החלום נשבר? מספר המובטלים בהייטק הוכפל - זו הסיבה

נתונים חדשים שמפרסם היום (ראשון) שירות התעסוקה חושפים את עוצמת המכה שחוטף ההייטק הישראלי ממהפכת הבינה המלאכותית: מספר דורשי העבודה בענף נכון לדצמבר 2025 יותר מכפול ממספרם ב-2022 - ובשירות קושרים זאת ישירות להטמעת כלי בינה מלאכותית (AI) בכתיבת קוד.

עוד בנושא ב-N12:

• הסיבה שבגללה הרבה יותר קשה למצוא עבודה בישראל
• "תירוץ נוח לקיצוצים": תופעת המובטלים החדשים בהייטק
• חלום העבודה בהייטק מתרחק יותר ויותר - וזו הסיבה

בשירות התעסוקה מבהירים כי מדובר בבעיה ספציפית לענף ההייטק ולא בבעיה משקית: מספר מחפשי העבודה בהייטק עלה ב-126% בשעה שבשאר המשק מספרם דווקא קטן ב-10% בהשוואה ל-2022. בשנה האחרונה אמנם נרשם שיפור כללי בהייטק - מספר המשרות הפנויות עלה בשעה שמספר מחפשי העבודה ירד - אבל לא בתחום התוכנה. למעשה, מספרם של מחפשי העבודה מקרב אנשי התוכנה המשיך ועלה בהתמדה.

הנתונים הטריים של שירות התעסוקה מתחברים לסערה הגדולה שמלווה את ההייטק בשנה האחרונה, כולל חברות שמפטרות עובדים בטענה לאימוץ AI או צורך ב"התייעלות". הסערה הזו קיבלה משנה מרץ בשבועות האחרונים, לאחר שבורסות וול סטריט ותל אביב רעדו בעקבות הצגת כלי AI חדשים שמאיימים להחליף או לכל הפחות לפגוע בחברות התוכנה.

עובדי ההייטק נפגעו - ואנשי התוכנה במיוחד

מספר דורשי העבודה בהייטק עולה בעקביות מאז 2022, אבל לא כולם נפגעו באותה מידה. עובדי התוכנה, שמהווים את ליבת הענף, ספגו את המכה הקשה ביותר. הסיבה העיקרית לכך היא כלי ה-AI החדשים, שמסוגלים לכתוב קוד פשוט ולבצע משימות חוזרות. הכלים האלו לא רק מסייעים לעובדי התוכנה אלא במקרים מסוימים גם מחליפים אותם. אם עד כה הטענה לפיטורי עובדים בהייטק הישראלי לטובת החלפה ב-AI הייתה ספורדית ונקודתית - בשירות התעסוקה טוענים כעת בפה מלא שזו מציאות, וכזו שעשויה להתעצם.

• לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2023 היו 441 אלף שכירים בהייטק, ב-2024 ירד המספר ל-424 אלף, וב-2025 חלה התאוששות חלקית ל-435 אלף.
• מספר דורשי העבודה בהייטק טיפס מ-7,200 איש בינואר 2022 לשיא של 19,800 ביוני 2025, וירד מעט לכדי 16,300 בדצמבר 2025.
• לפי שירות התעסוקה, 59% מכלל דורשי העבודה בהייטק - 9,600 מתוך 16,300 איש - מגיעים מתחומי התוכנה.
• מספר דורשי העבודה מקרב מפתחי תוכנה גדל פי 1.75 מאז דצמבר 2022. לעומתם, בקרב הנדסאי מכונות וטכנאי הנדסת מכונות הגידול היה של פי 1.05 בלבד.
• "ככל שתימשך הטמעת הבינה המלאכותית בכתיבת הקוד", מזהירים בשירות התעסוקה, "כך עלולים דורשי עבודה מתחומי התוכנה להתקשות לשוב למעגל העבודה וייתכן שיידרשו להסבות".

אחרי הפיטורים: החסמים למציאת עבודה חדשה

אחרי שהורגלו לשוק של עובדים, מחפשי העבודה מענף ההייטק מגלים שהחזרה למעגל המועסקים הפכה מורכבת יותר. קשה יותר למצוא עבודה חדשה בתחום עצמו משום שכלי ה-AI מצמצמים את מספר הזדמנויות התעסוקה. במקביל, גם החלופה של מעבר לענף אחר לא פשוטה - בעיקר בעקבות תנאי השכר המפליגים שלהם הורגלו עובדי ההייטק.

