון דולר. במקביל, חלק מגיוסי ההון המעטים שעליהם דיווחו סטארט אפים מפרוץ המלחמה נעשו לכל היותר תוך שמירת השווי מהגיוס הקודם אם לא ירידה בשווי.
לקראת סיום השנה הדרמטית שעבר ההייטק הישראלי על רקע החשש מבריחת משקיעים זרים בעקבות המהפכה המשפטית, האם המלחמה עשויה להיות הקש שישבור את גב הגמל? סקר של רשות החדשנות ומכון SNPI שנעשה במהלך אוקטובר הצביע על פגיעה ביכולת של החברות בענף להשיג מימון. יותר מ-40% מהחברות דיווחו על ביטול או עיכוב בהסכמי השקעה. השיעור הגבוה ביותר היה בקרב חברות שנמצאות בסכנת סגירה מיידית ונותרו עם הון שיספיק להן לשלושה חודשי פעילות בלבד.
"בשיחות עם חו"ל אנחנו מקבלים הרבה מאוד אמפתיה למצב שלנו. אמפתיה זה נחמד, אבל לא הולכים עם זה למכולת", אומר קובי סמבורסקי, שותף-מייסד בקרן ההון סיכון גלילות קפיטל. סמבורסקי יצא לאחרונה יחד עם אנשי הקרן לסיבוב בין המשקיעים בניו יורק, לוס אנג׳לס וסן פרנסיסקו במטרה להעביר את המסר שתעשיית ההייטק הישראלית חזקה מתמיד.
"הגענו למסקנה שאנחנו לא רוצים להיות האנשים האלה שם, רחוק, במקום שבו יש בעיה. אנחנו רוצים להיות עם המשקיעים והלקוחות שלנו פיזית, איפה שהם", הוא מסביר. "הרעיון הוא קודם כל להרגיע את כולם. אנחנו עובדים, אנחנו מתכננים, אנחנו מסתכלים קדימה כל הזמן. זה מאוד חשוב כרגע. המסר שלנו לכל החברות בארץ, הוא שחשוב להראות שבהרבה בחינות שאנחנו מסוגלים לספק תוצאות בכל מצב, לא משנה מה. אנחנו רוצים שאנשים יגידו לעצמם שאם הישראלים כל כך מחויבים לעבודה, גם ברגעים כאלה, אז שווה לעבוד איתם".
"היו לנו הרבה שיחות בשבועות האחרונים שבהן אנשים מחו"ל הציעו לנו לדחות את הפגישה, לדבר בזמן אחר, כי הם רצו להתחשב במצב שלנו. ואנחנו אלה שאמרנו לא, אין שום בעיה, נדבר עכשיו. היתה פה אזעקה? תן לי כמה דקות ואני חוזר אליך. נמשיך מאיפה שהפסקנו. זה יוצר אפקט מדהים. אנשים חווים את החוסן המטורף שיש לתעשייה פה ולעובדים שלה".
"להמשיך זה הדבר הציוני"
"אנחנו חייבים להמשיך, כי זה הדבר הציוני לעשות", אומר לירן גרינברג, שותף-מייסד ב-Team8 שהיתה מהמשקיעים בחברת טאלון שעתה נמכרת. "האמונה בהייטק הישראלי היא האמונה בכלכלה הישראלית, שההייטק הוא ענף הייצוא הכי גדול שלה. נכון שיש לנו המון אנשים במילואים, אבל הדבר הנכון לעשות הוא גם ברגע כזה להראות להמשיך לתפקד ולצמוח".
בשנים האחרונות תעשיית ההייטק מאוד התבגרה, הפסיקה לרדוף אחרי אקזיטים שהביאו הרבה כסף מהיר למשקיעים, והתחילה לדבר על בניה של חברות גדולות כאן מהארץ. האם עסקת מכירה גדולה כמו זו של טאלון לא מסמנת מהבחינה הזו מעין חזרה לאחור?
גרינברג: "אני לא חושב. צריך להזכיר שתעשיית ההייטק קשורה לכל מה שקורה בעולם, ומהבחינה הזאת המשפיע העיקרי הוא מה שמכונה היום התיקון הגדול, שהוביל לנפילות בערכן של חברות ברחבי העולם בעקבות העלאת הריבית. אני חושב שזה משפיע הרבה יותר על כמות העסקאות והגיוסים שנראה בזמן הקרוב. בכל העולם קשה יותר לגייס כסף ואם כבר, לישראל התיקון הגדול מגיע דווקא באיחור.
