מחקר חדש טוען: השכר הממוצע יצמח ב-1.6% בלבד בעשור הקרוב - זו הסיבה
חוקרי מרכז טאוב מעריכים שאימוץ כלי ה-AI במשק יבלום דרמטית את קצב עליית השכר הממוצע בישראל • מקצב עלייה של 2.7% בממוצע בשנה בעשור האחרון - ל-1.6% בלבד בעשור הקרוב כולו • הדרמה האמיתית: בעלי השכלה תיכונית ותואר ראשון נמצאים בסיכון הגדול ביותר • הערבים והחרדים הרבה יותר מוגנים


מחקר חדש של מרכז טאוב טוען שאימוץ כלי בינה מלאכותית (AI) צפוי להאט משמעותית את קצב עליית השכר הממוצע בישראל ל-1.6% בלבד בעשור הקרוב. הנתון מהווה בלימה דרמטית בהשוואה לעשור הקודם, שבו השכר הריאלי עלה בקצב ממוצע של 2.7% בשנה. אלא שהדרמה האמיתית אינה הממוצע - אלא מי שירוויח ומי שייפגע מהטכנולוגיה החדשה.
המחקר, שנערך על ידי מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס, מתבסס על מתודולוגיה של דארון אג'מוגלו, כלכלן MIT וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2024. זוהי הפעם הראשונה שהמודל מוחל על נתוני שוק העבודה הישראלי.
המפסידים: מי ייפגע מחדירת הטכנולוגיה החדשה
- מסיימי תיכון (40% מכוח העבודה) ובעלי תואר ראשון (23% מכוח העבודה) צפויים לספוג ירידה בשכרם, לטענת החוקרים. הסיבה לכך היא ריכוזם במקצועות משרדיים וקוגניטיביים ש-AI יכולה לבצע: ניתוח מסמכים, כתיבה, חשבונאות, שיווק וכישורי תכנות בסיסיים.
- נשים צפויות להיפגע באופן שירחיב את פער השכר המגדרי ב-0.5%-1%. זאת משום שנשים מרוכזות יותר במקצועות משרדיים, מנהליים ופיננסיים כמו פקידות, מזכירות, חשבונאות ושיווק - מקצועות שה-AI מצטיינת בהם.
- צעירים שנכנסים לשוק העבודה, במיוחד מתכנתים, כבר עכשיו מתקשים למצוא עבודה, והאתגר צפוי להפוך למורכב עוד יותר. כלי ה-AI הופכים את העובדים הוותיקים לפרודוקטיביים יותר, אבל מסוגלים להחליף את הצעירים ומצמצמים את המשרות המוצעות להם.

המרוויחים: מי מוגנים או ייהנו מהשינוי
- עובדי כפיים ובעלי מלאכה - שרברבים, חשמלאים, טכנאים - צפויים להיות המוגנים ביותר. להערכת דבאוי, ממחברי המחקר, "הביקוש במקצועות של בעלי מלאכה לא צפוי לרדת ואפילו לעלות".
- ההגנה על בעלי המלאכה נובעת לדברי דבאוי בעיקר מעלויות: "גם כשהטכנולוגיה תבשיל, הרובוט הפיזי עולה הרבה יותר מאשר מנוי ל-ChatGPT", הסביר דבאוי. "לכן אני לא חושב שהטכנולוגיה מאיימת באופן כל כך מיידי על עובדים בעבודות ידניות, כמו שה-AI היוצרת מאיימת על עובדי ידע".
- האוכלוסייה הערבית בישראל צפויה לראות צמצום בפער השכר מול האוכלוסייה היהודית (החוקרים מעריכים זאת ב-1%-2.5%) כיוון שהיא מועסקת פחות במשלחי היד החשופים לטכנולוגיה.
- גם עובדים חרדים צפויים להיפגע פחות מהממוצע הכללי. ייתכן שזאת משום שהם מרוכזים במקצועות בסיכון נמוך יותר - עבודות ידניות, שירות ישיר וענפים שאינם עתירי ידע - אם כי המחקר אינו מציע הסבר סיבתי מלא.
- בעלי תואר שני ושלישי צפויים ליהנות מעליית שכר, כיוון שעבודתם דורשת שיפוט, יצירתיות ומומחיות שקשה לשכפל.

למה זה חשוב - וכמה סייגים
- החוקרים עצמם מדגישים שההערכה שלהם שמרנית: ככל שאימוץ טכנולוגיית ה-AI יהיה מהיר ורחב יותר, הפערים בין הקבוצות ילכו יגדלו בהתאמה.
- הנתונים שעליהם מתבסס המחקר הם מ-2018 עד 2022, לפני שכלי AI בסגנון ChatGPT הפכו לנגישים לציבור הרחב. ייתכן שבמציאות של 2025, ההשפעה כבר מהירה ועמוקה יותר ממה שהמודל מניח.
- נתוני שירות התעסוקה שפורסמו בשבוע שעבר מרמזים שהתהליך כבר מתרחש: מספר מחפשי העבודה בהייטק יותר מהוכפל מאז 2022, ומפתחי תוכנה הם הנפגעים העיקריים מכך.