• "תחומי התוכנה מסתמנים כנפגעים העיקריים מכניסת הבינה המלאכותית בשנים האחרונות", כותבים בשירות התעסוקה, "והדבר ניכר בכך שהעלייה המשמעותית במספר דורשי העבודה בהייטק מגיעה בעיקר מתחומי התוכנה - כך שמספר ההזדמנויות בתחום התוכנה מוגבל יחסית".
• השכר הממוצע בהייטק עמד בסוף 2025 על כ-32,500 שקל לעומת כ-13,700 שקל בשאר המשק - הפרש של כמעט 19,000 שקל. פער השכר בין דורשי העבודה בהייטק לאלו משאר המשק קפץ ב-58% בין הרבעון הראשון של 2022 לרבעון האחרון של 2025.
• בהייטק אוהבים לטעון שמי שנפלטים הם העובדים הפחות טובים, אבל גם אם זה נכון, הם עדיין משתכרים הרבה יותר משאר דורשי העבודה: השכר האחרון של מחפשי העבודה מההייטק היה 21,700 שקל בממוצע - 10,000 שקל יותר מהשכר האחרון הממוצע של דורשי העבודה משאר המשק.
• עובדי ההייטק הם מזמן לא הצעירים שחשבנו פעם - וכך גם לא מחפשי העבודה מביניהם: שיעור בני 50-35 מכלל דורשי העבודה בהייטק קפץ מ-40.5% בדצמבר 2023 לרמה של 44.5% בדצמבר 2025.

לאן ההייטק הולך: שיפור - או החמרה?

התמונה שמציירים נתוני שירות התעסוקה עבור 2025 מורכבת: מצד אחד מספר המשרות הפנויות עלה ומספר דורשי העבודה ירד מהשיא והתייצב. מנגד, בענף התוכנה המצב ממשיך להחמיר. החידושים האחרונים בכלי ה-AI שמטלטלים את השווקים וחובטים בחברות ההייטק הישראליות מסמנים שהסוף עוד רחוק.

• מספר המשרות הפנויות בהייטק עלה ב-15% במהלך השנה, מכ-15,900 בתחילת 2025 לכ-18,300 בסופה. יש גם יותר משרות פנויות מדורשי עבודה: בסוף 2025 היו 112 משרות פנויות לכל 100 דורשי עבודה בהייטק.
• אלא שהעלייה במספר המשרות הפנויות בתחום התוכנה לא מדביקה את הגידול במספר דורשי העבודה בו: במשרות פיתוח תוכנה נרשמה עלייה של 5% בלבד ברבעון האחרון של 2025.
• בשירות התעסוקה מציינים שמספר דורשי העבודה מתחומי התוכנה גדל: "בעוד מספרם הכללי של דורשי העבודה בהייטק מצוי בהאטה משמעותית בחודשים האחרונים, הרי שמספר דורשי העבודה מתחומי התוכנה מוסיף לעלות".

למה זה חשוב?

• פגיעה בהכנסות ממיסים: למרות שעובדי ההייטק מהווים רק מעט יותר מ-10% מכוח העבודה, הם תורמים למעלה מ-30% ממס הכנסה משכירים ו-24% מכלל תשלומי המס - פי 3 ממשקלם במשק.
• רוב הכסף מגיע מהעובדים: 85% מהכנסות המדינה מההייטק מגיעים מהעובדים, רק 15% ממס חברות. פחות עובדים אומר פגיעה ישירה בהכנסות, גם אם החברות עדיין יהיו רווחיות.
• משקל משמעותי בתוצר: ענף ההייטק אחראי לכ-20% מהתוצר וליותר מ-50% מהייצוא - כפול מבארה"ב. התלות הגבוהה הופכת כל משבר בענף לבעיה כלכלית לאומית.
• פגיעה רוחבית: השכר בהייטק גבוה פי 2.7 מהממוצע במשק - הפער הגבוה ב-OECD. זה הופך את עובדי ההייטק למנוע מרכזי של הצריכה הפרטית ושל שוק הנדל"ן. כשהם מפוטרים ומרוויחים פחות, הם קונים פחות - והמשק כולו ירגיש את זה.