הפרט בתלוש השכר שמגדיל את הסיכון שתיפגעו מסבב לחימה נוסף נגד איראן
דוח חדש של משרד העבודה, שנחשף לראשונה ב-N12, מציג את הפגיעה הקשה בעובדים השעתיים במבצע שאגת הארי • העובדים השעתיים מנו 58% מהשכירים שהפסיקו לעבוד בחודש מרץ האחרון • מספר המועסקים מביניהם צנח ב-22% לעומת ירידה של 6% אצל מקבלי שכר חודשי קבוע • והפתרונות שגובשו לסבב הלחימה הבא לא סגרו את כל הפרצות


החדשות בקצרה:
- דוח משרד העבודה חושף פגיעה קשה בעובדים שעתיים במבצע שאגת הארי.
- העובדים השעתיים היוו 58% מהשכירים שהפסיקו לעבוד בחודש מרץ האחרון.
- מספר המועסקים השעתיים צנח ב-22% לעומת ירידה של 6% אצל בעלי שכר חודשי.
- הפתרונות שגובשו במתווה הפיצויים האחרון עדיין לא מספקים מענה מלא לעובדים אלו.
- הפרצות הופכות רלוונטיות במיוחד לאור החשש מסבב לחימה נוסף נגד איראן.
החשש מסבב לחימה חדש נגד איראן מרחף באוויר כבר שבועות. אם החשש יתממש, איום הטילים האיראניים צפוי לשלוח שוב את עם ישראל למקלטים וליצור גלי הדף בשוק התעסוקה. על רקע זה, נתונים חדשים שאנחנו חושפים היום (רביעי) לראשונה ב-N12 שופכים אור על עוצמת הפגיעה החריגה שספגו עובדים מהפגיעים ביותר במשק במבצע "שאגת הארי" בחודש מרץ.
דוח שחיבר אגף האסטרטגיה במשרד העבודה חושף שיותר ממחצית (58%) מהשכירים שהפסיקו לעבוד במהלך "שאגת הארי" היו עובדים שעתיים - מי שמשתכרים לפי שעות העבודה שביצעו בפועל ולא לפי שכר חודשי קבוע. זאת אף שהעובדים השעתיים מהווים רק כרבע מהשכירים במשק. הממצאים, שמבוססים על נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס, מעלים שאלה מטרידה: מה יקרה לעובדים אלו אם אכן תפרוץ מערכה נוספת?

הנתונים לא משקפים את הפגיעה המלאה
- הפגיעה בעובדים השעתיים הייתה חלק מזעזוע רחב בשוק העבודה: במרץ נעדרו מעבודתם כ-669 אלף עובדים מסיבות הקשורות למלחמה, כ-15.1% מכוח העבודה, ורובם המכריע (כ-592 אלף) הוצאו לחל"ת.
- מספר העובדים השעתיים ירד במרץ בכ-22%, כ-168 אלף עובדים פחות לעומת הממוצע ב-2025. בקרב העובדים החודשיים הייתה הירידה מתונה בהרבה, רק כ-6%, שהם כ-123 אלף עובדים.
- העובדים השעתיים מתחלקים בעיקר לשתי קבוצות: צעירים בעבודות עם תחלופה גבוהה, כמו מלצרים ומוכרים בחנויות - ועובדים בשכר נמוך יחסית, כמו מטפלים סיעודיים, עובדי ניקיון ונהגים.
- הפגיעה הקשה ביותר נרשמה בענף החינוך, שהושבת כמעט לחודש שלם, ומספר העובדים השעתיים שהועסקו בו צנח בכ-44%. אחריו הגיעו ענפי המסחר (כ-22.5%) והבריאות והרווחה (כ-13.5%).
- ברוב ענפי התעסוקה, העובדים השעתיים נפגעו יותר מהעובדים החודשיים שעובדים לצידם. היוצא מן הכלל הוא ענף הבינוי, שבו מספר המועסקים בשתי הקבוצות ירד בשיעור דומה.
- גם בקרב העובדים השעתיים, הנשים שילמו את המחיר הכבד יותר: מספר המועסקות כעובדות שעתיות בקרב נשים יהודיות (חרדיות ולא חרדיות) ירד ב-28%-29% לעומת ירידות של 16%-18% בקרב הגברים בקבוצות אלו. בחברה הערבית דווקא הגברים השעתיים נפגעו יותר.
אלא שגם נתונים חריפים אלו משקפים רק חלק מהפגיעה. הירידה במספר העובדים השעתיים שהועסקו בתקופת הלחימה מביאה בחשבון רק את מי שהפסיק לגמרי לעבוד. מעסיקים יכולים פשוט להפסיק לשבץ עובדים שעתיים למשמרות, או לשבץ אותם למשמרות בודדות - בלי להוציא אותם לחל"ת רשמי.
עובדים שהמשמרות שלהם קוצצו לא נספרים כלל בין הנפגעים שמונה משרד העבודה, כי הסקר לא הצליח למדוד את הצמצום בשעות העבודה. ובלשון הדוח: בהיעדר תיעוד רשמי על הפסקת עבודתם של העובדים השעתיים, רבים מהם "נותרו מחוץ למסגרות הפיצוי והסיוע שהציעה המדינה".

