הסנקציות נגד ישראל מתרחבות: "צריך להדאיג את כל האזרחים"

הגבלות על עסקאות נשק, איסורי יבוא וסנקציות על אישים וארגונים: הצעדים נגד ישראל מצטברים, ומומחים מזהירים מפני השלכות כלכליות שחורגות מהפגיעה הישירה במי שעליהם הוטלו ההגבלות. לצד המהלכים באירופה, גם תומכים מובהקים של ישראל בארצות הברית מזהירים מתרחיש שבו ממשל עתידי בוושינגטון יפעיל נגדה לחץ כלכלי נרחב.

לפי סקירה של המכון למדיניות העם היהודי, 64 מדינות וישויות נקטו צעדים נגד ישראל. בסקירה נמנו בסך הכול 139 סנקציות, שמתוכן 94 בתוקף. הצעדים שונים בהיקפם ובמעמדם: חלקם מכוונים לאישים ולארגונים מסוימים, אחרים נוגעים לסחר ולנשק, ולצידם מקודמים מהלכים נוספים שטרם נכנסו לתוקף.

אנחנו צריכים להבין דבר קריטי אחד, שהוא אסטרטגי, כמעט קיומי: מדינת ישראל היא מדינת אי. אם אנחנו לא נבין שאנחנו תלויים בעולם לא רק למחייתנו, אלא לביטחוננו וקיומנו - בסופו של דבר המציאות היא שנעמוד בפני שוקת שבורה

מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן

לקריאה נוספת על איומי החרם הכלכלי:

• אזהרת הכלכלנים: את המחיר על הרחבת ההתנחלויות והטרור היהודי ישלמו כל תושבי ישראל
• הטרור היהודי הוא האיום המיידי והגדול ביותר על כלכלת ישראל | דעה

"אני חושבת שאנחנו במצב מאוד-מאוד חריג, ואני מסתכלת על זה בפרספקטיבה של כמה עשרות שנים", אומרת עליזה בן נון, לשעבר ראש המערך המדיני-אסטרטגי במשרד החוץ. לדבריה, "לא היה אף פעם כזה איחוד בין עמדות רשמיות ביקורתיות, עוינות את ישראל, ודעת קהל עוינת".

הצעדים באירופה: מנשק ועד מוצרים מההתנחלויות

בין הצעדים המתוארים בסקירה נכללים הגבלות על עסקאות נשק, רכש ויצוא בספרד ובאיטליה, ומהלכים לאיסור יבוא מוצרים מההתנחלויות בהולנד ובבריטניה. ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס הציג את אחד המהלכים שעליהם הכריזה ממשלתו: "הדבר החמישי הוא איסור על יבוא מוצרים שמקורם בהתנחלויות הבלתי חוקיות בעזה ובגדה המערבית".

"רואים באירופה כבר את הסנקציות ההולנדיות וכאלה שהולכות להיות מוטלות, ואלה סנקציות רחבות בעצם על כל פעילות מסחרית שמגיעה מיהודה ושומרון", אומר מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן. "ואלה סנקציות שצריכות להדאיג לא רק מי שגר ביהודה ושומרון, סוחר מיהודה ושומרון, אלא את כל אזרחי ישראל".

בבריטניה הכריז שר החוץ היהודי אד מיליבנד: "נטיל איסור יבוא על מוצרים מהתנחלויות בלתי חוקיות בשטחים הכבושים". לצד ההכרזה, הצעדים הבריטיים כוללים החמרת הגבלות על עסקאות נשק והגבלות הנוגעות לחברות שמסייעות להתנחלויות ומספקות להן שירותים.

אני חושב שהישראלים צריכים להתעורר ולהכיר במציאות הזאת, כי זו לא רק אירופה, אלה לא רק האומות המאוחדות. זו ארצות הברית של אמריקה שמשתמשת בכוחו של הדולר האמריקני ובכוחה של הכלכלה האמריקנית כדי לגבות מחיר כבד מהמדינה היהודית

מארק דובוביץ', מנכ"ל מכון FDD בוושינגטון

ראש מערך ההסברה ציפי חוטובלי טוענת כי הצעדים נועדו להפעיל לחץ מדיני על ישראל, אך אינם משיגים את מטרתם. "ברור שכל המהלכים האלה הם מהלכים שהמטרה שלהם לכפות על מדינת ישראל נסיגות ומדינה פלסטינית, ואנחנו לא רואים במהלכים האלה מהלכים אפקטיביים אלא בדיוק להפך", אמרה.

המדיניות בשטחים והטענות להיעדר אכיפה

ברקע הצעדים עומדת הביקורת על פעילות צה"ל לאחר 7 באוקטובר, לצד הביקורת על מדיניות הממשלה בשטחים ועל הטיפול באלימות ובטרור של יהודים נגד פלסטינים. "גם חלק מהסנקציות האירופיות נובעות באופן ישיר מהמדיניות של הממשלה בשטחים", אומר פרידמן. "הן מדיניות ההתיישבות שהכריז עליה סמוטריץ', והן אי-האכיפה כלפי הפורעים היהודים".

הממונה על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, התייחסה למצב בשטחים ואמרה: "המצב בגדה המערבית מדאיג". בהצהרה על צעדים נגד המעורבים באלימות הודיעה: "הגענו להסכמה פוליטית להטיל סנקציות על מתנחלים ישראלים קיצוניים".