"והתיקון עדיין ממשיך לקרות. הסיבה שזה לוקח כל כך הרבה זמן וזלג לתוך המשבר הפוליטי בישראל ולתוך המלחמה, היא שהחברות פשוט דחו ועדיין דוחות את הצורך לפגוש את השווי האמיתי שלהן. זה הולך להיגמר בקרוב. החברות ניסו לקנות כמה שיותר זמן כדי לגדול לתוך השווי הגבוה שלהן, כי הן ממשיכות לצמוח ולאט-לאט משלימות את הפער. באיזשהו שלב המשקיעים הקיימים לא יכולים לתמוך בזה. ובאיזשהו שלב החברות צריכות לחזור לשוק ההון, לגייס כספים או להימכר ואז השווי הוא השווי. התקופה הזו מגיעה היום.
"גם ברבעון הקרוב של תחילת 2024 נראה המון גיוסים כאלו. יש חברות שגייסו בשווי גדול ומאז גדלו יפה והתקרבו לשווי המנופח שהן גייסו בו - אבל יכול להיות גם שהן לא יגיעו אליו. יש המון פרמטרים כדי לבדוק אם חברות הן חברות טובות, וזה לא סוף העולם לגייס סיבוב בשווי נמוך יותר".
"משקיעים זרים מעדיפים להמתין"
מורן מסד הדר, שותפת ביקורת הייטק ב-Deloitte ישראל, טוענת שהמדינה צריכה להתערב כדי למנוע את קריסתם של סטארט-אפים קטנים וצעירים. "הסיכון הגובר סביב היכולת של החברות הצעירות לגייס כסף ולממן את פעילותן, טמון בראש ובראשונה בעובדה שבימי מלחמה משקיעים זרים מעדיפים להמתין עם ביצוע השקעות בחברות הישראליות", היא אומרת. וזה קורה באופן טבעי גם בקרנות ההון המקומיות, שבעצמן תלויות בכספי משקיעים זרים.
הכסף שקרנות ההון סיכון מגייסות לא באמת יושב אצלן אלא רק רשום כהבטחה על הנייר. כדי להשקיע אותו הם צריכות ליצור קשר עם המשקיעים שלהן, מה שמכונה בעגה המקצועית "לקרוא לכסף". לפי מסד הדר, הקרנות לא ממהרות לקרוא לכסף כדי להימנע מהעמדת המשקיעים הזרים מול הדילמה: "האם לעמוד במחויבות שלקחו על עצמם בימים שבהם מדינת ישראל נראתה שונה לגמרי?".
במטרה להתמודד עם הבעיה השיקה רשות החדשנות קרן חירום שנועדה לספר לחברות צעירות אורך נשימה של שישה חודשים, אך לפי מסד הדר חמצן זה מותנה בגיוס הון משלים. מסד הדר טוענת שמדובר בפתרון לא מספק: "הרי זו בדיוק הבעיה כאשר ישנה האטה משמעותית בהשקעות ההון סיכון", היא אומרת. ההצעה שלה היא שהמדינה תתמוך בסטארט-אפים ללא צורך במימון משלים אלא פשוט תשקיע בהן בעצמה - וכך תעביר את הסיכון לכספי הציבור.
סמבורסקי סבור שהמשבר הנוכחי עשוי לפגוע בטווח קצר בסטארט-אפים הצעירים אך לא יגדע הקמה של חברות חדשות בישראל. "אם אתה מקים חברה כשהשוק נמצא במקום נמוך וקשה יותר לגייס כסף, אז אם קיבלת מימון כנראה שהוא שווה יותר וגם שהחברה שלך שווה יותר - כך שיש כאן ההסתברות לא רעה שלפחות בתקופה קדימה יהיה איזו מגמה חיובית", הוא שומר על אופטימיות.
"אם חברה נבנית נכון והיא באמת לא שורפת כסף ויש לה לקוחות טובים שאוהבים אותה, אז היא תצליח לצלוח גם את האירוע הזה. המשבר הוא גם הזדמנות לבנות חברות חדשות, בריאות יותר, שימשיכו לצמוח ולהצמיח את השוק".