נתניהו מזהיר מסנקציות כלכליות על ישראל – ומציע להיערך לשימוש בקריפטו כדי לעקוף אותן

ראש הממשלה בנימין נתניהו השמיע היום (שישי) אזהרה חריגה באשר לעתידה הכלכלי של ישראל, והודה כי הוא חושש מהטלת סנקציות כלכליות ובנקאיות מצד מדינות בעולם. בריאיון לרועי כץ בערוץ הכלכלה חשף נתניהו כי כבר הורה להכין תוכנית שתאפשר לישראל להיעזר באמצעי תשלום חלופיים, ובהם מטבעות קריפטוגרפיים, כדי להתמודד עם הגבלות אפשריות על המערכת הפיננסית. במקביל, העריך ראש הממשלה כי הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל צפוי להסתיים בעתיד, והבהיר כי יש להיערך לכך.

המשמעויות הכלכליות של אמירת נתניהו

• הגבלות על המערכת הבנקאית עלולות להקשות על חברות ישראליות לקבל תשלומים ולנהל עסקאות עם העולם.
• פגיעה בסחר הבין-לאומי עלולה לצמצם את היצוא, בעיקר בענף ההייטק, ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.
• קשיים ביבוא מוצרים מחו"ל עלולים לצמצם את ההיצע, לפגוע בתחרות ולהוביל לעליות מחירים משמעותיות.
• מטבעות קריפטוגרפיים עשויים לסייע בהעברת כספים, אך אינם פתרון לבידוד כלכלי או למגבלות מסחריות.
• אובדן הסיוע הביטחוני מארה"ב יחייב מציאת מקורות מימון חלופיים ועלול להוביל להעלאות מסים ולקיצוצים.

הדברים של נתניהו מעוררים שאלות כבדות משקל באשר לעתיד המשק הישראלי. סנקציות בין-לאומיות נרחבות, בפרט אם יכללו מגבלות על פעילות בנקאית ומסחר עם חברות זרות, עלולות לפגוע קשות ביכולתן של חברות ישראליות לייצא מוצרים ושירותים, לקבל תשלומים מלקוחות בחו"ל ולייבא מוצרים וחומרי גלם.

השלכותיהן עשויות להגיע גם לצרכן הישראלי, בדמות צמצום היצע המוצרים, התייקרויות ופגיעה בתחרות. עם זאת, נתניהו לא טען בריאיון כי סנקציות כאלה כבר הוטלו או כי ניתוק המשק הישראלי מהכלכלה העולמית הוא תרחיש ודאי.

כשנשאל על האפשרות להטלת סנקציות כלכליות על ישראל, השיב נתניהו: "בוודאי שאני חושש". ראש הממשלה קשר בין החשש הזה לבין הצורך לצמצם את תלותה של ישראל בארצות הברית, והוסיף: "צריך להבין שיכולות להיות סנקציות, וסנקציות בנקאיות אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת. ואתה יודע מה היא, ואתה יודע מה זה המטבעות שעוקפים את זה, וגם על זה אני עובד. ויש גם דברים אחרים".

כשהמראיין שאל אם כוונתו למטבעות קריפטוגרפיים, השיב נתניהו: "נכון מאוד. נכון מאוד". בהמשך נשאל אם טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לשמש חלופה להתמודדות עם סנקציות כלכליות, והשיב: "אחד מהם, בוודאי. ואני ביקשתי כבר להכין את התוכנית לזה".

החשש הגדול: פגיעה במנוע הצמיחה המרכזי של ישראל

האפשרות של סנקציות כלכליות נרחבות אינה מסתכמת בקושי להעביר כספים בין בנקים. הכלכלה הישראלית נשענת במידה רבה על מסחר עם מדינות אחרות, על השקעות זרות ועל פעילותן של חברות ישראליות בשווקים הבין-לאומיים. הגבלות משמעותיות על הקשרים האלה עלולות לפגוע בהכנסות המדינה, בצמיחת המשק ובפעילותן של חברות מקומיות.

אחד הענפים החשופים ביותר לסיכון הוא ההייטק הישראלי, שנחשב למנוע הצמיחה המרכזי של המשק. לפי נתוני רשות החדשנות, בשנת 2025 הסתכם יצוא ההייטק בכ-85 מיליארד דולר, שהיו כ-58% מכלל היצוא הישראלי. נוסף על כך, הענף היה אחראי לכמחצית מהצמיחה במשק באותה שנה. הנתונים ממחישים עד כמה תלויה הכלכלה הישראלית ביכולתם של עסקים מקומיים למכור מוצרים ושירותים ללקוחות ברחבי העולם.

