שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה: סימני השאלה שמציפה פריצת הענק סביב תוכנית נתניהו

פריצת הענק אתמול בלילה (בין חמישי לשישי) לבינאנס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, מעוררת שאלות שחורגות בהרבה מאבטחת הנכסים של לקוחות החברה. בעוד שהחקירה בנוגע לנסיבות האירוע נמשכת, והיקף הכספים שנגנבו בפועל עדיין אינו ברור, הפרשה ממחישה את אחד המאפיינים המרכזיים של עולם הקריפטו: היכולת להעביר נכסים מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית - אך גם את הקושי לשלוט בהם, להגן עליהם ולעיתים אף להשיב אותם לאחר שנגנבו.

האירוע מקבל משמעות נוספת בישראל, שבוע בלבד לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו חשף כי הורה להכין תוכנית שתאפשר למדינה להיעזר במטבעות קריפטוגרפיים ובטכנולוגיית בלוקצ'יין במקרה של הטלת סנקציות בנקאיות. זאת, על רקע החשש שהביע מפני פגיעה ביחסים הכלכליים של ישראל עם מדינות בעולם. כזכור, בנק ישראל מיהר להסתייג מהרעיון והבהיר כי מטבעות קריפטו אינם יכולים לשמש מסלול עוקף סנקציות.

הכסף עובר - אבל לא תמיד אפשר להשתמש בו

אילן שטרק, מנכ"ל הוריזון מבית אלטשולר שחם, מסביר בשיחה עם N12 כי אחת הבעיות המרכזיות בשימוש בקריפטו לצורך עסקאות עם גורמים הנתונים לסנקציות אינה בהכרח עצם העברת הכסף. "בסוף הצד השני, שעומד בכל הרגולציות המקומיות, לא יכול לקבל את זה", הוא אומר.

לדבריו, לאחרונה פנו לחברה שני גורמים שביקשו להשתמש במטבעות דיגיטליים לצורך עסקאות עם מדינות הנתונות להגבלות: לקוח שרצה לרכוש מטבע יציב הצמוד לדולר, סטייבלקוין, כדי לקנות נכס בבלארוס, ומשרד נסיעות שביקש לקבל תשלומים בקריפטו מתיירים רפואיים מרוסיה. בשני המקרים החברה סירבה לבקשות.

גם הפריצה לבינאנס ממחישה כי האפשרות להעביר כספים במהירות אינה מבטיחה שניתן יהיה להשתמש בהם לאחר מכן. לאחר האירוע הודיעה החברה כי כ-3 מיליארד דולר כבר הוקפאו, בין היתר בעקבות פעולות של חברות המנפיקות מטבעות יציבים, בהן Tether ו-Circle. מנפיקות כאלה מסוגלות לחסום כתובות ארנק מסוימות ולמנוע שימוש במטבעות שהן מנפיקות.

לפי הערכה שפורסמה ב-CNBC, כ-3.3 מיליארד דולר נותרו מחוץ להקפאה בידי התוקף. עם זאת, הקפאת נכסים אינה בהכרח השבתם לבעליהם.

אלא שהיכולת להקפיא כספים אינה קיימת בכל סוגי המטבעות הדיגיטליים. ד"ר חמי לייבוביץ, ראשת תחום סייבר בפקולטה למדעי המחשב במכללה למינהל, מסבירה כי הדבר תלוי במאפיינים הטכנולוגיים של המטבע. בחלק מהנכסים ניתן להקפיא כספים משום ש"הטכנולוגיה של המטבע הספציפי מאפשרת זאת", ואילו במטבעות אחרים הדבר מורכב יותר, משום ש"אותם מטבעות בנויים בכוונה כך שאין גוף (כמו בנק) שיכול להקפיא חשבונות".

במילים אחרות, אותה תכונה שהופכת חלק ממטבעות הקריפטו לאטרקטיביים עבור מי שמבקש לפעול מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית, מקשה גם על האפשרות לעצור את הכסף לאחר שנגנב. בחלק מהמקרים אפשר לחסום את הנכסים, ובאחרים התוקף עשוי להמשיך להחזיק בהם ולהעביר אותם הלאה.

הפגיעה באמון לצד "הזיכרון הקצר" של המשקיעים

לצד ההשלכות הטכנולוגיות, הפריצה מעוררת גם שאלות על האמון של הציבור בבורסות הקריפטו. שטרק מעריך כי אירוע בסדר גודל כזה פוגע בתחושת הביטחון של מי שמפקידים את כספם בפלטפורמות המסחר.

"אין ספק שזה יוצר… חוסר אמון", הוא אומר. לדבריו, השאלות שמעסיקות את המשקיעים הן בסיסיות: "מי שומר עליהם בצורה הטובה ביותר? ואם חס וחלילה באמת הם יגנבו, האם ישלמו לי את הכול?".

עם זאת, שטרק מציין כי הניסיון מלמד שההשפעה של אירועי פריצה על התנהגות המשקיעים עשויה להיות מוגבלת בזמן. "הזיכרון קצר", הוא אומר, ומסביר כי גם אחרי פריצות משמעותיות קודמות, המשתמשים חוזרים בסופו של דבר לפעילות הרגילה.

בבינאנס הודיעו כי יכסו את מלוא ההפסדים באמצעות קרן SAFU, שנועדה להגן על משתמשי הבורסה, ובאמצעות כספי החברה. בחברה גם הבהירו כי לא נמצאו עד כה ראיות לדליפה של מפתחות פרטיים, וכי דוח טכני מפורט יפורסם לאחר השלמת החקירה.

מי עומד מאחורי הפריצה - ומה עדיין לא ידוע?

גם נסיבות המתקפה עדיין אינן ברורות במלואן. לפי החקירה הראשונית של בינאנס, ייתכן שהפריצה קשורה למחשב נייד של מהנדס DevOps בחברה שנפגע, ואפשר לתוקף לקבל גישה למערכת ולבצע עסקאות משיכה שלא אושרו. בחברה הדגישו כי בשלב זה לא נמצאו ראיות לכך שמפתחות פרטיים של ארנקים דלפו.

חברות ניתוח הבלוקצ'יין TRM Labs ו-Chainalysis ייחסו את המתקפה לקבוצת ההאקרים הצפון-קוריאנית TraderTraitor. עם זאת, מדובר בהערכה של חברות פרטיות ולא בקביעה רשמית של רשויות אכיפת החוק.

גם השאלה אם השתמשו בבינה מלאכותית במסגרת המתקפה נותרה פתוחה. לדברי לייבוביץ, בשלב זה עדיין אין מספיק מידע כדי לקבוע אם לטכנולוגיה היה תפקיד באירוע.

בינתיים, הפערים בהערכות הנזק נותרו בעינם: בינאנס מעריכה את ההשפעה הכוללת בכ-6.3 מיליארד דולר, Chainalysis בכ-5.9 מיליארד דולר ו-TRM Labs ביותר מ-6 מיליארד דולר. אף אחת מההערכות האלה אינה מהווה אישור לכך שזהו הסכום שנגנב בפועל.

החקירה עדיין נמשכת, ולא ברור כמה מהכספים שהוקפאו יצליחו החברות והרשויות להשיב לבעליהם. אבל מעבר לשאלת היקף השוד, האירוע בבינאנס מציף את המתח שעומד בלב הרעיון של שימוש בקריפטו כחלופה למערכת הפיננסית המסורתית: היכולת לפעול מחוץ למערכת הבנקאית עשויה להיות יתרון עבור מי שחושש מסנקציות, אך היא גם מייצרת סיכונים ואתגרים בכל הנוגע לאבטחה, לפיקוח ולהשבת כספים.