פרסום ראשון: במהלך הלילה הושגו הסכמות על תקציב משרד הביטחון - שיעמוד על 112 מיליארד שקלים

בתום לילה ארוך של דיונים: משרד האוצר ומשרד הביטחון הגיעו הלילה (בין חמישי לשישי) להבנות על גובה תקציב משרד הביטחון לשנת 2026, שיעמוד על 112 מיליארד שקלים. מדובר על מספר נמוך משמעותית מדרישות הצבא שעמדו במקור על 144 מיליארד שקלים, מה שיאפשר להימנע מחלק מגזרות המיסוי ומקיצוץ משמעותי במשרדים.

• הממשלה מתכנסת לאישור תקציב 2026: כך זה ישפיע לנו על הכיס

הסיכומים יובילו לכך שמספר המילואימניקים שיגויסו מדי יום יעמוד בממוצע על 40 אלף, נמוך מדרישת משרד הביטחון שעמדה על 60 אלף. המשמעות - כמות ימי המילואים המתוכננת שהמשרתים יבצעו בשנה הקרובה נחתכה בשליש. בממשלה מקווים שהחוק לשירות סדיר יתוקן חזרה ל-36 חודשי שירות, כך שחיילי הסדיר ישלימו עשרת אלפים ימים שהורידו מהמילואיניקים.

בנוסף, סוכמה חבילה תקציבית על סך כ-725 מיליון שקלים שתתפרס על פני 3 שנים, שתיתן מענה לחיזוק מרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון - לרבות מיגון הניוד, סלילת כבישים ונתיבים, הקמת בסיסי צה"ל ביו"ש וכן פרויקטים בגבול המזרחי.

המגעים נוהלו בין שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', יחד עם הגורמים המקצועיים של המשרדים. השר סמוטריץ' מסר: "אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים". השר כ"ץ הוסיף: "נמשיך לפעול בנחישות לביצור צה"ל ולמתן מענה מלא לצורכי הלוחמים, ולהפחתת הנטל על אנשי המילואים".

נתניהו: "מביאים תקציב אחראי שיענה על צורכי הביטחון"

"אנחנו מביאים תקציב אחראי, מאוזן ובעיקר תקציב שעונה על כל צרכי הביטחון של מדינת ישראל", טען ראש הממשלה בנימין נתניהו בדבריו בפתח ישיבת הממשלה שבה צפויה הצבעה על תקציב 2026 - אם כי סימני השאלה סביב הטענות האלו מרובים.

בדברים שנשא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון עם פתיחת ישיבת הממשלה הוא סיכם היטב את האתגר הניצב בפני השרים: "המסר המרכזי בדבריי הוא הדגשת החשיבות האסטרטגית של שמירה על כרית פיסקלית במשק הישראלי כבסיס להתמודדות מוצלחת עם משברים עתידיים". הנגיד התריע על חשיבות העמידה ביעד הגירעון של 3.6% הנקוב בהצעת התקציב שהובאה בפנים - זאת לאחר שבשנה תקציב 2025 הוכנס לישיבה עם יעד של 4% ויצא ממנה עם יעד של 4.3%.

ישיבת הממשלה על התקציב צפויה להימשך כ-24 שעות ולהסתיים עם כניסת השבת. במהלך הישיבה ינהלו השרים משא ומתן אינטנסיבי עם אנשי האוצר ועם ראש הממשלה. השאלה המרכזית היא האם הממשלה תצליח לשמור על האחריות התקציבית או שתיכנע ללחצים הפוליטיים.

עם פתח הישיבה הצליח משרד הביטחון לרשום כבר הישג ראשון במאבק מול האוצר: ההצעה שהייתה מובילה לפגיעה בתנאי השירות והשכר של אנשי הקבע לא תקודם ולא תוכנס לחוק ההסדרים של תקציב 2026.

אנשי השר חיים כץ, שמאז התפטרות השרים החרדים מהממשלה מחזיק במספר תיקים, כבר הודיעו על "משבר סביב תקציב המדינה". לפי הודעת לשכת השר, כץ עצר את המשא ומתן מול האוצר במשרדי השיכון והבינוי, הרווחה והתיירות לאור מה שהוא מגדיר כ"פגיעה דרמטית בנושא ליבה".

תמרורי האזהרה שתיאר הנגיד לשרים:

• זינוק של יחס החוב ל-80% תוצר: לפי הנגיד, תוואי הוצאות הביטחון הרב-שנתי המתוכנן יוביל לעליה חדה ומתמשכת של החוב הציבורי - במקום ירידה ל-65% כמתוכנן. משמעות זינוק ביחס זה היא פגיעה באמון השווקים וסכנה ליכולתה של מדינת ישראל לגייס כסף למימון רגעי משבר, כמו הסלמה נוספת במצב הביטחוני.
• גירעון מבני הולך וגדל: הנגיד מזהיר את השרים לא להסתנוור מהכנסה חד-פעמית של 10 מיליארד שקל שנובעת מצעדים מידיים, ומזכיר כי הפחתות מס קבועות, כמו אלו שמקדם שר האוצר בריווח מדרגות מס הכנסה, יגדילו את הגירעון המבני בתקציב המבינה בשנים הבאות.
• פגיעה במנועי צמיחה: הנגיד הביע את התנגדות בנק ישראל ליוזמת הממשלה לקצץ בתקציבי תוכנית החומש 550. ההתנגדות לדבריו נובעת מ"השפעותיה החיוביות המוכחות על ההשכלה והתעסוקה בחברה הערבית, לצד התרומה הפוטנציאלית הניכרת לצמיחת המשק כולו".
• הסתמכות יקרה על צבא מילואים: הנגיד ניצל את הבמה כדי למתוח ביקורת על ניסיון הממשלה להתחמק מהחלטה אמיצה בסוגיית חוק הגיוס. לדבריו "השימוש בימי מילואים כתחליף להרחבת הצבא הסדיר בשירות חובה הוא יקר הן תקציבית והן בשל אובדן ימי עבודה ושיבוש שוק העבודה האזרחי".