בתרחיש שבו יוטלו סנקציות בנקאיות רחבות, חברות ישראליות עלולות להתקשות לקבל תשלומים מחברות זרות, לבצע עסקאות במטבע חוץ ולהמשיך בפעילות העסקית הרגילה שלהן. אם לכך יתווספו גם הגבלות מסחר והשקעות, הפגיעה עלולה להתרחב לחברות טכנולוגיה, ליצרנים, למעסיקים ולעובדים רבים במשק.

ההשפעות לא בהכרח יישארו בתחומי היצוא. גם היבוא הישראלי תלוי ביכולתן של חברות מקומיות להתקשר עם ספקים בין-לאומיים, לשלם עבור סחורות ולשנע אותן לישראל. במקרה של הגבלות רחבות, חברות עלולות להתקשות לייבא מוצרי צריכה, מכוניות, מוצרי אלקטרוניקה וחומרי גלם. צמצום היבוא עשוי להוביל למחסור במוצרים מסוימים ולהעלאות מחירים, באופן שיפגע בצרכנים ויגביר את יוקר המחיה.

חשוב להבחין בין סנקציות ממוקדות לבין בידוד כלכלי נרחב: לא כל הגבלה בנקאית תביא לעצירת היצוא או היבוא, והיקף הפגיעה תלוי במדינות שיטילו את הסנקציות, בתחומים שעליהם הן יחולו וביכולת של המשק למצוא חלופות. אולם ככל שההגבלות יהיו רחבות יותר, כך עלול לגדול הנזק למשק הישראלי.

האם קריפטו באמת יכול להציל את הכלכלה הישראלית מסנקציות?

הפתרון שעליו הצביע נתניהו, הכולל שימוש במטבעות קריפטוגרפיים ובטכנולוגיית בלוקצ'יין, מעלה שאלה נוספת: האם ניתן לעקוף באמצעותם את ההשלכות של סנקציות כלכליות בין-לאומיות?

מטבעות דיגיטליים מאפשרים במקרים מסוימים להעביר ערך בין צדדים בלי להסתמך על מערכת התשלומים הבנקאית המסורתית. אלא שהאפשרות לבצע העברת כספים אינה מבטיחה שחברות זרות יהיו מוכנות או רשאיות להמשיך לסחור עם ישראל, ואינה פותרת כשלעצמה הגבלות על יבוא, יצוא, השקעות או אספקת שירותים.

גם השימוש בקריפטו אינו מעניק חסינות מפני סנקציות. בארצות הברית, למשל, כללי משרד האוצר מחייבים גורמים הכפופים לסנקציות לציית להן גם כאשר העסקאות מבוצעות במטבעות דיגיטליים ולא בדולרים. המשמעות היא שגם אם תשלום יכול להתבצע מבחינה טכנולוגית, אין בכך כדי להפוך עסקה אסורה לעסקה מותרת.

ניסיונות להשתמש במטבעות דיגיטליים כדי להתמודד עם מגבלות פיננסיות מוכרים גם בהקשרים של גורמים הנתונים לסנקציות, בין היתר ברוסיה ובאיראן. אך אלה אינם תחליף להשתתפות מלאה בכלכלה העולמית. כדי שההייטק הישראלי ימשיך לצמוח, למשל, הוא זקוק לא רק לאמצעי לקבלת תשלום, אלא גם ללקוחות, למשקיעים, לשותפים עסקיים ולגישה לשווקים הבין-לאומיים.

לכן, גם אם תוכנית הקריפטו שעליה דיבר נתניהו תוכל לסייע בביצוע עסקאות מסוימות, היא אינה מהווה מענה מלא לאפשרות של בידוד כלכלי. בריאיון לא פירט ראש הממשלה כיצד התוכנית תפעל, אילו גופים יהיו מעורבים בה או כיצד תוכל להתמודד עם מגבלות חוקיות ומסחריות שיוטלו מצד מדינות אחרות.

נתניהו על הסיוע האמריקני: "זה נגמר וזה ייגמר"

אזהרה משמעותית נוספת שהשמיע ראש הממשלה נגעה לסיוע הביטחוני שמקבלת ישראל מארצות הברית. לדברי נתניהו, ישראל אינה יכולה עוד להניח שהתמיכה הכלכלית האמריקנית בביטחונה תימשך בעתיד, ועליה להתכונן למצב שבו תיאלץ להסתמך יותר על מקורותיה העצמיים.

"אם אתם חושבים שאנחנו נמשיך לקבל את מה שהבאתי פעמיים, וזה עשרות מיליארדי דולרים של סיוע אמריקני לתקציב הביטחון – תתארגנו ותתרגלו: זה לא יהיה. כי אמריקה השתנתה, לא שישראל...", אמר נתניהו. כשהמראיין העיר כי הסיוע הסתיים, השיב ראש הממשלה: "זה נגמר וזה ייגמר, אוקיי? זה רק שאלה של זמן".

