שירות התעסוקה: "שאגת הארי" הסב לשוק העבודה את הנזק החריף ביותר מאז 7 באוקטובר

המלחמה במסגרת מבצע "שאגת הארי" זעזעה את שוק העבודה באופן שלא היה מתחילת מלחמת 7 באוקטובר, כך לפי נתונים חדשים שמפרסם היום (ראשון) שירות התעסוקה. דוח "דופק שוק העבודה" של השירות לחודש מרץ מעלה כי מספר דורשי העבודה בחודש הראשון למלחמה נגד איראן וחיזבאללה זינק ביותר מפי 2.5 בחודש אחד, עד שעמד בסוף החודש על כ-396 אלף איש - שיא שלא נרשם מאז משבר הקורונה.

הזעזוע העמוק בשוק העבודה התבטא לפי הדוח בירידה חדה במספר ההזדמנויות התעסוקתיות. בעוד שבחודש פברואר הייתה משרה פנויה כנגד כל דורש עבודה, בחודש מרץ התחרות זינקה כך ש-10 אנשים התמודדו על כל שלוש משרות פנויות.

"עיקר ההשפעה ניכרת בקרב הורים לילדים, נשים וצעירים", מסרה מנכ"לית שירות התעסוקה עו"ד עינבל משש. "עם זאת, שוק העבודה הישראלי חזק, והנתונים כבר מראים לנו מגמת התאוששות וחזרה לשגרה".

הזינוק בנתוני האבטלה

• שיא חדש לתקופת המלחמה: מבצע "שאגת הארי" יצר זעזוע עמוק ורחב יותר מאירועי לחימה קודמים, כאשר מספר דורשי העבודה זינק מ-156 אלף בפברואר ל-396 אלף בסוף מרץ. היקף תובעי האבטלה במבצע הנוכחי גבוה מסך כל דורשי העבודה שנרשמו בשיא המלחמה בנובמבר 2023, בין היתר כי הלחימה הפעם השפיעה על כל אזורי הארץ לאורך חודש שלם.
• שינוי באופי השוק: שוק העבודה עבר ממציאות של "שוק הדוק" למחסור משמעותי במשרות, ומספר המשרות הפנויות ירד ב-17% לרמה של 120 אלף בלבד.
• זינוק בערים הגדולות: המלחמה הובילה לעלייה חדה במספר דורשי העבודה בשלושת המטרופולינים המרכזיים. בירושלים עלה מספרם מ-11.5 אלף ל-31 אלף בני אדם, בתל אביב נרשם זינוק מ-8.6 אלף לכ-22 אלף, ובחיפה עלה המספר מ-4.5 אלף לכ-12 אלף דורשי עבודה בסוף מרץ.
• פגיעה בכלל המדינה: בשירות התעסוקה מציינים כי העלייה הממוצעת במספר דורשי העבודה בכל הערים הגדולות עמדה על כ-182%. נתון זה משקף את העובדה שמבצע "שאגת הארי" השפיע על כל אזורי הארץ לאורך כל חודש מרץ, בניגוד למבצעים קודמים שבהם הפגיעה הייתה ממוקדת יותר באזורי הפריפריה.
• גם הערים החזקות נפגעו: בערים הנחשבות חזקות מבחינה כלכלית, כמו רעננה, רמת השרון, הוד השרון וכפר סבא, נרשמו שיעורי אבטלה של כ-5%. אומנם מדובר בשיעור נמוך משמעותית מהממוצע הארצי, אך בשירות התעסוקה מדגישים כי גם נתונים אלו גבוהים מאלו שנרשמו בערים אלו בחודשים שקדמו למלחמה.
• הסיבה - עצימות הלחימה: העלייה המסיבית בערים המרכזיות ובערים החזקות מיוחסת לעצימות הלחימה ומשכה. בשירות התעסוקה מסבירים כי השפעת המלחמה במרץ הייתה משמעותית יותר כנגזרת של משך הלחימה והיקף השפעתה הגיאוגרפי, ששיתקו חלקים נרחבים מהפעילות המשקית בכל הארץ.

קבוצות האוכלוסייה שנפגעו במיוחד

• הנשים שילמו את המחיר התעסוקתי העיקרי במבצע, והיוו כ-60% מהנרשמים החדשים. שיעורן הכללי של הנשים בקרב דורשי העבודה עלה ליותר מ-58%.
• לפי הדוח, הסיבה לפגיעה העיקרית בנשים היא העסקתן המוגברת בענפי המכירות והשירותים התלויים בפתיחת השוק, לצד הציפייה החברתית שאימהות יישאו בטיפול בילדים בעת סגירת מערכת החינוך.
• בקרב הצעירים עד גיל 34 נרשם זינוק של 246% במספר דורשי העבודה, בדומה למגמות שנראו בסגרי הקורונה ובמבצעים קודמים. לפי הדוח, קבוצה זו חשופה יותר למשברים בשל העסקה במקצועות שירותים ובשל השפעת המעבר ללמידה מרחוק על הורים צעירים וצוותי הוראה.
• מספר דורשי העבודה בקרב מטפלים בילדים וסייעים למורים זינק בכ-420%, מכ-6,000 איש בינואר ליותר מ-31 אלף בסוף מרץ. הזינוק החד נובע מסגירת מוסדות החינוך ומעבר ללמידה מרחוק, שהובילו להוצאה מסיבית של עובדי המעטפת החינוכית לחל"ת.
• מספר דורשי העבודה בקרב עובדים בתחום הגינון והחקלאות זינק בכמעט 500% ובקרב עובדי ספורט וכושר ב-348%, בשל הגבלות פיקוד העורף. המגבלות על עבודה בחוץ והתקהלות בתקופת מטחי הטילים פגעו ישירות ביכולת של עובדים אלו להמשיך בשגרת תעסוקתם.

הערים החרדיות זינקו לראש הטבלה

• לראשונה זה שנים, הערים החרדיות מובילות את רשימת הערים בעלות שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר. מודיעין עילית (13%), ביתר עילית (12%), אלעד (11%) ובני ברק (10%) עקפו את רהט ואום אל-פחם.
• העלייה הגבוהה ביותר נרשמה בבני ברק: זינוק של כ-529% במספר דורשי העבודה. בירושלים מספר דורשי העבודה זינק מ-11.5 אלף לכ-31 אלף.
• לפי שירות התעסוקה, בערים הערביות נרשמה עלייה מתונה יותר מכיוון שמספר דורשי העבודה בהן היה גבוה מאוד מלכתחילה, ולכן השפעת המלחמה עליהן הייתה מתונה יותר בהשוואה לערים החרדיות, שחוו זעזוע חד ומהיר.