באיחוד האירופי, שותף סחר מרכזי של ישראל, נשמעים גם איומים לפגוע בהסכם האסוציאציה המסדיר את היחסים בין הצדדים, ובהם קשרי הסחר. החשש נוגע גם להשלכות על שיתופי פעולה בתחומי המחקר והמענקים.

החשש: משקיעים יתרחקו גם בלי חובה משפטית

לדברי ד"ר פרידמן, ההשלכות הכלכליות האפשריות אינן מסתכמות בעסקאות שנאסרות במפורש. סנקציות עלולות להשפיע גם על האופן שבו חברות ומשקיעים מעריכים את הסיכון שבפעילות בישראל, ולגרום להם להעדיף שווקים אחרים.

"ברגע שמוטלות סנקציות על מדינה, היא נצבעת בעיני העולם בשחור", הוא אומר. "ולכן גם מי שלא בהכרח צפוי לעבור על הסנקציות, או נניח רוצה לקנות עכשיו מיהודה ושומרון, ישאל את עצמו מאיפה לקנות או איפה להשקיע: האם במדינה שהיא לגיטימית לחלוטין, או במדינה שאני יודע שכבר היום יש עליה סנקציות, ושיכול להיות שמחר בבוקר הסנקציות האלה ילכו ויחריפו? ואז מה יקרה עם ההשקעה שלי?", אמר ראש המכון למדיניות יהודית.

החשש הזה מצטרף להתרחקות גם בקרב מוסדות אקדמיים וגורמים בעולם התרבות. צעדים כאלה אינם מחייבים בהכרח החלטה ממשלתית רשמית, ולכן השפעתם עשויה לחרוג מהיקף ההגבלות המופיעות ברשימות הסנקציות.

האזהרה האמריקנית: לחץ באמצעות הדולר והכלכלה

האזהרה מפני שינוי אפשרי במדיניות ארצות הברית מגיעה, בין היתר, ממארק דובוביץ', מנכ"ל מכון FDD בוושינגטון, שהיה מעורב בגיבוש סנקציות נגד איראן ונחשב לתומך מובהק של ישראל.

"אני מודאג מאוד מכך שבעקבות שינויים פוליטיים בוושינגטון, אולי בקונגרס החדש, או בוודאי בממשל הבא, יהיה נשיא אמריקני שיהיה מוכן להשתמש בלוחמה פיננסית וכלכלית נגד מדינת ישראל", אמר.

ברקע האזהרה עומד גם התקדים של ממשל ביידן, שהטיל סנקציות אישיות על גורמי ימין קיצוני בהתנחלויות. טראמפ ביטל אותן, אך דובוביץ' מזהיר כי שינויים פוליטיים עתידיים עלולים להביא להפעלת כלים רחבים יותר נגד ישראל.

"אני חושב שהישראלים צריכים להתעורר ולהכיר במציאות הזאת, כי זו לא רק אירופה, אלה לא רק האומות המאוחדות. זו ארצות הברית של אמריקה שמשתמשת בכוחו של הדולר האמריקני ובכוחה של הכלכלה האמריקנית כדי לגבות מחיר כבד מהמדינה היהודית", הזהיר דובוביץ'.

בן נון מצביעה על שינוי שכבר ניכר, לדבריה, בשיח הפוליטי בארצות הברית. "אנחנו כבר רואים התחלה של זה, אנחנו רואים במפלגה הדמוקרטית את כל השיח על סיוע ביטחוני", אמרה. "וזה כבר לא מוגבל לכל מיני חברי קונגרס כאלה או אחרים בקצוות, אלא זה מתחיל להיות יותר ויותר במרכז".

מעבר לצעדים שארצות הברית יכולה לנקוט בעצמה, שינוי בעמדתה במועצת הביטחון עשוי להשפיע גם על האפשרות לקדם סנקציות בין-לאומיות. החלטה אמריקנית שלא להטיל וטו על הצעה כזו עשויה לאפשר את אישורה, כפוף לעמדות יתר חברות המועצה.

"אנחנו תלויים בעולם גם לביטחוננו ולקיומנו"

פרידמן מזהיר כי התלות של ישראל בקשרים בין-לאומיים הופכת את הסוגיה לאתגר אסטרטגי. "אנחנו צריכים להבין דבר קריטי אחד, שהוא אסטרטגי, כמעט קיומי: מדינת ישראל היא מדינת אי", אמר. "אם אנחנו לא נבין שאנחנו תלויים בעולם לא רק למחייתנו, אלא לביטחוננו וקיומנו - בסופו של דבר המציאות היא שנעמוד בפני שוקת שבורה".

לדבריו, "אנחנו לא יכולים להיות לא רוסיה שגדולה מאיתנו פי 800, ולא איראן שגדולה מאיתנו פי 80. אנחנו מדינה קטנה, בלי העולם אין לנו יכולת להתקיים".

הצעדים שכבר ננקטו והאזהרות מפני הרחבתם מציבים בפני ישראל סיכון כלכלי ומדיני מצטבר. לצד ההשפעה הישירה של ההגבלות, החשש שמציגים המרואיינים הוא מפגיעה ממושכת בנכונות לסחור עם ישראל, להשקיע בה ולשתף עמה פעולה.