כיום עומד הסיוע הביטחוני האמריקני הקבוע על כ-3.8 מיליארד דולר בשנה, במסגרת הסכם הסיוע העשר-שנתי שתקף עד שנת 2028. מתוכם, כ-3.3 מיליארד דולר מיועדים למימון צבאי ועוד כחצי מיליארד דולר לשיתוף פעולה בתחום ההגנה מפני טילים. הסיוע הזה נפרד מחבילות מיוחדות שאושרו במהלך השנים, לרבות בתקופת המלחמה.

המשמעות של הפסקת הסיוע תהיה שישראל תצטרך למצוא מקורות מימון חלופיים להוצאות שכיום ממומנות באמצעות הכסף האמריקני, או לצמצם חלק מהן. נטל תקציבי כזה עלול להוביל לצורך בהעלאת מסים, בהגדלת הגירעון או בקיצוץ בהוצאות ממשלתיות אחרות. עם זאת, לא ניתן לקבוע מראש שהפסקת הסיוע תחייב בהכרח העלאת מסים, והדבר יהיה תלוי בהיקף הוצאות הביטחון ובהחלטות התקציביות שיתקבלו.

במהלך הריאיון סיפר נתניהו כי החליט להקצות תוספת של 400 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון בשנים הקרובות, במטרה להגדיל את יכולות הייצור העצמאיות של ישראל בתחום התחמושת והנשק. "אנחנו חייבים להגדיל לא רק את הרקמה השרירית, אלא את היכולת של העצמאות שלנו בייצור תחמושת ונשק", הסביר.

"אני לא מסכים עם נגיד בנק ישראל": המחלוקת על תקציב הביטחון

בריאיון התייחס נתניהו גם לאזהרותיו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בנוגע להתרחבות תקציב הביטחון ולהשפעות האפשריות על יחס החוב לתוצר. ראש הממשלה דחה את עמדתו של הנגיד וטען כי דווקא ההשקעה בביטחון היא שתאפשר למשק הישראלי להמשיך לצמוח.

"אני לא מסכים איתו. חד-משמעית אני לא מסכים איתו", אמר נתניהו כשנשאל על אזהרות הנגיד. הוא הודה כי קיימים בזבוזים בתקציב הביטחון וכי יש צורך בהתייעלות, אך הזהיר מפני קיצוץ נרחב שעלול לפגוע ביכולותיו המבצעיות של צה"ל.

לדבריו, "במשך שנים אנחנו שלטנו בתקציב הביטחון כדי לעודד את הכלכלה, ועכשיו הכלכלה צריכה לאפשר את הביטחון, כי בלי הביטחון לא תהיה לך כלכלה".

לפיד: "אמירה מטורפת", מרידור: "נתניהו לא כשיר"

ראש האופוזציה יאיר לפיד התייחס להתבטאות של נתניהו, ואמר: "נתניהו מודה עכשיו בקולו: אם הממשלה שלו תבחר שוב - הסיוע הביטחוני האמריקני גמור ועל ישראל יוטלו סנקציות שיהרסו את הכלכלה שלנו ויובילו לעליות מחירים מטורפות ולנזק בלתי ניתן לתיקון".

שאול מרידור, ראש אגף תקציבים באוצר לשעבר וכיום מועמד ברשימת ישר! עם איזנקוט התייחס גם לאמירה: "נתניהו לא כשיר להיות ראש ממשלה. הוא מוביל אותנו לאבדון. ברמה הכלכלית, המדיניות שלו מביאה אותנו לבידוד, ריסוק כלכלי ומשבר עמוק. כלכלת ישראל נשענת על הקשרים העמוקים עם המערב, ובפרט עם ארצות הברית. מדיניות נתניהו תביא אותנו למשבר חריף שיעלה לכולנו ברמת החיים, תוביל למיתון עמוק וחריף ותסכן את יכולות הביטחון של ישראל ועליונותה הצבאית".

חה"כ עודד פורר מישראל ביתנו אמר: "חזון נתניהו למדינת ישראל: סנקציות כלכליות ובידוד מדיני. במקום להיאבק בסנקציות ולדאוג שמדינת ישראל תישאר חלק מהעולם המערבי הוא מוכר לנו את החזון של איראן".

הוא גם התייחס לסוגיית הקריפטו ואמר: "כיו״ר השדולה בכנסת פעלתי לקדם את הנושא ואף הגשתי הצעת חוק להסדרת התחום, שתואמה עם הדרגים המקצועיים, אך הממשלה דחתה אותה. לאורך כל הקדנציה נתניהו קבר את תעשיית הקריפטו, למרות כל הדיונים שיזמנו בכנסת כדי לדחוף את הממשלה לקדם את הנושא, הם המשיכו לגמגם ודחפו את התעשייה מחוץ לישראל. עכשיו הוא מציג את הקריפטו כפתרון לסנקציות כאילו מדובר בתחום אפל ולא חוקי".