הקבוצה שתעסוקתה נפגעה בצורה החריפה ביותר בסבב הלחימה האחרון היא הנשים החרדיות, ולא רק העובדות השעתיות שביניהן. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות צנח מ-81% בחודש ינואר ל-57% בלבד במרץ - הצניחה החדה ביותר מבין כל הקבוצות. לשם השוואה, במבצע "עם כלביא" ביוני 2025 הוא ירד מ-80% ל-70%.
לפי הדוח, הפגיעה בנשים החרדיות נובעת ככל הנראה מריכוזן הגבוה בענף החינוך, שהושבת כמעט לחלוטין במשך חודש. גם בקרב הגברים החרדים נרשמה ירידה חדה, מ-55% ל-43%, השנייה בחומרתה.
מנכ"ל משרד העבודה רובי שמש מודה בפערים שחושף הדוח. "הפגיעה בזמן חירום אינה מתחלקת באופן שווה", הוא אומר, "העובדים השעתיים והנשים, ובפרט הנשים החרדיות, ספגו פגיעה משמעותית במיוחד".
לצד זאת, שמש מדגיש כי "הנתונים מלמדים על חוסנו של שוק העבודה הישראלי ועל יכולתו להתאושש במהירות". הוא מוסיף כי "האחריות שלנו היא לתרגם את הממצאים להיערכות טובה יותר לחירום".

המדינה הפיקה לקחים - אבל נותרו פרצות
לאור הדיווחים על האפשרות לסבב נוסף של לחימה נגד איראן בשבועות הקרובים, ההיערכות לחירום שעליה מדבר שמש הופכת קריטית במיוחד. בכנסת ובממשלה אומנם הפיקו לקחים מהזמן הממושך שנדרש לאישור מתווה הפיצויים לעובדים ולמעסיקים במבצע "שאגת הארי", אבל גם בפתרונות שגובשו לפעם הבאה נותרו פרצות.
החידוש המרכזי שפועל לטובת העובדים השעתיים המוחלשים הוא הזכאות שהוענקה להם לראשונה במתווה ההוא: הם יכלו לצאת לחל"ת ביוזמתם, בהסכמת המעסיק, ולקבל דמי אבטלה גם אם המעסיק לא הוציא אותם לחל"ת בעצמו.

לפי משרד העבודה, את ההסדר הזה אפשר יהיה להפעיל גם בסבב הלחימה הבא, בצו של שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה - אבל רק עד סוף 2027. מנגנון הפיצויים לעסקים, לעומת זאת, עוגן לחמש השנים הקרובות, כפי שהודיע משרד האוצר עם אישור חוק מתווה הפיצויים בוועדת הכספים.
במשרד האוצר מסרו כעת ל-N12 כי אותו חל"ת ביוזמת העובד הוא "אחד המענים עבור עובדים שעתיים". לצד מענה זה, לפי האוצר, עומדת נוסחת השכר שנקבעה במתווה הפיצויים לעסקים, ו"מאפשרת להמשיך ולשלם תשלומי שכר חלקיים בהשתתפות המדינה".

אלא שהפתרונות החדשים עדיין לא פותרים את כל הפרצות שהתגלו בסבב הלחימה הקודם: "עובדים שעתיים שהמשמרות שלהם קוצצו וממשיכים לעבוד באופן חלקי עדיין נותרים ללא פיצוי על אובדן הכנסתם", אומרת עו"ד טלי ניר, יו"ר עמותת 121, שמובילה את שותפות "הגנה על עובדים" של 14 ארגונים חברתיים. לדבריה, המדינה צריכה לאמץ מודל העסקה גמישה שיאפשר לעובדים לקבל פיצוי על השעות שהופחתו להם.
מעבר לכך, העובד השעתי עדיין נותר תלוי במעסיק: יציאה לחל"ת מחייבת את הסכמת המעסיק, ותשלום שכר חלקי נתון לשיקול דעתו. לשאלת N12 אם מתוכנן מענה לעובדים שהמשמרות שלהם הופחתו משמעותית בלי שהתאפשר להם לצאת לחל"ת, השיבו במשרד העבודה כי ההסדר הקיים "נקבע גם כמענה לסוגיות שעלו בדיונים לגבי עובדים שעתיים", וכי "אין כוונה כרגע לעשות הסדר נוסף".
