החללית על רקע כדו
כדוה"א כפי שהוא צולם מהחללית בשיגור | צילום: SPACEIL, חדשות

"בראשית" החלה את המסע לירח: בשעה 3:45 לפנות בוקר שעון ישראל (בין חמישי לשישי) שוגרה לירח החללית הישראלית הראשונה, שתנחת על הירח בעוד 60 ימים. החללית תבצע את המסלול הארוך ביותר לירח שבוצע אי פעם, ואם היא תתגבר על כל האתגרים שבדרך ותעמוד במשימה - היא תעשה היסטוריה. "ישראל על המפה - והפעם בחלל", הכריז נשיא SpaceIL.

כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות  

יש חמישה אתגרים עיקריים למסע של "בראשית" אל הירח: 1) שלב השיגור, שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו - עבר בהצלחה; 2) איתור מיקום החללית וקיום קשר עמה עד ליעד; 3) יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל, ניווט מורכב ללא GPS ועוד; 4) שלב לכידת הירח - השלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך עליה להגיע בזמן הנכון למקום הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, על מנת שכוח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל המסלול ההיקפי; 5) האתגר המורכב ביותר - נחיתה רכה על הירח.

שיגור החללית
שיגור החללית | צילום: SPACEIL, חדשות

"השיגור המוצלח שם את ישראל על המפה, כבר עכשיו עשינו היסטוריה", אמר מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL. "אנו מצפים למסע מדהים בן 60 ימים, בכדי לרשום היסטוריה עולמית. כולנו מחזיקים אצבעות לבראשית. תודה לצוות המדהים של SpaceIL והתעשייה האווירית. ישראל על המפה, והפעם בחלל".

הנתונים הראשונים מהחללית התקבלו בחדר הבקרה ביהוד, רגלי החללית נפרסו בהתאם למתוכנן והחללית החלה בבדיקות בתוך המסלול תוך כדי שיוט אל הירח. בימים הקרובים ייערכו בדיקות לכל תתי המערכות בבראשית ובעוד כתשע שעות היא תחל בתמרון הראשון ובהקפה סביב כדור הארץ. אם המשימה תצליח, ישראל תהיה המדינה הרביעית בעולם שמצליחה להנחית חללית על הירח - אחרי ארה"ב, רוסיה וסין.

הספיר לאחור ואז:
שיגור החללית | צילום: SPACEIL, חדשות

"בראשית" תקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון קילומטרים עד לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים החללית תגביה את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. כשהחללית תילכד במסלול הירח, כ-10 ימים לפני הנחיתה הצפויה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ותחל את הנחיתה שתתבצע אוטונומית ב-11 באפריל.

עם נחיתת החללית, הנושאת את דגל ישראל, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום "סלפי" כדי להוכיח שאכן ישראל נחתה על הירח. לחללית יש משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה - ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאס"א.

שיגור החללית הישראלית
צילום: רויטרס, חדשות
המראות המצולמים מהחללית עצמה
המראות המצולמים מהחללית עצמה | צילום: SPACEIL, חדשות

"בראשית" נושאת עמה קפסולת זמן המכילה מאגר מידע עצום של מאות קבצים דיגיטליים. המאגר כולל פרטים על העמותה ופרויקט בניית החללית, סמלים לאומיים, מטען תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים.

הקפסולה תישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה ומפני שהחללית לא צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע שבה יישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, עד שיחולץ על ידי הדורות הבאים.

"הבוקר שיגרנו לחלל בהצלחה את החללית 'בראשית', לאחר עבודה קשה ומאומצת של המהנדסים והמהנדסות במשך שנים", אמר נמרוד שפר מנכ"ל התעשייה האווירית. "החזון של מייסדי העמותה, התורמים הנוספים ושל התעשייה האווירית, בא בימים אלו לידי מימוש כאשר כל ילדי ותושבי ישראל מדברים חלל וטכנולוגיה. זוהי גדולתה האמיתית של 'בראשית'. בהצלחה בדרכך אל הירח!"

החללית פותחה במשך שמונה שנים על ידי מיטב המוחות בתעשייה האווירית ובעמותת SpaceIL, בעלות של כ-100 מיליון דולר - רובם המכריע מכספי תרומות. בראש התורמים לפרויקט: מוריס קאהן, משפחת אדלסון, קרן לין שוסטרמן וסילבן אדמס.

צוות פיתוח החללית הישראלית
צוות פיתוח החללית הישראלית | צילום: תומר לוי, חדשות
_OBJ

לחברים של SpaceIL היה חשוב להדגיש שמעבר להצלחת המשימה הטכנולוגית, יש כאן משימה נוספת ולא פחות חשובה: לתת השראה לילדי ישראל, בדומה למה שקרה בארה"ב לאחר נחיתת החללית אפולו 11 על הירח. במסיבת העיתונאים הם סיפרו כי בשנים האחרונות הם הגיעו ליותר ממיליון ילדים בבתי ספר בישראל, סיפרו להם על החללית והלהיבו אותם על נושאי החלל.

כמו כן, הנחתת החללית על הירח תביא את ישראל הקטנה להישג יוצא דופן. הפרויקט יביא לידי ביטוי את יכולותיה בתחומי הטכנולוגיה ופותח עבורה הזדמנויות רבות. ראשית, בחינוך הדור הצעיר למדעים. שנית, להתפתחות והתקדמות במדע ומחקר ושלישית בהיבט העסקי הפותח אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי ויכולות פיתוח מתקדמות.

רוצים לעקוב בעצמכם אחרי התקדמות החללית בזמן אמת? לחצו כאן

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו