במשרד הביטחון מסמנים מטרה: 120 מיליארד שקל בשנה - זה המחיר

החדשות בקצרה:

• הסכום מהווה כ-20% מתקציב המדינה וכ-6% מהתוצר הלאומי.
• הדרישה גבוהה פי שניים מתקציב הביטחון המקובל לפני המלחמה.
• תקציב 2027 צפוי לעלות בשל עלויות נגררות של מבצע "שאגת הארי".
• השר סמוטריץ' על טענות מערכת הביטחון למחסור בתקציב: "פשוט שקר".
• נגיד בנק ישראל הזהיר בעבר מפני מתן "צ'ק פתוח" למערכת הביטחון.

ככל שזה תלוי במשרד הביטחון, תקציב הביטחון של מדינת ישראל יעמוד בעשור הקרוב על כ-120 מיליארד שקלים בשנה - סכום שמהווה כ-20% מתקציב המדינה וכ-6% מהתוצר (הערך הכספי המצטבר של סך המוצרים והשירותים שהמשק מייצר בשנה). המשמעות היא שכל שקל חמישי שהמדינה תוציא ילך לצה"ל ולמשרד הביטחון. בנק ישראל כבר הזהיר כמה פעמים בעבר מפני הסכנה שבהגדלה עוד ועוד של תקציב הביטחון ללא ריסון תקציבי במקומות אחרים.

למעשה, תקציבי הביטחון השוטפים יהיו גבוהים עוד יותר, שכן סכום זה לא כולל תקציבים ביטחוניים נוספים כמו השב"כ, המוסד, המשטרה והמשרד לביטחון פנים.

סכום זה, של 120 מיליארד שקלים בשנה, כפול מתקציב הביטחון המקובל לפני מלחמת 7 באוקטובר. הסכום כולל את תוספות תוכנית ההתעצמות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכוללת הוספת 350 מיליארד שקלים לצורכי הביטחון בעשור הקרוב.

התחשיב מבוסס על מספר הנחות שטרם יצאו לפועל, כמו הארכת משך שירות החובה וצמצום היקף המילואים. אך יותר מכך: המספר הזה לא משקלל תרחישים של סבבי לחימה נוספים, כמו מבצע נוסף נגד איראן דוגמת "שאגת הארי", "עם כלביא" או "מרכבות גדעון".

משרד הביטחון: האוצר פוגע במוכנות היחידות

אותם 120 מיליארד שקלים לפי מערכת הביטחון הם בגדר "מינימום הכרחי" לצורכי הביטחון השוטף, וכל סבב לחימה עצים ידרוש תוספת חדשה. כך, כבר עכשיו ברור שתקציב הביטחון ל-2027 יהיה גבוה יותר, בשל עלויות נגררות בהיקף של כ-15 מיליארד שקלים של מבצע "שאגת הארי".

במשרד הביטחון טוענים שמשרד האוצר לא מעביר תקציבים וממסמס הנחיות מפורשות של הדרג המדיני - מה שפוגע לטענת אנשיו בתפקוד השוטף, במוכנות היחידות הלוחמות וברכישת חימושים. בין השאר נטען כי אי העברת התקציב מעמידה בספק את היכולת לממש את עסקת מסוקי האפאצ'י עם צבא ארה"ב, מונעת כבר כעת את היכולת לתקן ולהשמיש מחדש טנקים שנפגעו ואף הובילה לכך שכמות המיירטים שיש ברשות ישראל אינה מיטבית.

סמוטריץ': במערכת הביטחון משקרים

הדרישה התקציבית החדשה אינה מתואמת עם משרד האוצר, שם מעוניינים בתקציב ביטחון שיהיה נמוך יותר ב-10 מיליארד שקלים. בשנה האחרונה התעמתו בכירי האוצר ומערכת הביטחון מספר פעמים על רקע דרישות התקציב, שכללו הטחות בוץ הדדיות. בדיונים פנימיים בשבוע שעבר תקף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחריפות את ניהול התקציב של משרד הביטחון, ואמר כי מעולם לא נוצר מצב שבו הצבא ביקש תקציב לרכישת ציוד ונענה בשלילה.

"מעולם לא היה מצב שבא הצבא ואמר אני צריך עכשיו פצצות למטוסים - יש לי איפה לקנות, תנו לי כסף, והוא לא קיבל. זה פשוט שקר", אמר סמוטריץ'. "כל הדיונים והמחלוקות זה או על דברים שוטפים שבהם אנחנו דורשים מהצבא להתייעל, להפסיק לבזבז ולחתוך שומנים, ולפעמים גם לתעדף - או על תוכניות עתיד של תוכנית ראש הממשלה להתעצמות לעשור, שפה יש לנו הרבה ויכוחים ודיונים".

בנק ישראל הזהיר את הממשלה מ"צ'ק פתוח"

למרות זאת, במערכת הביטחון לא נרתעים מהמחיר שמציאות תקציבית כזו תשית על המשק וסבורים כי הכלכלה הישראלית איתנה דייה לעמוד בכך, אך הגורמים הכלכליים מסויגים יותר. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שמתוקף תפקידו משמש גם היועץ הכלכלי לממשלה, כבר התריע כמה פעמים מפרוץ המלחמה מפני הסכנה שבמתן "צ'ק פתוח", כדבריו, למערכת הביטחון.

בין היתר הזהיר הנגיד את השרים מהשלכות צעדים כאלו בישיבת הממשלה שבה אושר תקציב 2026, לאחר כיפופי ידיים של הרגע האחרון סביב גובה תקציב הביטחון. ירון התריע כבר אז כי תוואי הוצאות הביטחון הרב-שנתי המתוכנן יוביל לעלייה חדה ומתמשכת בחוב הציבורי - שמשמעותה פגיעה באמון השווקים וסכנה ליכולתה של מדינת ישראל לגייס כסף למימון רגעי משבר, כמו הסלמה נוספת במצב הביטחוני.

"כל שקל מיותר לביטחון הוא שקל נוסף למיסים וגירעון"

את המחיר של הגידול המתמשך בתקציב הביטחון היטיב לבטא בעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון: עם הצגת העקרונות המנחים לגיבוש תקציב 2026 בנובמבר האחרון אמר אברמזון כי "כל שקל מיותר שהולך לתקציב הביטחון הוא שקל נוסף למיסים וגירעון".

סגנית הממונה על התקציבים במשרד תמר לוי בונה אמרה באותה הזדמנות כי "אחרי שהמשק גילה אחריות כלפי הביטחון, הביטחון צריך לגלות אחריות כלפי המשק". היא הוסיפה כי "היינו בכמה שנים של צ'ק פתוח לביטחון ואנחנו לא חושבים שזה יכול להמשיך לשנת 2026, שזו שנה שבה המלחמה הסתיימה".