לראשונה חללית כחול לבן עושה את דרכה לירח: הלילה (בין חמישי לשישי) בשעה 3:45 לפנות בוקר (שעון ישראל) שוגרה לירח החללית הישראלית הראשונה - "בראשית". אם המשימה תצליח - ישראל תהיה המדינה הרביעית בעולם שמצליחה להנחית חללית על הירח - אחרי ארה"ב, רוסיה וסין.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
רה"מ בנימין נתניהו בירך את חברי הפרויקט לקראת השיגור: "אנחנו מדינה קטנה ענקית ומה שיש פה זו רק ההתחלה. מקווה שאתם כבר מתכננים את החללית שלנו למאדים". נתניהו הוסיף כי הוא מתפלל להצלחה אך "עצם הניסיון הוא כבר הצלחה כבירה". לאחר השיגור נאם נתניהו בשנית ואמר: "הדלק האמיתי של החללית הוא החוצפה הישראלית".
החללית שוגרה והתנתקה באופן מוחלט מהטיל שנשא אותה. תחילה עברה את השלב הראשון - היפרדות מאחד מחלקי הטיל, שיכביד עליה במהלך המסע. ולאחר לאחר כ-33 דקות נפרדה משאר חלקי הטיל, והחלה במסעה הארוך לעבר הירח.
בשלב הבא "בראשית" התייצבה סביב קו המשווה של כדור הארץ משם תחל במסעה, ונשלח אות ראשון מהחללית. לאחר קבלת אות חיים ונתונים ראשוניים מהחללית, רגליה נפרשו בהתאם למתוכנן, והיא ממשיכה בתקשורת מול חדר הבקרה ביהוד.
אלכס פדואה, מעצב החללית, סיפר כי צוות הפיתוח החל לעבוד על הפרויקט לפני חמש שנים: "פנו אלינו ואמרו שאנחנו חייבים לעצב מהר חללית, הבעיה אי שאי אפשר להוסיף או להוריד כלום, רק לשחק עם מה שיש". "החללית הזו כל כך חכמה אבל היא לא ניראית הכי מדליק", אמר פדואה בצחוק. "המטרה שלנו הייתה לגרום לילדים להתאהב בדבר הזה שנקרא חלל".
גם נשיא המדינה ברך על השיגור: "מזל טוב מדינת ישראל, יש לך חללית בדרך לירח. אם "בראשית" תצליח להגיע, ישראל הקטנה תהיה המדינה הרביעית שמנחיתה חללית על הירח".
זהו ערב היסטורי ומרגש למדינה, לתעשיית החלל הישראלית, ול-SpaceIL, שעומדת מאחורי הפרויקט השאפתני. אמש נערכה מסיבת העיתונאים האחרונה של SpaceIL. אצל עיתונאים רבים מכל העולם התעוררה סקרנות נוכח העובדה שדווקא מישראל "הקטנה" יצא הפרויקט השאפתני הזה. זוהי הפעם הראשונה שחללית תנסה להגיע לירח לא כיוזמה ממשלתית, אלא כיוזמה של תורמים פרטיים.
לחברים של SpaceIL היה חשוב להדגיש שמעבר להצלחת המשימה הטכנולוגית, יש כאן משימה נוספת ולא פחות חשובה: לתת השראה לילדי ישראל, בדומה למה שקרה בארה"ב לאחר נחיתת החללית אפולו 11 על הירח. במסיבת העיתונאים הם סיפרו כי בשנים האחרונות הם הגיעו ליותר ממיליון ילדים בבתי ספר בישראל, סיפרו להם על החללית והלהיבו אותם על נושאי החלל.
החללית פותחה במשך 8 שנים על ידי מיטב המוחות בתעשייה האווירית ובעמותת SpaceIL, בעלות של כ-100 מיליון דולר - רובם המכריע מכספי תרומות. בראש התורמים לפרויקט: מוריס קאהן, משפחת אדלסון, קרן לין שוסטרמן וסילבן אדמס.
החללית תישאר על הירח
גובהה של החללית - מטר וחצי, קוטרה - שני מטרים (כשרגלי החללית פרושות) והיא צפויה להיות החללית הקטנה ביותר בהיסטוריה שתנחת על הירח. מהירותה כ-10 קילומטרים לשנייה (36,000 קילומטרים לשעה) - פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס F-15.
החללית תשוגר אל מעבר לאטמוספירה על גבי טיל פלקון 9 של חברת SPACEX מאתר קייפ קנאוורל שבפלורידה. אחרי שהחללית תנותק מהמשגר, היא תתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ובסך הכל תעבור 9 מיליון קילומטרים.
החללית תגביה את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה, תאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו - ותבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. מהרגע שהחללית תתחיל את מסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה. בסך הכל צפוי המסע לירח להימשך כ-8 שבועות מהשיגור ועד הנחיתה על הירח.
המפעילים בחדר הבקרה, שנמצא במפעל מבת-חלל של התעשייה האווירית ביהוד, יוכלו לשדר לחללית נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתכנית המשימה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח.
לכל אורך המשימה החללית תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות. במקביל למשימת הצילום על פני הירח, היא תבצע מדידות של השדה המגנטי באתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנטומטר המורכב על החללית. לאחר שתשלים גם את המשימה המדעית המיועדת לה, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל. ב-SpaceIL מקווים שהדור הבא יידע להחזיר אותה משם.