מלחמת ה-AI הראשונה: כשהטכנולוגיה, המודיעין ושדה הקרב מתנגשים

מתכנתים שיושבים במקלט ומנסים לקודד תוך כדי אזעקות ודאגה למשפחתם הפכו לסמל של מה שכבר זכה לכינוי "מלחמת ה-AI הראשונה". המלחמה הנוכחית בין ישראל, ארצות הברית ואיראן מהווה נקודת ציון היסטורית: זהו הרגע שבו טכנולוגיה, פוליטיקה, ומערכות בינה מלאכותית מתלכדים כדי לשנות לחלוטין את הדרך שבה צבאות נלחמים.

AI במלחמה

הביטוי הבולט ביותר לשינוי הזה היה חיסולו של מנהיג איראן עלי ח'אמנאי ובכירי ממשלו במבצע המכונה "זעם אפי". על פי פרסומים זרים, החיסול בוצע באמצעות טיל של חברת רפאל בשם "אנקור כחול", ששוגר ממטוס קרב אל מחוץ לאטמוספירה, ונפל היישר על המפקדה כדי לחמוק מגילוי על ידי מערכות המכ"ם.

אולם, האתגר העיקרי לא היה רק טכנולוגיית הטיל, אלא המודיעין: מציאת מקום המסתור דרשה מערכות בינה מלאכותית אדירות שהצליבו אין-ספור נתונים בזמן אמת - ממצלמות שנפרצו, דרך עבודת חוקרים ביחידה 8200 ועד למידע אנושי מסוכן CIA. במסגרת המבצע, אף נוטרלו האנטנות הסלולריות באזור כדי לזרוע כאוס ולמנוע הזעקת עזרה.

השימוש בבינה מלאכותית הפך את שדה הקרב למכונה על סטרואידים. צה"ל וצבא ארה"ב תקפו בכמות עצומה שמתאפשרת רק בזכות יכולתן של מערכות AI לקחת מידע בלתי מובנה ממגוון מקורות ולייצר מטרות מודיעיניות מדויקות. מה שבעבר דרש 2,000 אנשי מודיעין, ניתן כיום לביצוע על ידי 20 אנשים בלבד שמנתחים שפע של מידע ביעילות חסרת תקדים. במקביל, מערכות כמו "מפעל האש" של חיל האוויר הישראלי המשתמשות ב-AI כדי לבצע אופטימיזציה לוגיסטית, להריץ סימולציות של תקיפות, ולהקצות חימושים ומטוסים בצורה מקסימלית.

הריב עם אמודיי

מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה הצבאית, המלחמה הציתה גם מאבק פוליטי ועסקי סוער בין ענקיות הטכנולוגיה. משרד ההגנה האמריקאי משתמש במערכות דאטה עצומות כמו "פאלנטיר", שהופעלו בין היתר על גבי מודל השפה קלוד של חברת אנת'רופיק. עם זאת, מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, סירב לאפשר לממשל להשתמש במודל שלו למטרות של מעקב המוני אחר אזרחים אמריקאים או להפעלת כלי נשק אוטונומיים לחלוטין, בטענה שהטכנולוגיה עדיין אינה אמינה מספיק כדי לקבל החלטות של חיים ומוות. עמידתו על עקרונות אלו הובילה את הנשיא טראמפ לזעום, לתקוף את החברה בחריפות ולהורות על החרמתה בכל סוכנויות הממשל הפדרליות. אל הוואקום הזה מיהר להיכנס סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מפתחת ChatGPT, שחתם על הסכם עם הפנטגון במקום אנת'רופיק. המהלך עורר סערה בקרב המשתמשים, שהובילה לנהירה המונית של לקוחות שעזבו את ChatGPT לטובת המודל של קלוד, שאף זינק למקום הראשון בחנות האפליקציות לתקופה קצרה.

ה-AI גם יוצר פייקים

לצד זירת הקרב הפיזית והמאבקים התאגידיים, המלחמה מתנהלת גם במרחב הסייבר והתודעה. הרשתות החברתיות מוצפות בסרטונים שנוצרו על ידי AI ומציגים תיעודים מזויפים באיכות מדהימה, כמו סרטון של מפציצי B2 אמריקאים מעל איראן או טילים נופלים היוצרים פטריית עשן מוגזמת. רבים מהסרטונים הללו מופצים על ידי רשתות בוטים, כדוגמת רשת של עשרות חשבונות שנוהלה מפקיסטן, כדי לגרוף רווחים כספיים מצפיות בפלטפורמות כמו טוויטר. האיראנים, מצדם, ניצלו את זירת הסייבר בדרך יצירתית: הם פרצו למשרד פרסום ישראלי ושתלו באתרי החדשות הגדולים בישראל מודעות המציעות לישראלים תשלום של 3,500 דולר במטבעות קריפטו תמורת שיתוף פעולה מודיעיני.

יש מי מרוויח

תופעת הלוואי המטרידה ביותר של המלחמה החדשה היא אולי "שוק התחזיות" באפליקציות פופולריות כמו פולימרקט וקאלשי. בפלטפורמות אלו, אנשים מהמרים בסכומי עתק על תוצאות המלחמה ועל חיי אדם. משתמש מסוים גרף חצי מיליון דולר לאחר שהימר על מותו של ח'אמנאי יום אחד בלבד לפני החיסול, מה שמעלה חשש כבד למעורבות של מידע פנים על ידי גורמים המקורבים לממשל. תעשייה זו, שהגיעה לשווי של עשרות מיליארדי דולרים, מייצרת תמריץ כלכלי מסוכן לאירועי קיצון.

במבט לעתיד, הכנסת הבינה המלאכותית לניהול מלחמות מעלה דילמות הרות גורל. מחקר אקדמי שבחן סימולציות של תרחישי מלחמה במספר מודלי AI (בהם ג'מיני, ChatGPT וקלוד) גילה נתון מצמרר: בכל התרחישים, ההמלצה החד-משמעית של המודלים הייתה להשתמש בנשק גרעיני. נתון זה ממחיש מדוע ראשי חברות הטכנולוגיה חוששים מהענקת שליטה אוטונומית מלאה לבינה מלאכותית בשדה הקרב. מלחמת ה-AI הראשונה אומנם משפרת באופן דרמטי את היכולת המבצעית, אך היא פותחת תיבת פנדורה של איומים תודעתיים, אתיים וקיומיים שרק התחלנו להבין.

רוצים לדעת מה קורה בטק רגע לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של "בזמן שעבדתם" או בקרו אותנו באינסטגרם

>> בזמן שעבדתם, פרק 259 - סוד ההצלחה של וולמארט: המעסיקה הגדולה בעולם שוברת שיאים